האם קנאביס יכול להרוג אותך?

קנאביס ומחלות לב – לאחרונה, כותרות עיתונים זעקו לתדהמת העולם: “האם קנאביס יכול להרוג אותך? מחקר גרמני טוען שכן”. המחקר עוסק בשני צעירים שבבדיקה לאחר המוות נמצא THC בדמם. חשוב לציין שמריחואנה משפיעה על הלב בדיוק כמו כוס אספרסו. מכאן יש לשער שאם מראש היו לך בעיות לב כוס האספרסו או המריחואנה יכולות להרוג אותך.

האם עתה עלינו  לצפות לאלפי דיווחים כאלה? האם נשמע על אנשים שליבם קרס באותה צורה ביום בו באו במגע עם הצמח? אך המציאות איננה כזו.  קנאביס איננו גורם להתקפי לב. גם צורת ההוכחה במחקר מדגימה את רמת ההטיה של החוקרים, “בגלל שלא מצאנו שום גורם אחר אנו מניחים שהרוצח השקט הוא עלה המריחואנה”. בהינתן כמות האנשים שמשתמשים בקנביס וכמות התקפי הלב שמתרחשים  בארה”ב, זה למעשה נס, שלא שמענו על עוד מקרים  כאלה שבו חוקרים מוצאים “שקנביס רוצח לאנשים את הלב”.

על פי סקר ארצי של המכון לבריאות ושימוש בסמים,  7.5 מיליון אנשים מעל גיל 12 משתמשים במריחואנה באופן יום-יומי. בנוסף, המכון לבקרה על מחלות מוסר שכמיליון אירועי לב מתרחשים כל שנה. נניח שבארה”ב 280 מיליון אנשים מעל גיל 12. עם הנתונים הללו אנחנו יכולים לחזות כמה אנשים יחוו התקף לב ביום בו צרכו מריחואנה. גם בהנחה שאין שום קשר בין התקף הלב לצריכת הקנאביס, עלינו לצפות שאנשים שעישנו קנאביס יחוו התקף לב כתוצאה מאלפי סיבות ואירועים יומיומים.

ניתן לשאול גם שאלה אחרת. אם היו לי שני מטבעות, אני זורק אותם באוויר ורוצה לדעת מה הסיכוי ששניהם יצאו פלי. לאחר החישובים התוצאה תהיה 25 ממאה זריקות. אך שימו לב, המטבע הראשון לא יודע מה קורה למטבע השני, ולהיפך. המטבע השני לא רוצה להיות כמו המטבע הראשון. וחשוב מכך, המטבע הראשון לא גורם למטבע השני להיות פלי.

אותו דבר קורה עם יחס הקנביס-התקפי לב. ההתסברות של אנשים שחוו התקף לב ביום שעישנו קנביס, ואני אחסוך לכם את החישובים, היא 0.0007. שזה19,000 איש בשנה.

אז השאלה לא צריכה להיות “איך מתו שני האנשים הללו מהתקף לב עם THC בדמם?” אלא, “היכן ה-19 אלף הנוספים שאמורים למות כמבעיות לב, ושימוש במריחואנה?” למעשה, החוסר הבולט של כל כך הרבה מעשנים עם בעיות לב אשר לא נפטרו כתוצאה מבעיות לב וצריכת מריחואנה מעלה לשאלה אחרת: “האם קנביס מגן על הלב?”

אם אנחנו מתנגדים למריחואנה, השאלה לא תשאל כמובן. והרעיון שקנביס יכול לעזור כנגד התקפי לב יגנז. התוצאות של זה? מחקרים הזויים המשפיעים על השיח הבריאותי וגורמים יותר נזק מהתועלת שהם מתיימרים להציג. בשם האיסור, כך נראה, מותר ורצוי להונות את הציבור.