עדיף כדור בראש? על שילוב של קנאביס עם נוגדי דיכאון

היכולת של קנאביס להרגיע ולהפיג מחשבות טורדניות, הופך אותו ליעיל במיוחד לסובלים ממגוון מצוקות נפשיות. כידוע, רובם המכריע של הרופאים רושמים תרופות נוגדות דיכאון למרות הנזקים הידועים שלהן, בלי ליידע את המטופלים על הקשר שלהן עם קנאביס, כאילו שהצמח לא קיים. אז איך נראה טיפול משולב? בעיקר כמו יותר יתרונות מאשר חסרונות.

לא מעט אנשים מתמודדים עם בעיות בריאותיות שונות, וחלקם נוטלים לשם כך תרופות מרשם מדי יום, לרבות תרופות נוגדות דיכאון. עבור צרכני קנאביס, חשוב לדעת כיצד הקנאביס מתנגש עם התרופה שאתם לוקחים ולדעת מה הם התסמינים הפוטנציאלים שעלולים להתעורר כתוצאה משילוב בין השניים.

למרות שהקשר בין קנאביס להפרעות פסיכיאטריות נחקר כבר לאורך שנים, למרבה ההפתעה פורסמו רק מחקרים בודדים הבוחנים מקרוב את האינטראקציה בין הצמח לתרופות מרשם נוגדות דיכאון.

חוקרים מחטיבת הפסיכיאטריה לילדים ונוער במרכז הרפואי של אוניברסיטת קונטיקט (UCONN) ערכו סקר מקיף ופרסמו דו”ח בשם “השפעת האינטראקציה בין תרופות פסיכוטרופיות וחומרים שונים בקרב בני נוער”.

בדו”ח נאמר כי ניתן להניח שהשילוב בין תרופות פסיכוטרופיות וחומרים פסיכואקטיביים עשוי להגביר את הסיכון לסבול מתופעות לוואי, אך בפועל ישנם דיווחים בודדים המעידים על תופעות לוואי הנובעות מאינטראקציה בין השניים.

החוקרים מסבירים מדוע קיימים דיווחים מעטים כל כך על טיפול עצמי בקנאביס והתמודדות עם תופעות לוואי.

מתביישים לדבר על קנאביס עם הרופא – ומשלמים את המחיר

בשנים האחרונות הקנאביס נחשב לפחות ‘טאבו’ בחברה, ובמדינות מסוימות הוא קיבל מעמד של אורח קבע בלא מעט חוגים חברתיים. בהתאם למעמדו החדש, יצרני התרופות מייצרים תרופות פסיכוטרופיות חדישות ומפותחות יותר, שנוטות ליצור פחות אינטראקציות שליליות עם קנאביס ועם חומרים נוספים.

בדו”ח של המחקר מאוניברסיטת קונטיקט צוין כי ייתכן שגם מבוכה מצד המטופלים עשויה להיות הסיבה לאינטראקציה השלילית בין החומרים.

מה פירוש מבוכה? צרכני קנאביס רבים אינם מרגישים בנוח לחשוף בפני הרופא המטפל שהם משתמשים בקנאביס. כך נוצר מצב שמותאמת להם תרופה שאינה תואמת את מצבם ועשויה לגרום לתופעות לוואי שליליות כאשר משלבים אותה עם קנאביס.

עם זאת, סביר להניח כי תרופות נוגדות דיכאון חדשות נושאות עימן פחות סיכונים להתנגשות בין חומרים, בעוד שנוגדי דיכאון ישנים מהווים סיכון גבוה יותר לתופעות לוואי. אתר ‘רקסליסט’ (RxList) מייעץ למטופלים הצורכים קנאביס להיות זהירים ולהתייעץ עם הרופא שלהם.

שילוב מסוכן – הסיכונים הטמונים בתגובות בין תרופתיות

אחד האתגרים הניצבים בפני רופאים הרושמים תרופות נגד דיכאון עבור חולים המשתמשים בקנאביס (או בכל חומר אחר), הוא קושי מוגבר להתאים את התרופה ואת המינון הנכון, ולהעריך באופן מדויק את מידת היעילות של תרופת המרשם.

מרבית הרופאים שדנו עד היום על הנושא מציינים כי אחד המשתנים המשמעותיים ביותר כאשר משלבים בין כל סוג של תרופות, הוא היכולת למדוד עד כמה כל אחת מהתרופות מייצרת תופעות לוואי וכיצד הן משפיעות על ההתנהגות ומצב הרוח.

לכן, צרכני קנאביס אשר מתכננים להתחיל טיפול בתרופות מרשם נוגדות דיכאון יצטרכו לשקול, לפחות באופן זמני, להימנע משימוש קנאביס ולאפשר לתרופה להתחיל להשפיע באופן מהותי.

אלן שוורץ (Allan Schwartz), פסיכותרפיסט ועובד סוציאלי קליני, ממליץ להימנע משימוש בקנאביס וחומרים אחרים במשך תקופת הטיפול על מנת שהטיפול התרופתי יהיה אפקטיבי.

“לעיתים הצלחתי לשכנע מטופלים להפסיק את השימוש בקנאביס למשך מספר שבועות רק בכדי לבחון האם חל שיפור במצב הרוח”, מתאר שוורץ. “אותם אנשים הופתעו לגלות כי חשו שיפור של ממש במצב הרוח ובתפקוד”.

