חוסר לגליזציה עולה מיליארד וחצי שקל בשנה – מה אפשר לעשות עם הכסף?

קנאביס כסם לא חוקי עולה למדינת ישראל ולמשלם המיסים מעל למיליארד וחצי שקלים מדי שנה, בעלויות אכיפה ואובדן רווחים. כמה רופאים חדשים המספר הזה יכול לממן? איזו העלאת משכורת יכולה לחכות לחיילים אם נעשה פה לגליזציה? ולמה אנחנו ממשיכים לשרוף כסף במקום לשרוף פרחים? הנה 3 רעיונות לניצול יעיל יותר של הכסף שמתבזבז לכולנו על חוסר לגליזציה:

לפי הערכות שפרסם מכון ירושלים לחקר שווקים בשנת 2013, השארת הסחר והשימוש בקנאביס כפליליים עולים למדינה מדי שנה מעל ל-1.6 מיליארד שקל בכל שנה.

הסכום האסטרונומי הזה, שאגב מהווה הערכה זהירה שלא כוללת מצב אמיתי של לגליזציה מלאה, מורכב משני מרכיבים עיקריים – עלותן של פעילויות האכיפה המשטרתיות שנעשות למען אכיפת החוק הקיים (כ-700 מיליון שקל בשנה), ואובדן של הכנסות דרך מיסוי קנאביס, בדומה למס המוטל על הטבק (כ-950 מיליון שקל בשנה).

סקירת השוק שביצע המכון פורסם לפני ארבע שנים, במהלכן שוק הקנאביס הישראלי הכפיל את עצמו בחזית הרפואית, מה שאומר שהערכות העדכניות לגבי שוויו כנראה יהיו גבוהות יותר. בנוסף, המחקר כאמור אינו כולל בתוכו הכנסות נלוות ללגליזציה, כגון תיירות (לשם רפואה או לשם הנאה) או פתיחה של מאות משרות ויוזמות עסקיות חדשות בעקבות לגליזציה.

אפילו אם לא ניקח בחשבון את כל המשתנים האלו, 1.6 מיליארד שקל זה הרבה כסף. כל כך הרבה כסף שאפשר לעשות איתו שינויים ברמה החברתית, בעיקר שמדובר בסכום שאמור להיכנס לקופה הציבורית בכל שנה מחדש. בקולורדו למשל, הכפילו הכנסות הקנאביס החוקי את תקציבה של מערכת החינוך.

אז מה מדינת ישראל יכולה לעשות עם מעל למיליארד וחצי שקל תוך כדי שהיא נותנת לנו להוריד ראש בשקט? הנה 3 רעיונות שבטוח יועילו יותר ממדיניות ההפלה הנוכחית:

1. העלאת קצבת הנכות בשליש

מאבק הנכים הוא אחד מהמאבקים החברתיים שתפסו תאוצה רבה בשנת 2017. בשנה החולפת קמו מחאות מקומיות בכל רחבי הארץ בדרישה להעלות את קצבת הנכות אל גובה שכר המינימום, במספר פעימות, ולאחר מכן להעלותה פעם נוספת כך שתהיה גבוהה ממנו.

בשנת 2016, כ-229,745 איש בישראל נתמכו על ידי קצבת נכות. תוספת של מעל למיליארד וחצי שקלים לקצבת הנכים תניב לכל מקבל קצבה תוספת של יותר מ-500 ש”ח בחודש. כלומר, העלאה של 21%-35% מסכום הקצבה הנוכחי.

2. העלאת שכר חיילי החובה

בגיל 18 נאלצים כ-50% מאוכלוסיית הצעירים בארצנו להפסיק לחיות כאזרחים פרטיים, להפוך לרכוש צה”ל ולעיתים אף לסכן את חייהם – וכל זה בסכום שמספיק בקושי לבמבה לכל החודש בשק”ם.

אם 1.6 מיליארד השקלים שתניב הלגליזציה יושקעו במשכורתם של חיילי השירות הסדיר, משכורתו של כל אחד מהם תוכפל ואף למעלה מכך. למרבה הצער, עדיין מדובר בסכום שאינו אפילו כמחצית משכר מינימום. אבל עבור כל חייל מדובר בשינוי גדול, בעיקר עבור משפחות מעוטות יכולת.

3. תמיכה במערכת הרפואה

כמעט אין ישראלי שלא ניסה לקבל טיפול רפואי עבור עצמו או עבור בני משפחתו, לפחות במערכת הבריאות הציבורית, וגילה אמת מצערת – אין לנו מספיק רופאים במדינה. רופאים ומתמחים נאלצים לעבוד שעות רבות, וכתוצאה מכך בריאותם (הן הנפשית והן הפיזית) של מטופלים נפגעת – לעיתים בצורה בלתי מתקבלת על הדעת במדינה מודרנית.

עלות ההכשרה של רופא בישראל עומדת על 570 אלף שקל, והתקציב שמושקע כיום בנושא מספיק כדי להכשיר כ-800 רופאים חדשים בשנה. הסכום שמדינת ישראל שורפת כל עוד קנאביס אינו חוקי היה יכול להספיק להכשרה של כ-2,000 רופאים חדשים מדי שנה – ובכך לשלש את מספר המתמחים בשנה.

מלבד הכשרת רופאים, ישנם אינספור סעיפים בתחום הבריאות הציבורית בישראל שלא יתנגדו להיות מתוגברים בסכום שכזה. העלאת שכר האחיות, הרחבת מחלקות ומימון מיטות נוספות, רכישת מכונות צילום יקרות (MRI ו-CT), מימון ציבורי של ניתוחים לאוכלוסיות חלשות, הרחבת מספר הרופאים המומחים במרפאות ועוד פרויקטים רבים. כולם וודאי חשובים לכל אזרח בישראל הרבה יותר מהרדיפה אחר צרכני הקנאביס.

ניסיונות נוספים שערכנו במטרה לתרגם את משמעותם של מיליארד ושש מאות חמישים מיליון ש”ח בתקנים נוספים למאושפזים בבתי חולים, או חוזים להקמת ותחזוקת כיתות והוסטלים לבעלי מוגבלויות, ירדו לטמיון עקב חוסר השקיפות של המוסדות הציבוריים הרלוונטיים, אך בכל מקרה התמונה ברורה מאד: יש המון מטרות ציבוריות שזקוקות נואשות לכסף הזה, וכדאי מאד שמקבלי ההחלטות יפנימו את זה בהקדם.