סקר שלאחר הלגליזציה: מוציאים פחות כסף על עישון מאשר אוכל בחוץ

סקר שנערך במדינות הלגליזציה בארה”ב מראה כי הצרכן הממוצע מבצע 6 רכישות בחודש של מוצרי קנאביס, בסך כולל של כ-110 דולר – פחות מאשר הוא מוציא על אכילה מחוץ לבית. הנתונים מצביעים על דפוס של שימוש אחראי בקנאביס, שלא השתנה לרעה גם בעקבות ירידת המחירים.

שוק הקנאביס האמריקאי ממשיך לפרוח ב-2017 עם 27 מדינות המתירות שימוש רפואי חוקי בצמח ובמרכיביו השונים, מתוכן 9 שכבר אישרו בחוק לגליזציה מלאה במודל כזה או אחר וגורפות רווחי ענק ממכירות הקנאביס החוקי לציבור הרחב.

המתנגדים ללגליזציה טענו לא אחת שהתרת החקיקה והפיכתו של הקנאביס לנגיש לקהל, תהפוך אותו גם למכת מדינה, שתגרום להמוני “מכורים” לצאת מגדרם עם בזבוזים כספיים לא רציונליים, אך סקר חדש שנערך בארה”ב מראה פעם נוספת כיצד הדבר לא בא לביטוי בשטח.

חברת LendEDU האמריקאית ערכה בחודש שעבר סקר מקיף שכלל אלף נבדקים בגיל החוקי (21 ומעלה) ונועד למדוד את הרגלי ההוצאות שלהם על קנאביס מאז הלגליזציה, מתוך מטרה לבחון את השפעת המהלך על ארנקו והרגלי צריכתו של הפרט. הבדיקה נעשתה כאמור רק במדינות שבהן לגליזציה – קנאביס חוקי או הפך חוקי לאחרונה: אלסקה, קליפורניה, קולורדו, וושינגטון, מיין, מסצ’וסטס, נוואדה, אורגון וכן בוושינגטון הבירה.

110 דולר לחודש – פחות מאוכל בחוץ

השאלה העיקרית שבחן הסקר הייתה “כמה כסף את/ה מוציא/ה בחודש על קנאביס ומוצריו?”, תוך בחינה נפרדת של סך הרכישות ומספרן.

הממוצע של סכום הקנייה החודשית שנמדד בקרב משתתפי הסקר, שנשמע כנראה כמו חלום מתוק ורחוק לצרכן הישראלי, עומד על 111.05 דולר לחודש – כלומר פחות מארבע מאות שקלים.

הנבדקים בסקר התבקשו להעריך כמה רכישות פרטניות של קנאביס ומוצריו הם מבצעים על בסיס חודשי, והתוצאה הממוצעת של המדגם עמדה על 6.22 רכישות בודדות לאדם מדי חודש – כל אחת על סך של כ-18 דולר.

שתי השאלות הבאות בסקר נועדו כדי לבחון את הרגלי הצריכה של הנבדקים בתחום של אכילה מחוץ לבית (מסעדות והזמנות), ולהשוות אותם עם הנתונים שנאספו לגבי קנאביס במטרה להציג כיצד נתפסת רכישת קנאביס במדינות אלו ביחס למוצרים אחרים.

התוצאות מראות את המצב הנורמטיבי בצורה ברורה: 72.4% מהנשאלים אמרו שהם מוציאים יותר כסף על אוכל בחוץ בכל חודש מאשר שהם מוציאים על מוצרי קנאביס, יחד עם זאת 27.6% ענו כי הם מוציאים בחודש יותר כסף על מוצרי קנאביס מאשר על מסעדות ואכול בחוץ, נתון שהוא בהחלט לא מבוטל, בעיקר עבור חלק קטן מהצרכנים שמבזבזים לא מעט כסף בשני האפיקים במקביל.

אכילה מחוץ לבית יכולה להגיע לסך הוצאה לא מבוטלת, בטווח שמשתנה די הרבה בהתאם למקום, סוג הארוחה ופרמטרים נוספים, אך בסקר התייחסו לטווח של 10-150$, מה שדי מקביל גם אלינו בישראל – כשעל מנת שווארמה בלאפה תשלמו לפחות 35 ש”ח, וארוחת ערב מפנקת עם אלכוהול וקינוח בהחלט יכולה לעלות 500 שקלים לאדם במסעדה יוקרתית.

לגליזציה – קונים יותר ומשלמים פחות

שאלות הסיכום של הסקר, ואולי אלה התורמות הכי הרבה להבנתה של השפעת לגליזציה על כיסו של הצרכן הפרטי ועל הכלכלה כולה, באו לבחון האם הצרכנים קנו בסך הכל יותר קנאביס מבחינה כמותית, והאם השתנה המחיר שהם שילמו בעבורו.

בנוגע לעלותם החודשים הכללית של מוצרי הקנאביס, 59% מהנשאלים ענו  כי העלות פחתה. במקביל, 54.2% מהנשאלים ענו כי הם ביצעו יותר רכישות של מוצרי קנאביס בתקופה שמאז הלגליזציה מאשר לפניה. כלומר, לא רק שחלק מהצרכנים קונים מעט יותר, אלא הם גם משלמים פחות כסף בעבור אותה הכמות.

לירידת המחירים של קנאביס ומוצריו לאחר הלגליזציה ישנם מספר היבטים שונים. הצרכן כמובן נהנה ממחירים נמוכים יותר, מה שלא בהכרח גורם לו לצרוך יותר אך בהחלט לשלם פחות, אך במקביל הפיחות במחירים מפחית גם את מה שיכול היה להיות המס הפוטנציאלי שתקבל המדינה בעבורם, אם היינו מודדים את המחירים שלפני הלגליזציה. מצד שני, הלגליזציה חוסכת למשלם המיסים הון תועפות בתהליכי איתור, תפיסה והעמדה לדין של אנשים שצרכו, גידלו או מכרו קנאביס עוד לפני שהפך לחוקי, כך שבשכלול סופי ידה של הלגליזציה ככלי כלכלי בהחלט עדיין על העליונה.

התנהגות השוק, הצרכנים, העלויות וההשפעות של לגליזציה על הפרט והמדינה ברמה הכלכלית צפויות להשתנות מעט עם הזמן ועם התרחבותו הגלובלית של התחום, כשהדרך להתייצבות עוברת דרך חינוך הציבור, שינוי דעת הקהל השלילית על הצמח וכמובן דרך מדינות נוספות שישנו את דרכיהן הישנות ויצטרפו לעולם החוקי החדש.