אחרי שבוע לגליזציה בקנדה – “העסקים כרגיל” והכל פורח

הלגליזציה בקנדה מסיימת מחר שבוע ראשון של התפתחות, אך בעיר וונקובר מספרת לנו מוכרת קנאביס ישראלית שהעסקים כרגיל ולא נראה ברחוב ולו סימן אחד שלילי של תיירות פרועה, לכלוך ברחוב, או אפילו סימן שהשתנה משהו בחוק – מלבד תורים ארוכים של שעות בחנויות ומחסנים שלמים שהתרוקנו מתוצרת בכמה שעות. “תרבות הקנאביס קיימת אצלנו מעל ל-40 שנה, והדבר היחיד שהשתנה באמת הוא תחושת הרוגע והשקט של האזרחים, בעיקר שאלה שצורכים קנאביס למטרות פנאי”.

יום רביעי ה-17 באוקטובר 2018 ייזכר עוד שנים רבות כיום חג עבור המונים בקנדה, לאחר שחוקי הלגליזציה נכנסו לתוקפם והצמח הפך סוף סוף לחוקי לאחר כמעט 90 שנות איסור.

לא מסובך לדמיין, בעיקר אם הייתם באמסטרדם (אפילו שהחוק בה לא רשמי), כיצד לגליזציה יכולה לשנות לחלוטין את פניו של מקום מסוים ואת האווירה הקיימת בו. עם זאת, במרבית המחוזות בקנדה המציאות מרגישה כתמול שלשום, כך לדברי המקומיים.

טלי, צעירה ישראלית בת 27 המתגוררת בקנדה ועובדת כמוכרת קנאביס בחנות הקנאביס ‘Greatful Med’ בעיר וונקובר, אחת הערים הגדולות במחוז בריטיש קולומביה, מספרת לנו מעט על המצב בשטח בשבוע הראשון ללגליזציה.

השינוי הגדול הוא בחוק – במציאות העסקים כרגיל

“האמת היא, שאין שינוי גדול כמו שאפשר לדמיין, ובוונקובר עצמה כמעט כלום לא הרבה השתנה”, היא מספרת. “מ-1998 הייתה לנו דיספנסרי שמכרה קנאביס לשימוש רפואי בלבד, לאחר קבלת רישיון בפחות או יותר אותה פרוצדורה שקיימת כרגע בישראל, שעם הזמן הלכה והפכה קלה יותר”. 

“תחת ההגדרה של קנאביס רפואי, כל אדם היה יכול להשתמש בקנאביס ולא להיות חשו לפעילות פלילית אמיתית, כיוון שהשוטרים לא יכולים להתערב במשהו שמפר זכויות אדם בסיסיות”.

“בפרובינציות (מחוזות) אחרות החוקים היו עד היום הרבה יותר נוקשים, ולכן שם אפשר לראות היום קצת יותר אנשים נהנים מקנאביס חוקי ברחובות”, היא מוסיפה. ” אבל החוקים עדיין נוקשים שם כעת, ואם אתה נתפס מעשן במקום שאסור בו, ליד בית-ספר או בפארקים, הקנס עומד על 600 דולר ומעלה. אותו דבר עם נהיגה תחת ההשפעה”.

האווירה ברחוב בשבוע של אחרי הלגליזציה, כך טלי מספרת, היא אותה אווירה שמחה ורגועה שמאפיינת את הערים הקנדיות, וגם אם מישהו חזה בלאגן, לכלוך ברחובות או כל דבר אחר שמאפיין בצורה סטיגמטית תיירות קנאביס, התבדה לחלוטין.

ההבדל היחיד, כך לדבריה, הוא החוק עצמו, והתורים הארוכים שנמשכים עד ימים אלו במרבית חנויות הקנאביס הגדולות בכל מחוזות האומה, בעיקר באלו המופעלות על ידי הממשלה והנן בעלות המלאי הגדול ביותר, כמו למשל החנות הממשלתית של מחוז בריטיש קולומביה.

הבהלה לקנאביס החוקי בקנדה, גם אם אינה נראית לעין ואינה מורגשת לרעה, בכל זאת חיה וקיימת. בחלק מהחנויות הקטנות יותר נגמר המלאי כבר ביום או ביומיים הראשונים, ולאחר שבוע של מכירות כבר מורגש מחסור לא מבוטל בקנאביס זמין ברחבי קנדה כולה, בדיוק ההפך ממה שקרה השנה באורגון.

אילו מוצרים נמכרים בחנויות, ומהם המועדפים על קהל הלקוחות?

