קנאביס כמזון – ויטמין THC: האם קנאביס נחשב למזון על?

קנאביס כמזון – כמו שהגוף שלנו צריך ויטמין C למערכת החיסונית, כך גם מחסור בגוף של אנדו-קנבינואידים תורם לשיעור גבוה של סרטן, מחלות מעיים דלקתיות, טרשת נפוצה, פרקינסון ודלקות פרקים. אז האם לקנבינואידים יש ערך תזונתי חיוני? אם כן, מדוע כל כך הרבה גרסאות אכילות הן למעשה ממתקים עתירי סוכר? כדי לגלות, איתרנו מספר מומחים לקולינריה של קנאביס שמתמקדים בלהפוך את העשב לדלק שמספק סגנון חיים בריא וחיוני.

ב-1753, מנתח סקוטי בשם ג’יימס לינד הוכיח שניתן לרפא צפדינה (מחלה הנגרמת ממחסור חמור בוויטמין C) ביעילות באמצעות מיצי הדרים. אחרי ששתו כמויות גדולות של לימונדה לאורך שבועיים של טיפול, מטופליו החלימו לחלוטין מהעייפות, הפצעים, והדימומים שגרמה המחלה, שקודם לכן היה מקובל שנגרמה על ידי בעיות בעיכול ומים מזוהמים (כאשר האשם האמיתי היה מחסור בוויטמין C).

עד תגלית זו, המחלה המשתקת והקטלנית לעתים קרובות הגבילה את יכולתם של כלי שיט להפליג למרחקים ארוכים. אבל אחרי שהטיפול של לינד נעשה פופולרי, המלחים למדו למנוע את הצפדינה בכך שארזו חביות של מיץ לימון ולימונים טריים כצידה למסעותיהם. היום המחלה נדירה מאוד, אבל מלחים בריטים עדיין מכונים “ליימיז”, כינוי שדבק בהם אחרי שאימצו את נוהל ההדרים.

בעוד שהמונח “מזון-על” זוכה לביקורת בשל היעדר בסיס מדעי ושימוש שיווקי מוגזם, על פי מילון מקמילן ניתן להחיל אותו על כל מזון ש”נחשב בריא מאוד ושעשוי אפילו לסייע בכמה בעיות רפואיות”. וכן, מכיוון שויטמין C נמצא בכמויות גדולות בפירות הדר, ניתן להחשיב אותם למזונות על.

אנחנו מה שאנחנו אוכלים אחרי הכל, ומזונות כגון קייל, בטטה, אוכמניות, וסלמון – ידועים כחומרים בעלי ערך תזונתי רב שדרושים לגוף. מזונות על מגבירים חיוניות ומאפשרים לבני אדם לשגשג, לצד מניעה וטיפול במחלות. ברוקולי למשל, ידוע כבעל תכונות נוגדות סרטן, סלמון מספק חומצות שומן מסוג אומגה 3 המגנות על הלב, ואוכמניות הן עשירות בנוגדי חמצון שמונעים דלקות ומסייעות במניעת סרטן ומחלות לב.

קנאביס הוא גם סופר פוד

עכשיו דמיינו שבכל רחבי העולם מיליוני אנשים סובלים מגרסה מודרנית של צפדינה – כלומר מחלה שנגרמת מתזונה לקויה ושניתן לטפל בה בקלות, רק שבמקרה הזה החומר החסר הוא קנאביס, או ליתר דיוק אנדו-קנבינואידים, קבוצה של תרכובות בעלות השפעה רפואית מדהימה שנמצאות בעיקר בצמח הקנאביס.

לכל בני האדם יש מערכת אנדו-קנבינואידית, שמורכבת מקולטנים שמותאמים לאותם קנבינואידים כשם שמנעול תואם למפתח. מערכת זו מווסתת מערכות חיוניות רבות בגוף, לרבות מערכת הנשימה, המערכת החיסונית, מחזור הדם, המוח והעצבים. מה שאומר שאם המערכת הזו לא מתפקדת כראוי וקנבינואידים אינם נצרכים כדי להחזיר אותה לאיזון, ההשלכות עשויות להיות חמורות ואפילו מסכנות חיים.

ד”ר איתן רוסו ניסח את הרעיון הזה, שנקרא מחסור קליני באנדו-קנבינואידים, או CECD, במאמר מדעי משנת 2014, שבו הוא תיאר מצב שתורם לשיעור גבוה של סרטן ומחלות כמו אלצהיימר, מחלות מעיים דלקתיות, טרשת נפוצה, פרקינסון ודלקת פרקים ראומטית. עם מחקר שמגבה זאת, הוא טוען שמחסור בקנבינואידים עשוי להיות הגורם למצבים אלה ולמצבים מסכני חיים אחרים.

