בוטל מעצר על 230 שתילים – מידע מודיעיני אינו מצדיק חיפוש

מידע מודיעיני המשמש את המשטרה באיתור מגדלי קנאביס ביתיים, הוא אינו ראייה מכרעת בבקשה להוציא צו חיפוש, כך קבע בית המשפט בעקבות דיון בתיקו של מגדל שנתפס, ושוחרר בתנאים מגבילים לאחר שבוטל מעצרו. השופטת קבעה כי מידע מודיעיני אודות גידול קנאביס, שהנו תהליך ממושך, אינו מספק כדי להצדיק חיפוש מיידי שנערך בביתו, ולפיכך כל הממצאים שנמצאו בחיפוש הם ראיות שאינן בעלות תוקף משפטי.

מעצרו של מגדל קנאביס ביתי, שנתפס על ידי משטרת זבולון וברשותו 17 צמחי קנאביס ו-213 ייחורי קנאביס צעירים, בוטל עקב חיפוש לא תקין שהתבסס על מידע מודיעיני חסוי שהגיע למשטרה.

מעצרו של המגדל, כך על פי המידע שפורסם לתקשורת, התבצע לאחר חיפוש בביתו שערכו בלשים ממשטרת זבולון, ללא צו בית המשפט המתיר אותו. במהלך החיפוש נמצאו עשרות השתילים בתוך מערך גידול נרחב שהוקם בדירה וכלל ציוד גידול רב, וכן פרחי קנאביס יבשים במשקל 36 גרם.

עקב הראיות המספקות לכאורה, נעצר המגדל ונלקח באופן מיידי לחקירה, ולאחר הגשת כתב האישום נגדו ביקשה המשטרה גם להאריך את מעצרו עד תום ההליכים.

הבלשים שערכו את חיפוש הפתע טענו כי העילה לעריכתו הייתה “מידע מודיעיני שהגיע לידי המשטרה”,  וקצין המשטרה שניהל את התביעה, פקד עו”ד צבי שרייר, מסר כי החיפוש נערך שעה קלה לאחר שהתקבלה במשטרה “ידיעה חמה” על הימצאות סמים בבית, אשר חייבה חיפוש מיידי ללא עיכובים. 

למרות הדחיפות שהציגה המשטרה, נראה כי בית המשפט לא הסתפק בטענות אלו, בעת שפסק על שחרורו של החשוד למעצר בית, עקב ההחלטה כי החיפוש בוצע באופן חסר בסיס חוקי.

מידע מודיעיני – בסיס שנוי במחלוקת

השופטת רמה לאופר חסון מבית משפט השלום בקריות, שפסקה בתיק, קבעה כי כל מקרה בו אינו נעשה הליך בקשת החיפוש באופן תקין, קרי בכל מקרה בו מקבלת המשטרה החלטה לפעול על פי שיקול דעתה ללא אישור בית משפט, חייבת להיות למשטרה בסיס חוקי מוצק לאותה פעולה.

בסיס זה, לדבריה, צריך להיות מגובה ביכולת להוכיח כי מדובר בהליך פעולה שעצם קיומו ויכולתו להניב למשטרה ערך, מותנים מאד בהתרחשותו המידית, עד כדי כך שיהיה ברור שלא הייתה אפשרות לגיטימית להמתין לצו בית משפט והנסיבות המאלצות דרשו חיפוש בזק.

במסגרת פסיקתה, הכירה השופטת קודם כל בכך שהחיפוש נערך לאחר הוראה שהעביר רכז המודיעין של התחנה, אך בשל העובדה שאותו רכז לא נכח בדיון מטען עדי התביעה, היא אמרה כי “לא ברור לבית המשפט על סמך מה ביסס (התובע) את טענתו במסגרת התיק העיקר ומהן נסיבות ההחלטה לבצע חיפוש בלא צו שופט”.

במהלך הדיון, התייחסה השופטת גם לדברים שהציג עו”ד רן שחם, המייצג את הנאשם, שטען כי גידול קנאביס, שהנו תהליך ארוך שאינו מסתיים בכמה ימים בודדים, הוא אינו עבירה המתקיימת בטווח זמנים קצר ולכן אינו מהווה עילה למשטרה לביצוע חיפוש פתע.

השופטת קיבלה את דבריו, וקבעה כי קיומו של מידע מודיעיני “חם” לגבי מיקום בו מתבצע גידול קנאביס לא חוקי, הוא לא יותר מסברה לעילה המאפשרת בקשת צו מבית משפט, כפי שמחייב החוק.

“דרך המלך הנה לבצע חיפוש על פי צו שניתן על ידי בית המשפט ועל פניו לא עולה שהייתה מניעה כלשהי לפעול כך גם בענייננו.” פסקה השופטת, שקבעה בסיום הדיון כי עקב הליך החיפוש הלא תקין, הממצאים שעלו בו נחשבים לראיות שאינן בעלות תוקף משפטי, ולפיכך הנאשם ישוחרר לביתו בתנאים מגבילים.