הקשקוש של “חוק המישוש”

בעקבות גל הפיגועים השוטף את ישראל החליט השר לביטחון פנים גלעד ארדן להראות שהוא יודע להילחם בטרור. לצורך העניין ארדן מעלה מהאוב הצעת חוק משנת 2011 הנקראת “החוק לשמירה על ביטחון הציבור (תיקון-סמכות חיפוש לשוטר)” הידוע יותר בשם “חוק המישוש” אז הנה הסבר למי שרוצה לדעת מה החוק אומר ואיך הוא נוגע לנו כצרכני קנאביס אחראיים המודעים לזכויות שלהם.

האידאל בכל מדינה מתוקנת הוא שחיפוש על גופו של אדם, רכבו או ביתו יהיה בהוראת צו בית משפט. המציאות מלמדת שזה לא תמיד אפשרי, וישנם מקרים בהם אנשי אכיפה (שוטרים) צריכים להפעיל שיקול דעת כדי למנוע מצב המאיים על ביטחון הציבור או עבירה. בשביל לקיים חיפוש ללא צו שוטר צריך “חשד סביר”. חשד סביר זה עניין רציני, שוטר לא יכול סתם לחפש סמים על סטלן כי יש לו עיניים אדומות הוא צריך סיבה ממש טובה לחפש עליו ויותר מזה- הוא חייב לידע את אותו סטלן שמותר לו לסרב לחיפוש ולהיות מעוכב עד הוצאת צו.

יש כמה מקורות חוקיים שמעניקים סמכות לשוטר לחפש על גופו של אדם ללא צו. אחד מהם הוא סעיף 3 (ב’) לחוק על שמירה על בטחון הציבור שעוסק בתפיסת נשק שלא כדין ובו נאמר “היה לשוטר, לחייל מוסמך או למאבטח חשד סביר שאדם נושא עמו שלא כדין נשק, או עומד לעשות שימוש שלא כדין בנשק, או שנשק המוחזק שלא כדין נמצא בכלי תחבורה, רשאי הוא לערוך חיפוש על גופו של האדם או בכלי התחבורה”. מכיוון ש”חשד סביר” זה דבר רציני חוק המישוש בא להחליף את ה”חשד סביר” ל”חשש סביר” ומוסיף “רשאי הוא לערוך חיפוש על גופו של האדם לשם בדיקה האם הוא נושא עמו שלא כדין נשק, וזאת אף אם לא קיים חשד”

המשמעות של התיקון הזה היא שלשוטר יש סמכות חיפוש על גופו של אדם או בכלי תחבורה, כאשר עולה חשש מפני שימוש בנשק לשם ביצוע מעשה אלימות, והוא אינו  יכול להתבסס על חשד סביר שאותו אדם נושא עמו נשק. למשל כאשר מדובר בכלי נשק קטן ומוסתר שלא ניתן לראות ללא חיפוש גופני אבל התנהגותו של אדם מעוררת חשש אצל השוטר שהוא עומד לעשות מעשה אלימות, שיכול להביא לפגיעה בשלומו או בחייו של אדם אחר כמו פיגוע חבלני, מכות בין שיכורים, התקהלות המלווה באיומים ולאפשר למשטרת ישראל למנוע אירועי אלימות לפני שהם קורים. אז אם “חוק המישוש” מתיחס רק לנשק למה אנחנו בכלל מדברים עליו?

הבעיה עם חוק המישוש היא שגם לפני התיקון לחוק המשטרה עורכת המון חיפושים לא חוקיים והראיות שהיא מוצאת נפסלות כשמגיעים לבית משפט (הלכת בן חיים (1), מקרה הנדלסמן (2) ומקרה דגני (3) למי שרוצה לחפש תקדימים) אז לאחר התיקון יש חשש ששוטרים לא יגבילו את עצמם לחיפוש נשק ויפרשו את התיקון כדי לכלול חיפוש סמים, מידע וכו’ ולהפר באופן בוטה את הזכות שלכם לחופש, פרטיות ותנועה. מעבר לזה, החוק מיותר מכיוון שגם ככה במצב הקיים שוטר יכול לדרוש הצגת תעודת זהות ועיכוב חשודים לחיפוש. אז נניח שוטר ניצל את התיקון לחוק כדי לחפש נשק והוא מצא גראס, הוא יניח לחשוד לנפשו או יחרים את הפרח ויפתח תיק סמים?  מה ההימור שלכם?  להזכירכם, משטרת ישראל לא הוכיחה את עצמה כגוף שמגיעות לו סמכויות נוספות.

עם זאת, אפשר לנצל את התיקון לחוק כדי לעלות דרישה שכל שוטר יהיה מחויב לענוד מצלמה  ולתעד כל מפגש שוטר-אזרח. תיעוד כזה ימנע חיפושים לא חוקיים ויפחית משמעותית אלימות שוטרים.

לסיכום, גלעד ארדן- יש לך מספיק כלים להתמודד עם המצב ללא תיקונים מיותרים לחוק. אשליית עשייה וביטחון, לא על חשבון החופש שלנו.

[1]  רע”פ 10141/09 בן חיים נ’ מדינת ישראל

[2]  ת”פ (שלום-י-ם) 5041/07 מדינת ישרראל נגד הנדלסמן

[3]   בג”ץ 465/75 דגני נ’ שר המשטרה, פ”ד ל(1) 337, 353-349 (1975