אנחנו מוכרים פרחים שלמים (5-12 דולר לגרם), שמנים ותמציות נוזליות וקשיחות בריכוזים שונים (30-100 דולר לגרם), קפסולות CBD או THC בריכוז גבוה (1-6 דולר), תה קר המכיל תמציות קנאביס ועוד מוצרים רבים. כמובן שכל מוצר הוא שונה ומשפיע שונה אבל ללא ספק הכל פופולרי”.

“נכון להיום אפשר להגיד שהתפרחות הן המוצר שנמכר הכי הרבה, אבל זאת מגמה נזילה מאד שמשתנה לפעמים מדי יום”.

איך נראו המכירות ביום הראשון?

“היה לנו יום ראשון עסוק מאד, כמעט כמו של החנויות הגדולות והממשלתיות. הגיעו אלינו לא רק צעירים וקצת תיירים אלא גם הרבה מאד מבוגרים שלא עישנו מאז ה-70 וחיכו המון זמן שזה יהיה חוקי, ככה שלצד המוני הלקוחות היו גם המוני שאלות”.

“במקומות אחרים במחוז BC מחוץ לוונקובר (כמו החנות הממשלתית ‘Kamloops’), היו תורים של שעות מחוץ למרבית החנויות ממש עד לשעות הסגירה, אבל כאן בתוך העיר הייתה הרגשה של עסקים כרגיל עם קצת יותר שמחה באוויר, וקצת יותר סקרנים שבאו לראות מה השתנה”.

האם ניכר שינוי בצריכת הקנאביס המקומית מבחינת היקף? האם יש תיירים שמבליטים את הנושא ברחוב?

“האמת שהיא שהדבר היחיד שהשתנה באמת זה ממי אפשר לקנות ואיפה, וגם זה לא בהרבה. במרבית הערים הגדולות בקנדה, אולי קצת יותר מאשר בוונקובר אבל לא בהרבה, לא ניכר שינוי משמעותי בחיי היום יום מחוץ לחנויות הקנאביס עצמן, והדבר לא מורגש ברחוב”.

האם קרו בשבוע הפתיחה אירועים בעייתים כלשהם שהיו מעורבים בהם תיירים או מקומיים?

“לא שמעתי בחדשות אפילו על אירוע בודד שהיה קשור לקנאביס, ואצלנו בעיר לא היה נראה שזה משפיע אפילו על כמות בדלי הג’וינטים במאפרות ובפחים, אולי רק על כמות ההזמנות שמקבלות פיצריות מקומיות בשעות הערב”.

“תרבות הקנאביס קיימת אצלנו מעל ל-40 שנה, והדבר היחיד שהשתנה באמת הוא תחושת הרוגע והשקט של האזרחים, בעיקר שאלה שצורכים קנאביס למטרות פנאי, ועד לאחרונה היו צריכים לחשוש מעט מהמשטרה”.

היתר הגידול הביתי משפיע על הצריכה בחנויות, או בשוק השחור? האם יש פחות לקוחות בגלל היתר הגידול החדש?

“הגידול הביתי, למרות שהוא חוקי, מוגבל לכמות של 4 צמחים בבית בלבד, וזאת כמות שלא משתווה בשום צורה לעשרות הגרמים שניתן לקנות בכל קנייה בחנות חוקית, בהן גם כמות הרכישות לא מוגבלת”.

“גידול קנאביס ביתי טוב לטווח, אבל בינתיים כל מי שרוצה הולך לחנויות, וכנראה שזה גם לא ישתנה בטווח הארוך כל עוד לא יעלו את כמות הצמחים”.

האם עדיין ניתן לראות בבירור את קיום השוק השחור והסחר הלא חוקי בקנאביס?

“אפשר לומר שישנם פחות דילרים שכונתיים שמסתובבים במקומות מוכרים, אבל בסך הכל כמובן שנשארו הרבה גורמים שעוסקים בזה, לא רק באופן פרטי”.

“למשל ישנן כנופיות רבות, שהגדולה והחזקה מביניהן היא ‘Hell’s Angels’ שפועלת גם בארה”ב, וכולן פעילות בתחום הסחר בקנאביס בלי שום קשר ללגליזציה החדשה”.

“הממשלה אולי גורמת להם להוריד את המחירים ולהעלות את האיכות, כמו בכל שוק תחרותי, אבל בסופו של דבר השוק השחור תמיד יישאר ותמיד יהיה אפשר להשיג כמה פרחים מדילר ולא מחנות”.