ההחלטה לגדל קנאביס

למי שחי במקום עם מדיניות קנאביס מתקדמת כלומר אי-הפללה או לגליזציה, ההחלטה לגדל קנאביס וגידול קנאביס ביתי הוא המעשה הכי מתבקש לכל מי שאוהב את הצמח.  גידול עצמי הרבה יותר זול מקנייה של גראס, זה מאפשר עצמאות מוחלטת ולדעת בדיוק מה אנחנו מכניסים לגוף שלנו- איזה זן, איזה דישון ואיזה חומרי הדברה. מעבר לזה, זה תחביב אדיר- הוא מאפשר להתחבר לטבע, לראות זרע פצפון הופך תוך שלושה חודשים לצמח קנאביס גאה מלא בפרחים שמנמנים ועסיסיים ולעשן את הפרחים האלה זה משהו שהוא הרבה מעבר לחיסכון כספי, זה להתחבר למשהו אמתי שאפשר לגעת בו בידיים, משהו אורגני עם קצב טבעי משהו שאנחנו כבר לא מרגישים יותר בעולם המאוד מהיר שלנו שהכול בו עובר דרך מסכים.

למי שחי במקום כמו ישראל, בו נכון לכתיבת שורות אלה קנאביס לא חוקי ההחלטה לגדל אפילו יותר הכרחית. כאשר חיים במקום בו הצמח לא חוקי אנחנו תלויים בגורמים מפוקפקים שיספקו לנו את ההיי שלנו. בישראל מדובר או בארגוני טרור שמעבירים חשיש מעבר לגבולות על מנת לממן פעילות טרור נגדנו כשהחשיש עצמו הוא חלק מאותו טרור, חומר מזוהם בחומרים רעילים שנועד להחליש את החברה הישראלית מבפנים או על ידי גורמים עבריינים שאמנם אין להם שום סיבה להרעיל את הקנאביס שהם מספקים אבל אם שבועיים לפני קציר, חלל גידול לא חוקי עם 100 נורות גידול, שגדלים בו 1000 צמחי קנאביס מראה סימנים למזיקים כמו עש הטבק אין חוכמות, ישר שולפים חומרי הדברה חזקים ומרססים הכול. ההשקעה העצומה והסיכון שכרוך בהקמת סט אפ כזה לא ירד לטמיון כדי לשמור את החומר נקי מרעלים. כורח הנסיבות מאלץ את הארגונים האלה לעשות כמה קיצורי דרך בגידול או להשתמש  בטכניקות או חומרים שאם אנחנו היינו מגדלים לעצמנו בחיים לא היינו מעלים בדעתנו לעשות אותם.

מעבר לזה, בניגוד למה שחושבים, אם נוקטים באמצעי הזהירות המתאימים, גידול קנאביס ביתי הרבה יותר בטוח מקנייה בשוק השחור. קנייה בשוק השחור דורשת לחפש כיוון אצל כל החברים, להתקשר ל”בן אדם”  שבסבירות גבוהה נמצא תחת מעקב. זה דורש להגיע לשכונות מפוקפקות או להביא אליך אנשים שלולא הגראס לא היית רוצה שום קשר אתם. קנייה בשוק השחור מחייבת נהיגה באוטו כשיש עליך שקית של גראס ריחני. כל הנסיעה חזרה מההתארגנות היא גוש עצבים של פרנויה. כל אוטו מאחורה נראה לנו כמו משטרה וכל עצירה שגרתית לבדיקת רישיונות היא אימה. בכל פעם שעושים את זה נשבעים שזאת הפעם האחרונה ובסוף מגיעים הביתה, פותחים את השקית ומגלים שלא רק שבזבזנו ים של כסף, דפקו אותנו במשקל וקיבלנו חומר יבש שלא עושה כלום חוץ מכאב ראש.

גידול עצמי נעשה ברוגע בבית, לא צריך לדבר עם אף אחד ולא צריך להסתובב בחוץ עם חומרים לא חוקיים. אם ננקוט באמצעי הזהירות המתאימים אין ריח או שום סימן מסגיר אחר לגידול. אחרי שלושה חודשים מקבלים יבול עצום שאנחנו יודעים עליו הכול.

יש צרכני קנאביס שבשבילם גידול עצמי הוא ברור מאליו, אחרי השאכטות הראשונות הם מבינים שזה מוצא חן בעיניהם, זה צמח אז הם יגדלו אותו לעצמם. יש כאלה שעם ההתבגרות וההתרחקות מהכיוונים הישנים שלהם מחליטים לגדל לעצמם, יש כאלה שאוהבים לעשן או לאדות את הטוב ביותר והם יודעים שהדרך היחידה להשיג את זה היא גידול עצמי ויש כאלה שעושים את זה כדי למכור לאלה שמספיק פראיירים כדי לשלם 100 שקל לגרם על צמח שכל אחד יכול לגדל.

אם החלטתם להפסיק להיות פראיירים ולהתחיל לגדל לעצמכם הצעד הראשון זה לקרוא את המאמר הזה.