מדינה בפוסט טראומה

הרוב המוחלט של אלו שפונים לשימוש בקנאביס לצורכי פנאי, לא רואים בכך תועלת רפואית, או לפחות לא מודעים לכך. מה הסיבה שבישראל כמות המשתמשים כל כך גדולה? האם יש קשר למלחמות והטרור שפוקדים את המדינה שלנו כבר עשרות שנים?

לאורך תקופת החושך של הקנאביס, שטרם נסתיימה, נהגו ועדיין לכנות את הקנאביס כתרופה לטיפול עצמי, בפרט עבור אנשים הסובלים מסטרס וחרדות, כמו בפוסט טראומה (PTSD). במחקרים שבוצעו במימון המדינה בין קנאביס ל-PTSD, ובעוד שנמצא קשר, ברובו הוצג דרך המושג “שימוש לרעה בקנאביס” כתופעה שנלווית לדרישות הטיפול.

למעשה, ישנן לא מעט עדויות מהפכניות על השפעתו החיובית של קנאביס על פוסט טראומה, אך בעוד שרוב המחקרים מתייחסים למקרים של צריכה בקרב מטופלי פוסט טראומה, ניתן כיום לראות התחלה של מחקרים אשר בוחנים את השאלה: האם קנאביס יכול ביעילות – לעזור למקרים של פוסט טראומה?

מהי פוסט טראומה?

פוסט טראומה (PTSD) היא מצוקה נפשית הנגרמת מחוויה טראומטית. בין אם ממלחמה, תאונה, אסון, התעללות או אירוע שלילי אחר בעברו של אדם. הסובלים מ-PTSD יכולים לחוות חרדה או פחד חזק הרבה אחרי שהסכנה חלפה, והלחץ הנפשי המתמשך יכול לגרום לסיוטים, פלאשבקים הפרעות שינה והתבודדות.

על פי נתוני משרד הבריאות, אחד מכל שישה ישראלים חווה הפרעת חרדה או דיכאון לפחות פעם אחת במהלך חייו, ולפחות 2% מהאוכלוסייה בארץ מתמודדים עם פוסט טראומה ברמות שונות.

בעקבות המצב הבטחוני בישראל, שבו שכיחים טרור ועימותים צבאיים, בולטת במיוחד תופעת הפוסט טראומה, אבל טרור ומשברים לאומיים רחוקים מלהיות הסיבה הבלעדית להופעתה של ההפרעה. הרלוונטיות של PTSD על רקע המצב הלאומי רק מאיצה את הגברת המודעות להופעת ההפרעה על רקע סיבות אחרות, בפרט אלו האישיות (המהוות את הרוב המוחלט של המקרים). חוסר המודעות לכך מוביל לתת אבחון והעדר מענה הולם מתוך מערכת הבריאות.

מדינה בפוסט טראומה

קנאביס רפואי זמין כיום לסובלים מפוסט טראומה, במחיר התמודדות עם הצורך להוכיח הפרעה שלא על רקע לאומי. יעילותו כתרופה הופכת אותו למבוקש גם בקרב האוכלוסייה הלא מאובחנת שצורכת קנאביס למטרות פנאי. אנשים רבים מרפאים את עצמם בעזרתו של הצמח, מבלי לדעת שבזמן שהם נהנים הגוף והנפש מקבלים את החסר להם.

יעילותו של צמח הקנאביס במגוון תחומים בגוף האדם כבר לא מוטלת בספק. עבור אלו שנאבקים בהפרעות נפשיות, בייחוד PTSD, שינה טובה היא הכרחית לריפוי הגוף והנפש. כדי להשיג מנוחה רציפה, ישנם זנים ספציפיים שיסייעו להירדם בקלות ולהילחם בסיוטים.

רונן, בן 33, לשעבר לוחם בחיל השריון, לא אובחן בילדותו כסובל מפוסט טראומה. לאחר אירוע מכונן בצבא ועם שחרורו, החל לגלות קשיים בתפקוד, קושי לצאת מהמיטה, תשישות מתמשכת, קושי להתמיד במסגרת ואף רצון לסיים את חייו. תסמינים אלו הלכו והחמירו עם השנים, עד שבגיל 26 נענה לשאיפת קנאביס מג’וינט שעבר בין החבר’ה באחד המפגשים. לאחר חוויה חיובית מאד, ובשונה מההתנסות הראשונה והלא חיובית שלו בקנאביס לאחר השחרור, החל לצרוך קנאביס באופן תדיר, ובעיקר לפני השינה.

“אני מבין שמשהו לא תקין אצלי, אבל אני גם לא מאמין שיכולים לעזור לי, אני לא רוצה לקחת כדורים שונים שכולם רעל לגוף והם בכלל מביאים איתם תופעות לוואי אחרות. מאז שהתחלתי לעשן קנאביס אני ישן, אמנם לא תמיד אני חולם, ומעט מהחלומות שאני כן זוכר הם טובים, אבל אני קם ערני, ובעיקר מצליח להירדם כמו שצריך. מאז שאני מעשן קנאביס אני כמעט ולא חווה זיכרונות קשים ועם אלו שכן עולים לי אני מצליח להתמודד ולהכיל.”     

