המירוץ לתרופה התחיל – רווחת המטופלים נגד הייצוא

בעקבות אישור החוק שמתיר ייצוא מוצרי קנאביס רפואי לחו”ל, שוק הקנאביס החוקי בישראל צפוי להתרחב בצורה משמעותית ולקלוט חוות גידול רבות חדשות. במקביל לקידום תהליכי הייצוא, שהנם כלכליים יותר עבור חברות הקנאביס בשל מחיר השוק הגבוה, רפורמת הקנאביס בבתי המרקחת אמורה כעת לרקום עור וגידים לקראת חודש אפריל ולשרת את המטופלים בשוק המקומי. האם התחיל “מירוץ לתרופה” שיגרום לחולים להתחרות בייצוא?

שוק הקנאביס הרפואי בישראל הוקם לפני כ-10 שנים במתכונת מצומצמת (בעיקר רישיונות גידול ביתי) ומאז הוא עבר כמה תהפוכות, עד שהגיע לפורמט יציב (אספקה פרטית על ידי ספקיות הקנאביס) שהחזיק מעמד מספר שנים ועוד פועל היום לקראת יישומה של הרפורמה החדשה.

רפורמת ליצמן, ששואפת להפוך את הקנאביס לתרופה מוכרת בבתי המרקחת ובתיאוריה לאפשר לחולים גישה נרחבת יותר לחומר איכותי יותר, נמצאת כיום בתהליכי יישום סופיים ואמורה להיכנס לתוקף מלא בחודש אפריל.

מכיוון שאחת הבעיות העיקריות במתווה הרפורמה – ביטול מרבית זני הקנאביס שהיו קיימים עד כה בשוק והיו תרופה לכל דבר עבור עשרות אלפי אנשים – בוטלה על ידי משרד הבריאות, לאחרונה נדמה שהרפורמה עוד עשויה לעבוד בסופו של דבר, לפחות במתכונת התחלתית.

חלק אחד משמעותי של הרפורמה שבתחילת השבוע קיבל אישור סופי מהממשלה, הוא הנושא של ייצוא קנאביס רפואי (ומוצריו) לחו”ל. למרות שנושא זה נוגע לשווקים העולמיים ולא לשוק הישראלי, ייתכן שדווקא הוא המכשול החדש שעומד בדרכם של המטופלים.

התחרות בדרך לתרופה – ייצוא זה כלכלי, טיפול לא

“הבעיה” העיקרית עם נושא הייצוא, בהסתכלות של “טובת המערכת” או אם תרצו של הכיוון הטבעי שאליו יזרום השוק בתוך כלכלה חופשית, הוא שמדובר בחלק הכי רווחי וכלכלי של שוק הקנאביס בישראל, לפחות עד הלגליזציה.

בשל היותה של ישראל מדינה קטנה עם כמות אוכלוסיה שנמוכה בצורה משמעותית מזו של מרבית המדינות בעולם המודרני, השוק המקומי של מטופלי קנאביס רפואי הוא קטן. גם אם תורחב רשימת ההתוויות ותותר גישה לקנאביס רפואי לאנשים רבים יותר, בכל מקרה יהיה מדובר בכמה עשרות אלפי אנשים בלבד.

קהל כה מצומצם בקושי מצדיק את קיומו של השוק הקיים כיום וכולל כ-10 חברות בלבד, ובוודאי שאינו בעל פוטנציאל כלכלי נרחב. 

לעומת השוק המקומי המצומצם, שאפילו מעט החברות שפועלות בו כיום אינן יכולות להגיע לרווח מהותי, השוק העולמי שמחכה למדינה שמייצאת קנאביס הוא עצום ובעל פוטנציאל של מיליארדי דולרים בשנה.

לכן, בשורה התחתונה, לכל ספקית קנאביס קיימת או חדשה שווה יותר לגדל קנאביס לייצוא (בשותפות עם מפעל עיבוד, מכיוון שיש איסור על ייצוא של תפרחת או חומר צמחי) מאשר לנסות לפנות לשוק המקומי ולעמוד בתקנים המחמירים שלו בשביל רווח נמוך.

בהתאם, לכל גורם במערכת הממשלתית וגופי הבקרה, מלבד אולי משרד הבריאות שאמור לדאוג קודם כל לבריאותם של המטופלים הישראלים, משתלם יותר לעבוד למען קידום הייצוא.

וכעת, אותה מערכת בירוקרטית ופקידותית של הממשלה שאמורה לבנות ולהצליח לקיים את מודל רפורמת הקנאביס החדש בבתי המרקחת ובקושי הצליחה לספק אופטימיות עד כה, צריכה להמשיך בתפקידה במקביל לכך שהסדרת הייצוא צריכה להסתיים גם היא בתוך שלושה חודשים.

בחודשים הקרובים נוכל לראות מה יהיה עם הסדרת הקנאביס בבתי המרקחת והרחבת מגוון המוצרים שזמינים למטופלים (בינתיים בעיקר תפרחות גרוסות וסוג אחד של שמן) הישראלים, ואיך יתקיים השוק המקומי בחסות הייצוא העולמי. הצפי של מטופלים רבים הוא כי עוד פעם כל הבעיות יפלו על הגב שלהם, ועד תחילת חודש אפריל יתבהר אם אכן כך יהיה.