ArabicDutchEnglishFrenchGermanHebrewRussianSpanish
פטריות הזיה

פטריות הזיה במקום ציפרלקס – להיפטר מהדיכאון

שתפו את החברים

הלגיטימציה שצובר הקנאביס בשנים האחרונות, כתרופה ובכלל, ריככה את הפחד גם ממשני תודעה אחרים, הקרויים בשם המאיים “סמים” ונפתח (מחדש) הצוהר ליכולותיהם של חומרים כמו הפסילוסיבין שבפטריות ההזיה, לטיפול בבעיות פסיכיאטריות בנובמבר האחרון העניק מינהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA), את…

הלגיטימציה שצובר הקנאביס בשנים האחרונות, כתרופה ובכלל, ריככה את הפחד גם ממשני תודעה אחרים, הקרויים בשם המאיים “סמים” ונפתח (מחדש) הצוהר ליכולותיהם של חומרים כמו הפסילוסיבין שבפטריות ההזיה, לטיפול בבעיות פסיכיאטריות

בנובמבר האחרון העניק מינהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA), את התואר הנחשק “טיפול פורץ דרך” בדיכאון, לפסילוסיבין, החומר הפעיל העיקרי של פטריות הזיה.

העדויות הגיעו ממחקר שנערך במכון אוסונה העוסק ביכולות התרפויטיות של חומרי הזיה. הניסוי כלל 80 משתתפים בשבעה מקומות שונים בארה”ב, שסבלו מדיכאון עמיד בתרופות וטופלו בהצלחה במנה אחת של פסילוסיבין.

“חותמת הכשרות” של ה-FDA, פירושה עידוד וקידום של פיתוח תרופות על בסיס החומר, שהתנהל בעצלתיים עד כה.

 

העולם המסתורי של הפטריות

פטריות, יש לדעת, הן משהו שבין חי לצומח והן מתרבות בעזרת רשת של “תפטירים” המתפשטים באדמה. יש בעולם כשלושה מיליון זנים שלהן, כ-190 מהם מוגדרים כ”פטריות הזיה”. המרכיב הפעיל העיקרי בהן, הוא הפסילוסיבין.

בתרבויות ילידיות בדרום אמריקה, השתמשו בפטריות ההזיה בטקסים דתיים, לחיזוי העתיד ולריפוי. העולם המערבי נחשף אליהן בסוף המאה ה-18 ולאחר מכן צצו שוב במאמר שפרסם בירחון Life ב-1955, בנקאי אמריקאי שהתנסה במקסיקו בטקס שמאני תחת השפעת פטריות.

 

לא חוקי לחקור

פטריות הזיה סיקרנו את המדענים ובשנת 1957 בודדה לראשונה מולקולת הפסילוסיבין. שנה אחר כך, הצליחו לייצר אותה במעבדה.

לאורך שנות ה-60 נערכו מחקרים על החומר, כדי להבין את המנגנון העומד בבסיסו ולנסות לרתום אותו לטיפול בדיכאון ובהפרעות פסיכיאטריות אחרות, אך ב-1971 נעצר המחקר, בעקבות הכללת הפסילוסיבין בפקודת הסמים המסוכנים.

בשנים האחרונות, בעקבות חזרתו של הקנאביס למיין סטרים והמחקרים הרבים הנעשים עליו, התעורר עניין מחודש גם בחומרים הפסיכדליים. גם בהיבטים תרבותיים וחברתיים, אך בעיקר כטיפול אפשרי בתחום הרפואה הפסיכיאטרית, המחפשת כל העת פתרונות חדשים למגפת הדיכאון של החברה המודרנית.

ואכן, כמה מחקרים מהזמן האחרון הראו, שבכוחם של החומרים הללו לשפר מצבי דיכאון, חרדה, התמכרות ופוסט טראומה. החיווט המוחי החדש שהם מספקים, יעיל מסתבר אף לטווח הארוך ויכול אולי לפתור בעיות מהשורש ולחסוך טיפול תרופתי מתמשך. 

