זה לא השאכטה, זו הסיגריה

רבים אומנם מכירים את המושג סם מעבר בהתייחסות לקנאביס כ׳סם׳ שגורם למי שמתחיל איתו לעבור לסמים קשים יותר. אבל מה שאולי רבים לא יודעים זה מאיפה הגיע המושג ומה היתה משמעותו.

את המונח טבעה ב- 1975 דניס קנדל, פרופסור למדעי בריאות הציבור (sociomedical sciences) באוניברסיטת קולומביה. בהתייחסה לניקוטין.

השפעת השוק השחור

למרבה הצער יש אמינות בתאוריה שקנאביס הוא סם מעבר, הסיבה היא כי קנאביס לא חוקי ומכיוון שמיליונים ברחבי העולם צורכים אותו על אף האיסור, הם נאלצים לעשות זאת באופן מחתרתי, באופן לא חוקי. רבים מהדילרים שמהם הם רוכשים את הצמח, סוחרים גם בחומרים אחרים, מסוכנים וממכרים ומכאן, שמה שהופך את קנאביס לחומר מעבר זה כנראה העובדה שהוא לא חוקי.

ניקוטין כסם מעבר

מירים בוארי, פרופסור לסוציוליגיה, במאמר שכותרתו מדוע פוליטיקאים עדיין מתייחסים לקנאביס כאל סם מעבר? העלתה את הטיעון שעוני, סביבה חברתית, קרבה למסוממים ומחלות נפש, מנבאים שימוש בסמים קשים הרבה יותר מאשר צריכת קנאביס.

״לא חלה עלייה בפשיעה במדינות בהן יש לגליזציה, למעשה חלה ירידה. כמו כן, חלה ירידה במקרי המוות כתוצאה ממנת יתר של אופיאודים. מריחואנה היא לא סם מעבר, אלא מעבר ליציאה מסמים קשים.״

למעשה נראה כי סם המעבר, כפי שקנדל הגדירה במקור, הוא הסיגריה, או אם להיות יותר ספציפים – הניקוטין.

קנדל ובן זוגה אריק קנדל (נוירולוג זוכה פרס נובל) מצאו ראייה מדעית בתפקידו של הניקוטין בהתמכרות לסמים קשים. ״ניקוטין פועל כסם מעבר על המוח וזה עשוי להתרחש בין אם אתם מעשנים טבק, מעשנים פסיביים, או מעשנים סיגריות אלקטרוניות.״