חשד: בתי חולים מונעים השתלות איברים ממטופלי קנאביס

ענף השתלות איברים הוא ענף המצוי כמעט תמיד במצוקת מחסור כלל עולמית. רבים מספור זקוקים בכל רגע נתון להשתלה, ורשימות ההמתנה בכל מדינות העולם ארוכות להחריד. כבר כיום קשה מאוד להשיג השתלת איברים לחולים בארה”ב, ומחקירה חדשה עולה כי להיות מטופל קנאביס הופך את התהליך למסובך עוד יותר, ומקטין את הסיכויים לעבור השתלה לכמעט אפסיים.

בחודש אפריל האחרון, בית הנבחרים של מדינת ורמונט בחן הצעת חוק שנועדה לטפל בבעיה חמורה שרוב מטופלי הקנאביס הרפואי כלל אינם מודעים אליה, וקיימת למרות הלגליזציה שהתקבלה במדינה בשנה שעברה.

מטרתה של הצעת החוק היא למנוע מבתי חולים לשלול ממטופלי קנאביס את הזכות הבסיסית להשתלת איברים – מה ככל הנראה מהווה מנהג נפוץ אפילו במדינות בהן הקנאביס חוקי, באותה הדרך בה מרפאות בישראל מסרבות להמליץ על קנאביס רפואי לחולים, למרות שהוא לכאורה “חוקי” בתור תרופת קו אחרון.

תחת חוקים נגד אפליה כמו אלה שוורמונט מנסה לקדם, נאסר על בתי חולים למנוע מחולים טיפולים או הליכים רפואיים, כמו למשל השתלות איברים, אך ורק כיוון שהם מחזיקים ברישיון לקנאביס רפואי. החקיקה בנושא כבר עברה במעל 12 מדינות אחרות ובמחוז קולומביה, אך היא עדיין לא קיימת במרבית ארה”ב.

איפה כן מתירים השתלות למטופלי קנאביס?

אין כיום הנחיות פדרליות לבתי החולים שמקבלים מטופלים הממתינים להשתלת איברים, שמצריכות מהם לבדוק שימוש בקנאביס (או בסמים אחרים, לרבות אלכוהול לצורך העניין), ולכן גם אין הנחייה כיצד לנהוג במידה וכן ישנו שימוש שכזה. כתוצאה מכך, לכל בית חולים נותר לקבוע את המדיניות שלהם בנוגע למי זכאי או לא זכאי להשתלה.

נכון לעכשיו, אין מאגרי מידע בהם חולים יכולים למצוא בתי חולים שיעניקו להם השתלת איברים גם אם הם צורכים קנאביס, ובמדינות מסוימות, כולל אלה שבהן ישנה מדיניות של לגליזציה או דה-קרימינלזיציה, סוגים כאלה של בתי חולים כלל לא קיימים, לכן לרוב מטופלי קנאביס נותרים ללא טיפול ומנועים מקבלת השתלות.

כתוצאה מכך, לחולים אין ברירה אלא לקרוא ולהבין את כל חוקי המדינה, ואז להרים טלפון לכל בתי החולים ולברר על המדיניות שלהם בנושא, אשר משתנה באופן נרחב ולרוב המענה שהם מקבלים הוא מעורפל ולא מספק.

מדוע מטופלי הקנאביס נתקלים בקשיים? “קנאביס עלול להיות מסוכן”

מדינת מיין, למשל, העבירה בשנה שעברה חוק הדורש מספקי השתלות האיברים להעניק טיפול שווה גם לצרכני קנאביס רפואי, ולהתייחס אליה כאל כל תרופה אחרת שנרשמה על ידי רופא.

עם זאת, כאשר המרכז הרפואי במיין, הלא הוא בית החולים היחיד במדינה המבצע השתלת איברים, נשאל על ידי התקשורת האם הוא מקבל מטופלי קנאביס להשתלה, תגובתו של קליי הולצמן (Cley Holtzman), מנהל התקשורת בבית החולים הייתה: “המרכז עומד במדיניות הפדרלית בנוגע תרומת כליות, לפיה חולים שעברו השתלה מנועים מלהשתמש בקנאביס בשאיפה או באידוי בגלל סיכון להיווצרות סיבוכים ומוות לאחר ההשתלה”.

