חומר משובח – על השבחת קנאביס עם גנטיקאי שמשביח זני קנאביס רפואי

השיטה הרווחת כיום לריבוי צמחי קנאביס, היא באמצעות ייחורים מצמח אם. בחברת RCK שבקיבוץ רוחמה בנגב, עובדים על השבחת קנאביס וכן יוצרים הכלאות, מפתחים זני קנאביס רפואי חדשים, זרעים אחידים בתכונותיהם שיחליפו את הייחורים ומציעים זנים בהתאמה אישית

השבחת קנאביס – אם אתם בעלי רישיון לקנאביס רפואי, בקרוב תיתקלו ודאי בזנים חדשים עם שמות של מדענים, כמו דארווין, גלילאו, אדיסון או טסלה. מדובר ביצירותיו של ד”ר נועם צ’כנובסקי, גנטיקאי של צמחים, שהחליט לפני שש שנים לנטוש את העגבניות, התירס והאורז, לטובת הקנאביס.

“צמח הקנאביס מיוחד במטרה שלו, שהיא בעיקר רפואית, ומאפשר להציע לחולים פתרונות שהפארמה הרגילה לא מציעה”, מסביר צ’כנובסקי את ההחלטה להקים את  RCK, חברת אגרוטכנולוגיה המספקת פתרונות מחקר ופיתוח למגדלי קנאביס.

“צמח הקנאביס מיוחד גם בזה שהוא מאוד פוטנטי, יש לו השפעה מאוד משמעותית על הגוף והיא מורגשת מיידית. זה לא כמו תירס, שמספק אנרגיה אבל אתה לא  מרגיש את זה בצורה כל כך משמעותית.

“כמובן שמבחינת המחקר, הצמח הזה מאוד מעניין. עד עכשיו כמעט ולא נגעו בו, בגלל מצבו החוקי. עבורי, כחוקר, זה אתגר גדול בגלל הראשוניות“.

• גם הפוטנציאל הרווחי של הקנאביס ודאי קרץ.

“כשנכנסתי לתחום ב-2014, עוד לא התחיל כל הבאזז הגדול של התעשייה. המטרה לגמרי לא הייתה כלכלית. זה בא מתוך האהבה לצמחים ולמחקר. מדובר בצמח מעניין שלא נחקר כמעט. על עגבניות למשל, יש מחקרים מפה עד הודעה חדשה”.

לא רצו להשקיע בזנים חדשים

חברת RCK הוקמה בתחילת 2018 ונמצאת בבעלות משותפת של צ’כנובסקי, קיבוץ רוחמה, שבשטחיו נמצא המתקן ושל חברת MZM. “אנחנו עוסקים בגנטיקה של צמח הקנאביס”, הוא מספר. “המטרה שלנו היא לטפח זנים יציבים ואחידים מבחינת החומרים הפעילים ומההיבט האגרונומי, שיתאימו למטרות רפואיות שונות. חשוב לציין כי אנו לא עוסקים בהנדסה גנטית, אלא השבחת קנאביס בשיטות מולקולאריות מתקדמות”.

לקיבוץ רוחמה שבנגב, צ’כנובסקי הגיע בחיפושיו אחר שותף עם רישיון לגידול קנאביס. “פניתי בתחילה לכל שמונה חברות גידול הקנאביס שפעלו אז בארץ והצעתי לטפח עבורן זנים מושבחים. להפתעתי הם לא התלהבו. לא הבינו בשביל מה צריך את זה ולא רצו להשקיע.

“הם היו מביאים זרעים מחו”ל בדרך לא דרך, מנביטים ומגדלים ואז מרבים בשיטת הייחורים מצמח האם. התפרחות היו בסדר, הלקוחות שלהם היו קהל שבוי, אז לא הייתה סיבה להתאמץ.

“כשראיתי שאף אחד לא מבין את הצורך במה שיש לי להציע, ביקשתי רישיונות מחקר וחיפשתי שותף עם רישיונות גידול. זה היה אחרי כניסת הרפורמה של היק”ר לתוקף והמון יזמים חדשים ביקשו וקיבלו רישיונות לגדל קנאביס”.

