קנאביס ונהיגה – פחות מסוכן ממה שחושבים
קנאביס ונהיגה – החוק בישראל אוסר נהיגה תחת השפעת קנאביס, בין שהוא ניתן למטרות רפואיות, ובין שהוא משמש למטרות אחרות. לפי פקודת התעבורה, “שיכור” הוא בין השאר מי שבגופו מצוי סם מסוכן או תוצרי חילוף חומרים של סם מסוכן, או…
קנאביס ונהיגה – החוק בישראל אוסר נהיגה תחת השפעת קנאביס, בין שהוא ניתן למטרות רפואיות, ובין שהוא משמש למטרות אחרות. לפי פקודת התעבורה, “שיכור” הוא בין השאר מי שבגופו מצוי סם מסוכן או תוצרי חילוף חומרים של סם מסוכן, או מי שנתון תחת השפעת סם מסוכן, קנאביס, למרבה האירוניה עדיין נחשב לסם מסוכן, וכמובן שטענה זאת היא טענה מגוחכת, הרי שרידים של קנאביס נשארים בגוף האדם בין כמה ימים ל-3 שבועות אפילו אחרי העישון בעוד שההשפעה פגה אחרי זמן קצר.
ערוץ חדשות אמריקאי החליט לעשות מבחן על מעשני קנאביס והגיע למסקנות שלא מחדשות לנו הרבה: שאריות של קנאביס בגוף האדם אינן אינדיקציה לפגיעה ביכולת הנהיגה. עישון קנאביס ונהיגה מיד לאחר העישון יכולה לפגוע בכישורי הנהיגה של חלק מהאנשים אך לא בכולם.
לאחר הלגליזציה של הקנאביס בחלק מארצות הברית, ערוץ חדשות מקומי לקח 3 מעשני קנאביס להתנדב למבחן נהיגה, רעיון למבחן הזה הגיע אחרי שנתקלו בסיפור של בחורה צעירה, אשר נעצרה בעת נהיגה ובבדיקות דם שנעשו לה נמצא אצלה ריכוז של 56 ננו-גרם THC למ”ל של דם, כמות העולה על הכמות המותרת בדם לפי החוק האמריקאי, שקובע שנהגים עם כמות של מעל 50 ננו-גרם למ”ל דם אינם כשירים לנהיגה.
גם ערוץ FOX ערך מחקר דומה על 4 מעשני קנאביס, ובשונה מהסקר הראשון, הוא בדק את כמות החומר הפעיל המצוי בשתן של הנהגים, מסקנות החוקרים הם שאין להסתמך על שאריות החומר הפעיל בשתן של הנבדק, שכן המערכת המטבולית של כל אחד ואחד מאיתנו שונה, והחומרים הפעילים נשארים בגוף האדם זמן רב אחרי עישון קנאביס בפועל.
אז מה קורה מבחינה חוקית?
המצב כרגע בהרבה מדינות הוא שהבדיקה הנפוצה ביותר לאיתור שאריות קנאביס בגוף האדם היא באמצעות בדיקת שתן, כאשר תוצאות הבדיקות יכולות לצאת חיוביות גם 3 שבועות לאחר צריכת הקנאביס. כמובן שחוקים נוקשים וענישה מיותרת על נהיגה “תחת השפעת סם” היא קשה ופוגעת באופן משמעותי בחיי הפרט. בישראל המצב אינו שונה במיוחד, כשהוועדה אותה מינה השר גלעד ארדן לבחינת האפקטים של האי הפללה, מנסחת בימים אלו את אמצעי הטיפול במי שייתפס נוהג תחת השפעת קנאביס, או שבדמו יימצא כמות חומר פעיל מעל המותר בחוק, גם שופט בית-המשפט העליון סלים ג’ובראן התבטא בעבר בנושא לאחר דן בתיקים של מטופלי קנאביס רפואי שהם בעלי רשיון נהיגה: “טוב יעשה משרד הבריאות אם יקדם את התקנות בנושא”.
במדינות בעולם נהוגות שתי גישות להסדרת נהיגתם של בעלי הרישיון לקנאביס:
- סף שכרות – קביעה של רמה מרבית מותרת של החומר הפעיל בקנאביס (THC) בדמו של הנהג, ושל פרק הזמן שבו אסור לנהוג אחרי עישון קנאביס.