עכשיו דמיינו שהתרופה לכל התרחישים הכואבים ושוברי הלב האלה עשויה להיות טמונה בצמח הקנאביס ובשימוש בו כתוסף תזונה, ממש כשם שלימונים וליים ריפאו את הצפדינה לפני מעל מאתיים שנה. אחרי הכל, אם CECD נגרם כאשר הגוף לא מייצר מספיק אנדו-קנבינואידים בעצמו, והחוסר הזה יכול להיפתר על ידי צריכת קנבינואידים ממקורות צמחיים, אז יש לנו תוסף תזונתי פשוט שיכול להציל חיים ולמנוע סבל רב.

כך שכמו ג’יימס לינד והמחקר שלו על השפעת ויטמין C על צפדינה, רוסו עומד בראש מחקר פורץ דרך על אחד ממזונות העל הכי פחות מובנים, אבל כנראה הכי חשובים, על פני כדור הארץ. ההבדל הכי משמעותי בין המחקרים? תפוזים וליים אינם מוגדרים כחומר נרקוטי דרגה 1 שיכול לגרום לכליאתך למשך שנים, והסטטוס החוקי מהווה מגבלה רצינית על המחקר בעניין הערך התזונתי והרפואי של הקנאביס, אבל הוא לא מנע מרופאים נוספים להמשיך את מה שרוסו התחיל.

ד”ר ויליאם קורטני, תומך מוצהר בשימוש במיץ עלי קנאביס כתוסף תזונה, תרם להפיכת המנהג לפופולרי בקרב מגדלים בקרוליינה הצפונית. קורטני עוסק כרגע בהקמת מרכז נופש באיים קריביים שמרכזו שתיית המיץ, וכתב

“כמו שחומצות שומן ואמינו חיוניות, יש לאמץ מכסה יומית מינימלית גם לגבי צריכת קנאביס חי, כאלמנט התזונתי החשוב ביותר”.

בעוד שאין השפעה פסיכואקטיבית לשתיית מיץ קנאביס, היא כן מאפשרת לגוף ליהנות מהתועלות הרפואיות שלו. אמנם להשיג כמות מספקת של קנאביס טרי לסחיטת מיץ עשויה להיות בעיה עבור מטופלים רבים. לכן קורטני וקבוצה גדלה והולכת של צרכנים ממשיכים לקדם את הזכות לגדל קנאביס בכל כמות שהיא, כמו כל ירק אחר, וניתן למצוא כיום מגוון של מתכונים להכנת מיץ קנאביס טעים ובריא.

מיץ קנאביס טרי, ותהיה לי בריא

כל זאת משום שנראה שקנאביס, וכן בן דודו הבוטני המפ, הם מזונות על בזכות עצמם, ויש להם השפעות בריאותיות נפלאות, פעולות אנטי דלקתיות, ויכולת למנוע ולטפל במחלות, לצד השפעות מרגיעות ומאוששות. במובן הזה אנו יכולים להחשיב את הקנאביס לכלי נוסף בארגז שלנו לצד אצות, מאקה, יאקון, ג’ינסנג, קקאו, מאצ’ה, ומזונות על אחרים שעוזרים לנו לממש את מלוא פוטנציאל החיוניות שלנו. יצרני הקנאביס האכיל ממשיכים להציף את השוק הממתקים, אבל למרבה המזל מספר גדל והולך של חברות מזהות דווקא את התכונות הרפואיות הייחודיות של הצמח ומקדישות את עצמן ליצירת מזונות עם קנאביס יחד עם מזונות על אחרים להשפעה מקסימלית.

הת’ר הופמן, מייסדת שותפה ומנכ”לית רפואה ב”בריאות פורה וידה”, היא אישה צעירה וקורנת שלמדה תזונה הוליסטית במכון הקנדי לתזונה טבעית. כאשר פוגשים אותה, קשה לדמיין שהיא נאבקה באפילפסיה במשך כל נעוריה, מכיוון שכרגע המחלה לא משפיעה עליה כלל. “מאז שניסיתי קנאביס, לא היה לי שום התקף”, מסרה הופמן למגזין היי טיימס. “עברו חמש שנים, ואני מחשיבה את זה כאילו נרפאתי.”

פורה וידה מייצרת חטיפים וגרנולות המשלבים קנאביס עם רכיבים נוספים כמו תמצית פפאיה, שיבולת שועל, ושקדים, תערובת שהופמן מאמינה ש”עוזרת לגוף להשתמש בקנאביס בצורה מיטבית.” המוצרים זמינים במעל 100 נקודות חלוקת קנאביס בקליפורניה, ועושים שימוש בשמן קוקוס, המשמש “פלטפורמה עבור הקנאביס המסייעת לגוף לספוג אותו, כך שאנשים מדווחים על השפעה מהירה וחזקה יותר.”