הוא יצר קשר עם כמה קיבוצים וקיבוץ רוחמה היה הראשון שהרים את הכפפה. “שמחתי לעבוד איתם, כי זה קיבוץ עם ידע חקלאי רב. הם מגדלים מגוון רחב של גידולים, כגון חיטה, חמניות ותפוחי אדמה ויודעים להרים ולתפעל מערכות חקלאיות. הקיבוץ מצידו, חיפש גידולים חדשים, אז למה לא קנאביס, כשבנגב יש את תנאים מתאימים וקרינת שמש גבוהה?”

זכר ונקבה ברא אותם

במתקן שהוקם בקיבוץ, עובדים כיום בשני כיוונים. האחד הוא טיפוח זני קנאביס חדשים, השבחת קנאביס וייצוב ה-DNA שלהם, והשני הוא ייצור שתילי קנאביס עבור מגדלים.

• איך משביחים גנטית זן של קנאביס?

“לקנאביס יש כמה מאפיינים ייחודיים. קודם כל, הוא צמח דו-ביתי, כלומר, יש צמח זכר וצמח נקבה. זו אגב תופעה נדירה למדי, שקיימת רק ב-6% מהצמחים, מרביתם עצים. בדרך כלל, על אותו צמח יש גם פרח זכרי וגם נקבי.

“כמו אצל נקבה וזכר אנושיים, כרומוזומי המין של נקבת הקנאביס הם xx ושל הזכר, xy. העובדה שיש הפרדה בין המינים מאתגרת והופכת את תהליך ההשבחה למורכב. יותר קל לקחת ייחורים מצמח אם ולגדל מהם צמחים ממין נקבה שזהים לו גנטית”.

קנאביס טרנסג’נדר

שיטת הייחורים, מאפשרת לדברי צ’כנובסקי, להתגבר על חוסר האחידות הקיימת כיום בין זרעים, גם מאותו זן. אולם, שיטה זו מסורבלת ויקרה, והאלטרנטיבה בדמות זרעים אחידים עדיין אינה קיימת.

“המצב היום הוא שאי אפשר למצוא אחידות מוחלטת בין זרעים. בכל שקית, אפילו של זן הקנאביס הכי טוב, קיימת שונות בין זרעים שונים. למשל, שקית זרעים יכולה להכיל זרע אחד שיוציא צמח נמוך והשני יוציא צמח גבוה, אחד יפרח מוקדם והשני מאוחר, אחד יוציא צמח בעל רמת THC גבוהה והשני בעל רמת THC נמוכה וכד’. המטרה שלנו היא, להגיע לאחידות מוחלטת של הזרעים והצמחים, בכל התכונות.

“הדרך לאחידות מוחלטת היא על ידי ייצוב ה-DNA של הצמח, כשהמטרה  היא בסופו של דבר, להחליף את כל שיטת הייחורים לשיטה של זריעת זרעים.

“כדי לייצב את ה-DNA של הצמח יש צורך בהכלאות עצמיות (אותו צמח הוא גם הזכר וגם הנקבה). מכיוון שהקנאביס הוא כאמור דו-ביתי, הדרך הטריוויאלית הינה להכליא צמח זכר עם צמח נקבה, כלומר לשתף שני צמחים שונים בתהליך. כדי לאפשר ביצוע הכלאות עצמיות ולייצב את ה-DNA של הצמח בצורה מדויקת ומהירה, אנחנו מכליאים צמח נקבה עם עצמה.

טכנולוגיה מיוחדת

“פיתחנו טכנולוגיה מיוחדת לשינוי המין של חלק מהצמח הנקבי ולאלץ אותו לייצר פרחים זכריים. לוקחים ענף אחד, מרססים עם תכשיר שפיתחנו והוא מתחיל לייצר פרחים זכריים. בעזרת הפרחים הזכריים, מאביקים את הפרחים הנקביים של צמח המקור. אחרי כמה דורות של צמחים כאלה, מגיעים לזרע עם תכונות אחידות”.

“חלק נוסף וחשוב בטכנולוגיית הטיפוח של RCK הוא שימוש בסמנים גנטיים לזיהוי תכונות חשובות. לדוגמה, בכדי לטפח זן עתיר CBD, אנו מבצעים הכלאות בין צמחים שונים ומייצרים זרעים. הזרעים מכילים מגוון תכונות, חלקם יגדלו להיות צמחים עתירי THC וחלקם עתירי CBD.