- אפס סובלנות – כל נהג שנמצא בדמו ריכוז כלשהו של THC ייחשב לעובר על החוק. בישראל נהוגה כיום גישת “אפס סובלנות” כלפי נהיגה תחת השפעת קנאביס או נהיגה כאשר בגופו של הנהג נמצאו שיירים של קנאביס, בין שהנהג משתמש לצרכים רפואיים ובין שהוא משתמש בו לצרכים אחרים.
בעולם ניתן לראות גם מגוון של שיטות שנהוגות לטיפול בנהגים שנמצא בדמם קנאביס.
- הולנד קבעה סף שכרות של 5 ננו-גרם THC למיליליטר דם,
- וושינגטון קבעה סף שכרות של 2 ננו-גרם לבני 58 ומעלה, ואילו לבני פחות מ-58 אסור לנהוג כשיש THC בדמם בכל רמה שהיא.
- בגרמניה לא נקבע סף שכרות מרבי מקנאביס בחקיקה, ובפסיקת בית-המשפט נקבע סף של 8 ננו-גרם THC למיליליטר דם.
- קולורדו, קנדה ואוסטרליה המערבית אוסרות נהיגה תחת השפעת קנאביס, והן לא קבעו סף שכרות מרבי מקנאביס בחקיקה.
אך בקולורדו, בקנדה ובגרמניה מתנהל כיום דיון ציבורי בשאלת הצורך לקבוע “סף שכרות” מקנאביס בחקיקה. אוסטרליה המערבית, לעומת זאת, מצהירה כיום על מדיניות של אפס סובלנות בנושא של קנאביס ונהיגה.
לאחר שהבהרנו כמה נקודות חשובות בנוגע לנהיגה עישון קנאביס והמעמד של משתמשי הקנאביס מול החוק, נחזור למבחן שלנו. לפניכם תוצאות המבחן של כל אחד מהנהגים לאחר שעישנו 0.75 גרם של הזן Critical Cheese, במינון של 22.7% THC, חשוב לציין שעישון 0.75 גרם של קנאביס חזק כל כך, זאת כמות יחסית מכובדת.
ד”ר ג’ון אשר ערך את המבחנים אמר, “השמיים לא נפלו והנהגים לא התרסקו ונשרפו”, כל מי שהיה מעורב בבחינות ראה שהקנאביס השפיע על כל אחד מהמתנדבים בצורה שונה, כאשר חלקם האיצו וחלקם האטו. אפילו עם הרמות הגבוהות ביותר של חומר פעיל הצליחו המתנדבים להשלים הרבה מן השלבים במבחן. הדיווחים שנרשמו תואמים לנורמות הממוצעות של נהגים אשר עוברים את המבחן גם ללא השפעה של קנאביס.
לסיכום, הימצאות חומר פעיל בגוף האדם אינו יכול להעיד על המצב התודעתי של הנהג, ולכן הבדיקות המקובלות כיום אינן רלוונטיות כלל. בנוסף, העובדה שאדם עישן קנאביס, אינה מצביעה על כך שהוא מסוכן ואינו כשיר לנהיגה, ולא מצביעה באופן ישיר על פגיעה ביכולת השיפוט, והיכולות הקוגנטיביות של הנהג. לכן יש לשקול מחדש את ההנחה שעישון קנאביס ובכלל קנאביס ונהיגה, עשויים לפגוע ביכולות הנהיגה של המשתמש.
לאלו שחוששים מעליה בתאונות הדרכים, נספר שבשנים 2010 – 2014 אירעו בישראל בין 295 ל-395 תאונות דרכים שנגרמו מנהיגה תחת השפעת סמים ו/או אלכוהול. תאונות אלו מהווים כ-2 אחוזים בלבד מכלל התאונות באותם שנים, וגם מתוכם, רק 2 אחוזים מאלו שנהגו תחת השפעת סמים ו/או אלכוהול, נהגו באמת תחת השפעה של סמים, ולא בהכרח קנאביס. מה שמצביע על נתון אפסי בהקשר של תאונות דרכים וקנאביס.