יחד עם זאת, המדיניות של המרכז הרפואי במיין אינה אוסרת במפורש על צריכת מאכלי קנאביס, תמיסות או שמן קנאביס, אך הולצמן לא יכול היה לספק הצהרה המתייחסת לשיטות הצריכה הנוספות. למרבה הצער, זו הדרך הפוליטיקלי קורקט של בתי החולים לערוך סלקציה ואפליה בין המטופלים הממתינים להשתלה.

כתוצאה מכך, חולים רבים הזקוקים להשתלת איברים במיין נשלחים לעיר בוסטון שבמסצ’וסטס, מכיוון שמדובר במדינה גדולה יותר שיכולה לספק יותר משאבים רפואיים. כמו במיין, גם במסצ’וסטס הוחלט להתיר שימוש בקנאביס למטרות פנאי בנובמבר 2016, אך ההבדל הוא שלמדינת מסצ’וסטס יש גם חוק הקובע במפורש כי “השימוש במריחואנה לא יפסול אדם מכל הליך או טיפול רפואי, לרבות השתלות איברים ורקמות”.

ומהן התגובות והנימוקים של בתי החולים לתופעה?

כאשר יצרנו קשר בטלפון ובמייל עם בית החולים הכללי של מסצ’וסטס, שנחשב לבית החולים הגדול והמדורג ביותר במדינה, כדי לברר האם מטופלי קנאביס אכן יהיו זכאים להשתלת איברים, אחד מחברי הצוות הרפואי להשתלת איברים מסר כי הדבר לא אפשרי, והוסיף כי “כדי להיות זכאי להשתלה, הקנאביס יצטרך להיות מחוץ למערכת של המטופל לפחות 6 עד 12 חודשים”.

5 בתי החולים הבאים בגודלם, שגם אליהם פנינו בכל אמצעי התקשורת הזמינים לציבור הרחב, נתנו כולם תגובות מעורבות ומעורפלות לגבי האם יאפשרו למטופלי קנאביס רפואי לקבל השתלת איברים. במקרים מסוימים נראה שבתי החולים בקושי יודעים את התשובה בעצמם, או מנסים להחליט אותה תוך כדי השיחה.

הרכז האדמיניסטרטיבי בצוות ההשתלות בבית החולים בריגהאם ובית החולים לנשים בבוסטון, היה היחיד שהגיב לפרשה ואמר: “כן ולא. זה תלוי כמה מעשנים או אוכלים. הכל תלוי בסיבה. בשלב מסוים, הם יצטרכו להימנע בגלל פטרייה שעלולה להיות בקנאביס”.

הכוונה מאחורי הציטוט הלא ברור שקיבלנו היא כנראה שקנאביס מזוהם (שמכיל עובש או פטריות) יכול להיות סיבה לחשש בקרב בתי החולים, מכיוון שהוא מהווה פוטנציאל קטלני עבור חולים שהמערכת החיסונית שלהם חלשה, כמו אלה שקיבלו כימותרפיה או השתלת איברים.

אספרגילוס, סוג של פטריה, מדאיגה במיוחד כיוון שהימצאותה על מריחואנה כבר נקשרה בעבר למוות בקרב מושתלים טריים.

זו הסיבה שבתי חולים מסוימים, אפילו במדינות חוקיות כמו קליפורניה, דורשים מהחולים להפסיק להשתמש בקנאביס לפני הליכים שעלולים להעמיד אותם בפני סיכון לזיהומים. עם זאת, ניתן לתקן את המצב באמצעות בדיקת מעבדה שתוודא שהקנאביס אכן נקי, שאגב מהווה תקן במדינות בהן הקנאביס חוקי.

במיין, החוק החדש נגד אפליה על רקע רפואי אף מאפשר לבתי חולים לדרוש מהחולים לקבל את הקנאביס שלהם לאחר שעבר בדיקה נגד זיהום, או לחלופין לעבור לשיטת צריכה אחרת טרם ניתוח ההשתלה.