רופאים רבים מדווחים כי חלק מהחולים המשתמשים בקנאביס, אלכוהול או תרופות אחרות במהלך הטיפול, במיוחד אלו הסובלים מדיכאון קליני או מהפרעה דו-קוטבית, נוטים פחות להתמיד בתוכנית הטיפול שלהם, בנטילת התרופות ובקבלת ייעוץ וטיפול פסיכולוגי.

מהן המשפחות העיקריות של נוגדי הדיכאון, וכיצד הן משתלבות עם קנאביס?

קיימים מספר סוגים של תרופות נוגדות דיכאון, ולכל אחת מהן תופעות לוואי פוטנציאליות שונות. לכן, מומלץ לסווג אותן לפי המשפחות הבאות:

1. מעכבי ספיגת סרוטונין סלקטיבית (SSRI):

המשפחה הנפוצה והמתקדמת ביותר של תרופות לטיפול בדיכאון. אליה משתייכות תרופות כגון: ציפרלקס, פרוזק ואסציטלופרם (Escitalopram). המטופלים מדווחים על פחות תופעות לוואי ותגובות בין תרופתיות.

מידת הסיכון באינטראקציה עם קנאביס: נמוכה.

אמנם האינטראקציה השלילית נחשבת נדירה, אך ישנם מקרים בהם שילוב של קנאביס ונוגדי דיכאון ממשפחת SSRI עשויים להגדיל את הסיכון לחוות “היפו-מאניה” (Hypomania), לרוב בקרב אנשים הסובלים מהפרעה דו קוטבית.

עם זאת, רופאים רבים מעדיפים לתת טיפול ב-SSRI כיוון שהסיכוי לאינטראקציה שלילית עם תרופות אחרות נדיר יחסית.

2. מעכבי ספיגה מחדש של סרוטונין ונוראדרנלין (SNRI):

תרופות ממשפחה זו פועלות דרך עיכוב הספיגה החוזרת של המוליכים העצביים שלא נוצלו בסינפסות. דומות בפעולתן לתרופות נוגדות דיכאון קלאסיות ממשפחת הטריציקליים, אך בדרך כלל מלוות בפחות תופעות לוואי. דוגמאות לתרופות ממשפחה זו: אפקסור, מילנציפרן ודולוקסטין (Duloxetine).

מידת הסיכון באינטראקציה עם קנאביס: נמוכה עד בינונית.

3. מעכבי ספיגה חוזרת של דופאמין ונוראדרנלין (NDRI):

כוללים תרופות כגון: וולבוטרין XR, זייבן ובופרופיון (Bupropion). תרופות ממשפחה זו הוכיחו את יעילותן גם בטיפול בהפרעת קשב וריכוז (ADHD) והפסקת עישון.

מידת הסיכון באינטראקציה עם קנאביס: נמוכה עד בינונית.

4. מעכבי מונואמין אוקסידאז (MAOI):

מדובר בדור הישן של תרופות נוגדות דיכאון, תרופות ממשפחת MAOI בעלות סיכונים גבוהים לתופעות לוואי קשות ולאינטראקציות קטלניות עם תרופות ומאכלים רבים. כוללים תרופות כמו: פרנאט, מרפלן ואאוריקס (Aurorix).

מידת הסיכון באינטראקציה עם קנאביס: גבוהה.

5. נוגדי דיכאון טריציקליים וטטרהציקליים (TCA):

גם כאן מדובר בתרופה מהדור הישן. למרות שישנם פחות דיווחים על אינטראקציות שליליות עם טריציקליים מאשר עם MAOI, ישנם יותר דיווחים על תופעות לוואי עם טריציקליים מאשר עם תרופות נוגדות דיכאון חדשות יותר. לרוב, תרופות ממשפחה זו נרשמות רק לחולים שלא הגיבו לטיפולים אחרים. כוללות תרופות כגון: טרימיפראמין, סורמונטיל ודוקספין (Doxepin).

מידת הסיכון באינטראקציה עם קנאביס: גבוהה.

6. תרופות הרגעה:

מבחינה טכנית, תרופות הרגעה לא נמצאות תחת הקטגוריה של נוגדי דיכאון. עם זאת, לא מעט אנשים הסובלים מדיכאון וחרדה נוטלים תרופות הרגעה. הסכנה העיקרית בשילוב בין השניים, היא שגם קנאביס וגם תרופות הרגעה גורמים לטשטוש ולתחושת נמנום, והשילוב בין השניים עשוי להגביר את ההשפעה. תרופות כגון: ואליום, לוריבן וקלונקס (Clonex).

מידת הסיכון באינטראקציה עם קנאביס: בינונית עד גבוהה.

מנקודת מבט פרמקולוגית, הפוטנציאל לאינטראקציות שליליות כתוצאה משילוב בין קנאביס לתרופות נוגדות דיכאון, נראה נמוך למדי.

עם זאת, ישנם סיכונים אחרים שיש לקחת בחשבון: יעילותם של נוגדי הדיכאון עשויה להיפגע, החולים עשויים להזניח ולהמעיט בחשיבות הטיפול והסיכון להתמכרות פסיכולוגית גבוה יותר בקרב אנשים הסובלים מדיכאון.