עוד אומרת הופמן “למרות שקשה למצוא חלופות בריאות על מדפי נקודות החלוקה או הדיספנסרים, אם אנחנו רוצים שקנאביס יהיה מה שהוא באמת; תרופה – אז יש לנו אחריות לעשות בדיוק את זה, ודרוש חינוך מעמיק יותר כדי שמטופלים יבינו שקיימים מזונות מכילי קנאביס שהם גם מזינים. מוטב לא לתת לחולי סרטן חטיף שוקולד”, היא מסבירה. “סירופ תירס וסוכר הם לא תרופה.”

קנאביס עם סוכר – לא למטופלים

כאשר משתמשים בקנאביס כתרופה, במיוחד למטופלים הנאבקים בסרטן, חשוב לציין שסוכר מזין גידולים סרטניים. פריטי מזון שמכילים מזונות מלאים בשילוב עם קנאביס ועשבים נוספים עדיפים על כאלה שעתירים בסוכר מזוקק ורכיבים מעובדים אחרים, ועוזרים ביצירת מוצרי קנאביס אכילים בעלי השפעות ספציפיות כמו “זריקת אנרגיה” ו”שינת-על”.

שותף נוסף לעמדה זו הוא עזרא מלמות, מייסד קולקטיב “חטיפי סבבה” ובוגר תכנית התזונה והקולינריה באוניברסיטת ג’ונסון וויילס. בזמן שסייע לחבר של אביו שסבל מסרטן שלב 4, עזרא מצא שמוצרי קנאביס אכילים רבים לא היו בריאים, הכילו סוכר וקלוריות רבים וגם לא היה להם טעם טוב. בנחישות למצוא דרך שונה, מלמות החל לשלב רכיבי מזונות על ל’כדורים’; גושים בגודל ביס של פירות יבשים, אגוזים, תבלינים, ועשבים. “זה כמו שילוב בין עוגיית שיבולת שועל לחטיף גרנולה”, הוא מסביר, “וזה גם טעים וגם מספק את התרופה שהוא היה צריך.”

“חטיפי סבבה” זכו בהמשך במקום השני על אשכול הקרמל-קשיו-משמש שלהם בגביע הקנאביס של צפון קליפורניה בשנת 2016, זכייה שמלמות מייחס ל”אנשים שהבינו את הערך באוכל מזין שנמשכו למוצר”.

כאשר הוא בוחר את המרכיבים לשילוב עם המינון של 25 מ”ג THC לכדור, מלמות בוחר ליצור “מנחה לגוף”, בערבוב דגנים ואגוזים כדי לספק חלבונים ופירות מיובשים כדי לספק פחמימות, ובכך הוא יוצר שילוב של רכיבים תזונתיים שתומך בתהליך חילוף החומרים. הכדורים חביבים על האתלטים בתור חטיף ספורט, והם מסייעים לרצים למרחקים ארוכים “לחסל את התגובה הדלקתית להתעמלות”, כך טוען מלמות, “תוך טיוב הביצועים”.

ג’וזף וינקה, מייסד “ג’מבו מזונות-על“, תמיד התייחס לקנאביס כמעין ויטמין חיוני, ושילב אותו בגרסאות חדשות של אוכל רפואי מסורתי, למשל המוצר המוביל של החברה הוא חמאה עם ערבוב ייחודי של THC יחד עם שמן טריגלצרידים בעלי שרשרת בינונית (MCT) וגי (חמאה מזוקקת) מפרות מוזנות בעשב. חמאת-העל שנוצרת משילוב זה נועדה לקפה או פשוט למריחה על לחם ושימוש בבישול.

וינקה מקדם בנלהבות את השימוש בחמאת ה-MCT ומסביר שתצורת שומן זו נגישה לגוף באופן מיוחד כך ש”הגוף מסוגל לעבד את השומנים האלה בקלות, ומקבלים מהם תפוקה טובה מאוד”, מה שמעלה את היעילות של ה-THC.

“אנחנו משתמשים במזונות שהגוף יודע איך לעכל”, הסביר וינקה. “לא סירופ סוכר עתיר פרוקטוז, חומרי טעם מלאכותיים, או חלבוני חלב מבודדים… בני אדם מתפקדים טוב יותר כשיש לנו שפע של קנבינואידים, כשם שאנחנו מתפקדים טוב יותר כשהתזונה שלנו מכילה שפע ויטמין C, נוגדי חימצון, וחומצות אמינו חיוניות. אז זכרו, כאשר אנחנו נאבקים לשחרר את צמח הקנאביס, אנחנו נאבקים על חיינו.”