 

המהפכה הפסיכדלית

“המהפכה הפסיכדלית” כפי שקוראים לה, לא מתמקדת רק בפסילוסיבין. גם חומרים משני תודעה אחרים כמו MDMA, קטמין ואל. אס. די, נחקרים כתרופות למחלות נפש, דמנציה ואוטיזם.

היתרונות של הפסילוסיבין, הם היותו מולקולה נוחה לעבודה, בעלת השפעה קצרה יחסית (שמתחילה כ-10- 60 דקות ממתן החומר ונמשכת 2-8 שעות) ובטוחה לשימוש, יחסית לחומרים פסיכו אקטיביים אחרים.

השפעות החומר משתנות מאדם לאדם בהתאם למצבו הנפשי והסביבה וכוללות בין השאר שינויים בתפיסה התחושתית ובתפיסת הזמן והמרחב, הצפה של זיכרונות ולעתים תובנות רוחניות.

הפסילוסיבין נבדק ונמצא יעיל בטיפול בחרדה ודיכאון אצל חולים סופניים, בחולים בדיכאון העמיד לתרופות, בבעלי הפרעה כפייתית טורדנית, במכורים לאלכוהול ובמכורים לסיגריות. כל המחקרים הראו בטיחות גבוהה והיתכנות גבוהה ליכולות הטיפוליות של החומר.

 

מתיר תבניות התנהגותיות

אחד המחקרים הללו נערך בשנה שעברה על ידי חברה בשם Compass Pathways, לברר האם פסילוסיבין מועיל לחולי דיכאון שלא מגיבים לתרופות אחרות. המטופלים קיבלו את החומר, שבהשפעתו חוו כצפוי תופעות פסיכדליות, אבל עם חלוף ההשפעה למחרת, לא ניכרו עוד הסימנים ומצב הדיכאון השתפר.

ב-2016 פרסמו חוקרים מבית הספר לרפואה באוניברסיטת “ג’ון הופקינס” בבולטימור, מחקר שבדק את השפעת הפסילוסיבין בהפחתת החרדה והדיכאון אצל חולי סרטן סופני.

חצי שנה לאחר ההתנסות, 80% מהם הראו שיפור משמעותי במצב הנפשי, 60% הצליחו לחזור לסף הנחשב לא בדיכאון ו-83% אמרו שהחוויה עזרה לשפר את חייהם.

ב”ג’ון הופקינס” חקרו את השפעת החומר גם כטיפול בהתמכרויות, לעישון טבק, למשל. המחקר לא הסתיים עדיין, אבל עד כה, כמחצית מהנבדקים, שקיבלו את החומר במקביל לשיחות ייעוץ, נגמלו מעישון.

מחקר מוקדם יותר, הראה הצלחה בגמילה אצל 80% מהנבדקים, שהצליחו להתרחק מהטבק עד שישה חודשים לאחר תום הטיפול.

החוקרים משערים שהפסילוסיבין מאפשר למטופלים להתיר תבניות התנהגותיות, על ידי חיבור אזורים במוח שהיו מנותקים וארגון קשרי מוח קיימים. ההשפעה אמורה להימשך עד 14 חודשים, לאחר טיפול אחד בלבד.

השלב הבא של המחקר במכון אוסונה על פסילוסיבין ודיכאון, מיועד להסתיים בתחילת 2021 ויש תקווה להתקדמות. “מה שבאמת משמעותי בהכרה של ה-FDA”, אמר ד”ר צ’רלס רייזון, מנהל תחום המחקר במכון, “הוא ההכרה בכך שהפסילוסיבין מציע יתרון ניכר על פני החלופות הקיימות”.

איך זה גורם לכם להרגיש?
שתפו את החברים
תגובות: 0

כתובת הדוא״ל שלך לא תפורסם. שדות חובה מסומנים ב-*.

שינוי גודל גופנים
ניגודיות