“בכדי לזהות את הצמחים עתירי ה-CBD בשלב מוקדם, אנו מפיקים DNA מעלה צעיר ובודקים האם צמח זה מכיל את הגנים האחראים לסינתזה של CBD או THC. כך אנו מבצעים סלקציה לצמחים הרצויים לנו בשלב צעיר מאוד, כשבועיים שלושה לאחר הזריעה, וחוסכים זמן, עלויות ושטח גידול יקר ערך”.

מאגר גנטי רחב

במקביל, מפתחת החברה גם זני קנאביס חדשים. “אנחנו מבצעים הכלאות גם כדי לייצר קווים גנטיים, עדיין לא זנים, עם פרופיל קנבינואידים מדויק, לטיפול במחלות מסוימות.

“כרגע אנחנו מתאימים זנים לטיפול במחלות עור, דלקות מעיים, כמה סוגי סרטן וכאב. אנחנו מבצעים שיתופי פעולה עם חברות ומכוני-מחקר, שם עושים סריקה של הצמחים שלנו על מודלים של המחלות ומזהים האם יש להם אכן פוטנציאל לטפל במחלה מסוימת.

“יש לנו מאגר גנטי מאוד רחב. הבאנו אוסף של מעל 100 זנים מרחבי העולם וגידלנו מהם כ-600 צמחים, שלכל אחד פרופיל גנטי שונה. מעבר ליצירת זנים שיתאימו למחלות ספציפיות, אנחנו מכליאים צמחים זה עם זה כדי להרחיב את השונות של הצמח ולייצר פרופילים קנבינואידים חדשים”.

זן בתפירה אישית

החברה מוכרת את תוצריה למגדלי הקנאביס החדשים בישראל. “מעבר לשמונה החברות הוותיקות שמגדלות קנאביס בארץ כבר כעשור, יש מגדלים חדשים שקיבלו רישיונות בשנים האחרונות, לאחר כניסת הרפורמה לתוקף. כיום פועלים כבר 10-15 כאלה ועוד מאות מגדלים בדרך לרישיון”.

• ואתם מפתחים להם זנים לפי דרישה?

“הם באים ומבקשים זן עם הרכב כזה וכזה ואני מציע את מה שיש לנו. אפשרות שנייה היא, שמבקשים שנפתח להם זן עם תכונות מסוימות, כגון זמן פריחה קצר, קנבינואידים וטרפנים מסוימים וכד’, ואנחנו מפתחים. כמובן שיש את המגבלות של הביולוגיה, אי אפשר לפתח זן יש מאין”.

הזנים הראשונים שהחברה  פיתחה ושווקו למגדלים, יגיעו לדבריו לשוק לראשונה בקיץ 2020. “הם התחילו לגדל באוגוסט ומתחילים מחזור חדש באביב. בקרוב אפשר יהיה לנסות את הגליליאו והאדיסון שלנו”.

יהיה זול יותר לגדל באפריקה

ישראל היא לדברי צ’כנובסקי אמנם מעצמת מחקר בתחום הקנאביס, אבל לתחום הגידול של הצמח, הוא לא צופה פה עתיד מזהיר. “המדינה שלנו מתקדמת בתחום של השבחת קנאביס ומחקרי הקנאביס, גם מכיוון שחלק אינטגראלי מהרגולציה של שוק הקנאביס בישראל, הוא ביצוע מחקרים. במדינות אחרות, גם עם לגליזציה, מדברים על ייצור נטו ללא מחקר.

“יש לנו כאן תשתית טובה לזה, קמו המון מעבדות וחברות שמבצעות מחקרים ונוצר כאן סוג של ‘אקו סיסטם’, שמאפשר קידום של מחקרי קנאביס. במובן הזה יש לנו יתרון על העולם.

“כשמדובר על גידול הצמח, היה לנו פעם יתרון קטן, כי במדינות רבות אסור היה לגדל, אבל ככל שהזמן עובר, היתרון נשחק. בקרוב יהיה זול יותר לגדל קנאביס באפריקה למשל. יש עדיין פרק זמן של כשנתיים עד ארבע, שבהן יהיה לנו יתרון כלשהו על פני העולם גם בתחום גידול הקנאביס, אבל זה לא יימשך”.