שלבים בגידול קנאביס – גיזום עלים בזמן פריחה

לקראת סוף פריחה עלי המניפה (חמסות) עלולים לחסום מעבר אור לשאר הצמח. במאמר זה נסביר על גיזום עלים כלומר איזה עלים יש להוריד ואיך. חשוב לזכור שעלי המניפה הם בעצם “תחנות הכוח” של  הצמח ההופכות את האור והדשן לפרחי קנאביס עסיסיים.

לקראת סוף שלב הפריחה, לפעמים אפילו בשלב מוקדם יותר כמו השבוע החמישי או השישי לפריחה הרבה מעלי המניפה הגדולים והבוגרים יותר ישנו צבע. בהתחלה הם יחווירו ולאחר מכן יעברו מירוק בהיר לצהוב. זהו חלק טבעי במחזור החיים של הצמח. ככל שהשתיל יפסיק לקבל מנות גדולות של חנקן הצהבת העלים תתגבר.
בשבועיים האחרונים לגידול כשנתחיל את השטיפה (flushing), רוב העלים יאבדו את צבעם ואין בעיה לגזום את העלים הללו כשהם מתחילים להחוויר ולהצהיב – במיוחד העלים הגדולים והזקנים יותר. העלים הצהובים האלו לא מספקים לצמח מספיק אנרגיה כדי להצדיק את האור שהם חוסמים. למען האמת, סביר להניח שהם לוקחים לשתיל יותר אנרגיה מאשר מייצרים בעזרת פוטוסינתזה.

עלי מניפה בוגרים

חשוב לא להוריד יותר מדי עלים בכל יום. מומלץ לגזום באופן מתוכנן ועקבי ביחוד בחצי השני של שלב הפריחה. יש לגזום מהשתיל מעט עלים בכל יום כדי לא להפעיל לחץ על הצמח שעלול להכניס אותו למצב של שוק. בשלב הזה של מחזור החיים שלו, השתיל לא ינסה לגדל מחדש את העלים האלו אלא ינתב מחדש את האנרגיה לייצור פרחים וטריכומות– וזה בדיוק מה שאנחנו רוצים.

בשלבי הפריחה הסופיים צריך לגזום את עלי המניפה בחלק העליון של השתיל שחוסמים את האור אפילו אם הם בריאים. עלי מניפה גדולים בצמרת הצמח לעיתים מצלים על חלקים נמוכים יותר ברמה שלא שווה להשאיר אותם. ככל שהעלים בחלק גבוה יותר של הצמח הם צעירים ויעילים יותר בייצור אנרגיה, ולכן, חשוב להגיע לאיזון הנכון. צריך להסתכל על הצמח ולהשתמש בהיגיון כדי לדעת איזה עלים כדאי להוריד על מנת למנוע חסימת אור בלי לוותר על האנרגיה שהעלים מייצרים.