למה מסוכן? אינטראקציה עם תרופה נוגדת השתלה

באשר לסיכונים של הקנאביס עצמו, עולם המחקר מראה כי לעישון טבק לאחר השתלה ישנה השפעה שלילית על שיעורי ההישרדות של החולים לאחר ההשתלה, אך אין הסכמה בקרב הקהילה הרפואית על הסיכונים של עישון קנאביס ללא טבק, ובשל חוסר מחקרי אין גם עובדות לכאן או לכאן.

לדברי ד”ר מישל ויינר, רופא ומומחית לקנאביס רפואי מפלורידה, אין סיבה להאמין כי צריכת מוצרי קנאביס רפואי בשיטות שאינן עישון, כמו תמיסות, מאכלים או אידוי, עשויות להוות סיכון יוצא דופן למטופל שעבר השתלה, כל עוד הקנאביס אינו מזוהם בפטריית עובש.

מחקר אחד שכן נערך בתחום מצא כי מתן קנבידיול (CBD), הקנבינואיד המרכזי שאינו פסיכואקטיבי, עשוי להפחית באופן משמעותי את הסיכוי של חולים לפתח את מחלת ‘השתל נגד המארח’ (GVHD), שהיא מצב קטלני בו תאי הדם הלבנים תוקפים את הרקמות המושתלות.

ד”ר ג’ורדן טישלר, דוקטורנט מהרווארד המתמחה כיום בקנאביס רפואי, אומר כי לכל התרופות, כולל קנאביס, יש פוטנציאל להפריע לתרופות נגד דחייה. “ההבדל הוא שתרופות קונבנציונליות נחקרות טוב יותר לבדיקת אינטראקציות עם תרופות אחרות, והמידע אודותן נרחב יותר”, מסביר טישלר.

הדאגה המשמעותית ביותר שהביע טישלר בנוגע לקנאביס והשתלות הינה עבור מטופלים המשתמשים ב-CBD, שלדבריו עלולים להוות “סכנה ממשית” על ידי הפרעה ליעילות התרופות הדרושות למניעת הדחייה של האיבר החדש. בזנים שמכילים מעט CBD ההבדל זניח, אך במוצרים בהם ה-CBD דומיננטי עשויה להיות הפרעה בהחלמה ואף סכנת חיים.

אפליה במקום השתלה – כיצד מונעים ממטופלים לקבל השתלת איברים?

אם עד כה עסקנו במטופלים שרק עלולים לא לקבל השתלה, מכאן זה רק מתדרדר. מחוץ למדינות הלגליזציה, בתי חולים רבים בארצות הברית החליטו למנוע את כל סוגי ההשתלות ממטופלי קנאביס רפואי, ללא קשר לסוג הקנאביס שנצרך, לשיטת הצריכה או למטרות שבגינן הם מטופלים בקנאביס.

לדברי אנתוני טיילור, נשיא ומייסד הארגון ‘חמלה באורגון’, בתי החולים באורגון (עוד מדינת לגליזציה) למשל, מאפשרים למטופלים שמחזיקים ברישיון לקנאביס רפואי להיכנס לרשימת ההמתנה להשתלה, אבל פשוט לא מוצאים להם תורם מתאים. למדינה יש חוק שאוסר על אפליה נגד מטופלי קנאביס מאז 2015, אך תמיד נמצאות דרכים לכופף אותו.

ומה המטופלים יכולים לעשות? אפשרות אחת, כך אומר ג’וזף גולדברג-ג’וליאנו, סנגור פלילי בווסטון שבמסצ’וסטס, היא שמטופלי קנאביס שבית החולים סירב לספק להם השתלה, יבחרו לתבוע, אבל מדובר בתהליך יקר ומפרך שהסיכוי לנצח בו הוא קטן למדי. 

בסך הכל, גם מחוץ לנושא הקנאביס, על פי האיגוד לתרומת איברים, כל 10 דקות מתווסף אדם חדש לרשימת ההשתלות הלאומית. כיום, יש בערך 114,903 אנשים שמחכים להשתלת איברים, והאמת הכואבת היא שפשוט אין מספיק איברים לתרומה.

כתוצאה מחוסר האיזון בין ההיצע והביקוש, מדי יום מתים 20 אנשים שלא קיבלו תרומה בזמן, ולמרבה הצער, אם אתם מטופלי קנאביס רפואי, הסיכויים שלכם להיכלל בנתונים הסטטיסטיים האלה כנראה גבוהים אף יותר.