חומרים פעילים והשפעותיהם

רכיב הקנאביס CBD הופך יותר ויותר פופולרי בשל הרשימה הלא נגמרת של אפקטים חיוביים שהוא מעניק. CBD דווח כעוזר לטיפול במגוון רב של בעיות, מכאבים כרוניים עד אפילפסיה, ובפרט לאלו שסובלים מפוסט-טראומה, שכן הוא מצוין בטיפול בהתקפים ומסייע להפחתת תחושת חרדה. עוד הוא שימושי במיוחד לאלו שלא מעוניינים בהשפעה הפסיכואקטיבית שמאפיינת את ה-THC ומהווה טריגר למחשבות מהעבר.

בזמן שרבים מוצאים הקלה בעזרת זנים עם כמות גבוהה של CBD, נראה שדווקא השילוב של THC ו-CBD נמצא כטיפול יעיל כדי להשיג אפקט מקסימלי, מכיוון שהשילוב של CBD עם מעט THC יוצר השפעה שונה לחלוטין, וממנן את כמות ה-THC שנספגת בגוף לרמה הדרושה לו..

גם שירן (שם בדוי), שאובחנה כסובלת מ-PTSD, עדיין לא קיבלה רישיון לקנאביס רפואי, אבל בינתיים רוכשת קנאביס ממקור לא חוקי.

“למזלי חבר טוב שלי מגדל, אז יש לי את האפשרות להכיר את הזנים ולהעריך את מינוני החומרים הפעילים. שנה וחצי של טיפול פסיכולוגי בליווי של צריכת קנאביס כמעט יום יומית, אפשרו לי להתחזק, להשתקם, ולקבל כלים טובים יותר להתמודדויות בחיי. היום אני צורכת קנאביס מדי פעם, וחלק מהשימוש שלי בקנאביס משמש אותי למטרות סיוע והקלה עם ההתמודדות, וחלק מהשימוש הוא רק בשביל הכיף. היום יש לי הרבה יותר מודעות לטריגרים שמפעילים אותי, אני גם יודעת מתי יש צורך להקל על המערכת שלי בעזרת קנאביס ומתי אני יכולה להכיל את הנסיבות או ההצפה הרגשית שלי בכוחות עצמי. אני שואפת להיות מסוגלת להתמודד לבד עם עצמי והמציאות שלי, ומודה לאל שאני לא חייבת לעשות את זה לבד או עם תרופות רעילות.”

מחקרים מראים שאנשים בעלי הפרעת דוחק פוסט טראומטית הם בעלי רמות נמוכות יותר של אננדמיד, קנבינואיד טבעי שהמערכת האנדו-קנבינואידית מייצרת באופן טבעי בגוף האדם, ומספקת את אותו האפקט שמייצר ה-THC ורכיביו הנוספים של הקנאביס. במילים אחרות, אופן ההשפעה של הפרעת הדוחק הפוסט טראומטית, היא בתת תפקוד של המערכת האנדו-קנבינואידית של האדם. הגוף לא מייצר מספיק אנדו-קנבינואידים (קנבינואידים שגוף האדם מייצר באופן טבעי)  בכדי למלא את הקולטנים, וכאן נכנסים לתפקידם הקנבינואידים שמצויים בצמח הקנאביס שמשלימים את החוסר במוח.

שילוב ומינון

החומר הפסיכואקטיבי כשלעצמו, יכול להיות בעל אפקט של חרדה ופארנויה – נתון שחשוב לקחת בחשבון כשמתחילים לצרוך קנאביס למטרות ריפוי. שינוי של רמות ה-THC , או אפילו מינוני הטרפנים בצמח (שגם להם השפעה פסיכואקיבית מסוימת) יאפשרו להגיע למינון המדויק יותר של ההשפעה הרצויה. גם זנים שמשלבים CBD ו-THC ביחס דומה, לרוב מבטלים את ההשפעה השלילית ומאפשרים את האיזון הנדרש בין החומרים. נכון להיום, לא קיימת תרופה קלינית לחולי PTSD, אך לאור השפעתו המהותית של הקנאביס על תהליך הריפוי והמחקר ההולך וגדל בתחום, העולם הפרמקולוגי כבר משוכנע שתרופה אפקטיבית ניתנת להפקה מן הצמח.

כל זן משפיע באופן שונה על כל אדם. לפעמים אפילו יבולים שונים מאותו זן ישפיעו באופן שונה. בין אם מדובר על קנאביס רפואי שניתן בעקבות אבחון, ובין אם אבחנתם את עצמכם או שאתם חשים כי הקנאביס משמש לכם גם כתרופה, נסו לצרוך אותו בצורה חכמה ואחראית. עד כמה שניתן, נסו לקבל כמה שיותר מידע על הרכב הצמח שקיבלתם, בצעו תהליך זהיר של התאמת זנים, עדיף בליווי של אדם שמבין בנושא, והיצמדו למה שעובד לכם. אם אתם סובלים מפוסט טראומה, או שסביבתכם מאותת לכם שאתם לא בקו התפקוד, נסו לקבל עזרה גם מאיש מקצוע. גם אם זה נראה חסר סיכוי.