קופי אנאן קורא ללגליזציה – על לגליזציה בקנדה

לגליזציה בקנדה – אחת המהמורות שעומדות בדרכו של ראש ממשלת קנדה ג׳סטין טרודו במסעו בהענקת מעמד חוקי לקנאביס, לגליזציה בקנדה, היא מחוייבות קנדה לאמנת הסמים של האו״ם. קנדה חתמה על שלושה הסכמים שאוסרים את השימוש בצריכה חופשית בקנאביס.

אבל נראה שקנדה הרוויחה בן ברית בלתי צפוי בקונפליקט המתבקש עם האו״ם. המגזין הגרמני דר שפיגל פרסם מאמר מעת קופי אנאן שהיה המזכיר הכללי של או״ם בין השנים 1997-2006. אנאן קרא להעניק מעמד חוקי לקנאביס כחלק במאבק בבעיית השימוש בסמים ובסחר לא חוקי.

הוא כנראה יודע עוד משהו בנוגע לליגליזציה בקנדה, ״קנדה צפויה להפוך למדינת G7 הראשונה להסדיר את מכירת הקנאביס״. אולי זה ניחוש מושכל לגבי לוח הזמנים של טרודו, או שאולי הוא שמע פרטים נוספים על תוכנית הממשלה הליברלית.

הנה כמה דגשים מהמאמר:

1. חוקי הסמים מהווים איום גדול יותר על אנשים מהסמים עצמם.

ענישה ואידיאולוגיה מזיקים יותר לאנשים מהשימוש בסמים, לפי אנאן:

סמים מסוכנים, אבל מדיניות הסמים כרגע מהווה איום גדול יותר כיוון שהענישה מקבלת עדיפות גבוהה יותר על פני בריאות וזכויות אדם.

הגיע הזמן לרגולציות שישימו את חייהם וביטחונם של המשתמשים במקום הראשון…מדיניות שמבוססת על הנחות מקובלות ורגשות פופולריים יכולה להיות מתכון למרשמים בעייתים והתערבויות מוטעות.

הפער בין רטוריקה ומציאות בא לידי ביטוי באופן הכי טוב בגיבוש מדיניות הסמים בעולם, כאשר רגשות ואידואולוגיה מנצחים את העדויות.

אנאן הדגיש את הטענה שהאיסור בקנאביס לא עובד כאשר הנסיון להרתיע מפני שימוש באופיואידים באמצעות כליאה, נכשל.

״כשמסתכלים על הראיות מארה״ב, אנחנו יודעים כעת כי הענקת מעמד חוקי לשימוש בקנאביס למטרות רפואיות, לא הוביל לעלייה בשימוש בקרב בני נוער.

לעומת זאת, מספר מקרי המוות שארעו כתוצאה משימוש יתר בהרואין באמריקה השליש את עצמו בין השנים 2010 ל2013, זאת למרות שהחוק והענישה החמורה לא השתנו.״

2. המלחמה בסמים היא מלחמה באנשים

האיסור נכשל במקום שהיה אמור להצליח:

לאיסור היתה השפעה קטנה מאוד על האספקה והדרישה בסמים. כשאכיפת החוק מצליחה במקום אחד, ייצור סמים פשוט עובר לאזור או מדינה אחרים, סחר בסמים עובר במסלול אחר ומשתמשים משנים סם אחד באחר.

כמו כן, נראה שהאיסור לא גרם לירידה משמעותית בשימוש. מחקרים כשלו להראות את הקשר שבין הנוקשות בחוקי הסמים במדינה ורמת שימוש הסמים בה.

להפללה ועונש על אנשים המשתמשים בסמים, בתי הכלא הצפופים, מראים כי המלחמה בסמים היא, במידה ניכרת, מלחמה במשתמשים – מלחמה באנשים.״

3. בתי כלא מזיקים יותר מאשר שימוש חופשי בסמים

אנאן טוען כי מאסר מרתיע אנשים מלבקש טיפול וכתוצאה מכך הורס את חייהם של צעירים רבים:

נטייה, בחלקים רבים של העולם להוקיע ולכלוא משתמשים בסמים מנעה רבים לבקש טיפול רפואי. באילו תחומים אחרים של בריאות הציבור אנחנו מפלילים חולים הזקוקים לעזרה?

צעדי ענישה שלחו אנשים רבים לכלא, שם השימוש בסמים הורע. רישום פלילי לאדם צעיר בשל עבירת סמים קלה יכולה להיות איום גדול בהרבה לרווחתם מאשר שימוש בסמים מדי פעם.״

4. הגיע הזמן לשנות את אמנת הסמים

אמנת הסמים אינה ממלאת את ייעודה:

הכוונה המקורית של מדיניות סמים, על פי אמנת האו”ם לסמים נרקוטיים, הייתה להגן על בריאותם ורווחתם של בני האדם. ” אנחנו צריכים להתמקד במטרה זו במדיניות הבינלאומית והלאומית.״

כדי לעשות זאת, אנאן קרא למדינות לקחת ארבעה שלבים חיוניים לשיפור חוק הסמים:

1. אי הפללה לשימוש חופשי בסמים: השימוש בסמים מזיק והפחתת הנזק היא משימה של מערכת הבריאות הציבורית, ולא בתי משפט. זה חייב להיות בשילוב עם חיזוק שירותים טיפוליים, במיוחד במדינות בעלות הכנסה נמוכה.״
2. דגש על הפחתת נזק, לא דיכוי: “אנחנו צריכים להבין שעולם ללא סמים זה אשליה, לכן עלינו להתמקד במשימה שתבטיח שסמים גורמים להכי פחות נזק.״
3. רגולציות וחינוך: “אנחנו צריכים להסתכל על רגולציה וחינוך הציבור, לא דיכוי מוחלט של סמים, שאנחנו כבר יודעים שלא עובד.

הצעדים שננקטו כדי להפחית את צריכת הטבק … הראו מה ניתן להשיג. זה רגולציה וחינוך אשר קיצצה את מספר המעשנים במדינות רבות לא איום בכליאה.

4. לגליזציית קנאביס: ״מגמות ראשוניות מראות שבמקומות בהן יש לגליזציה, לא היתה עלייה משמעותית של משתמשים ולא נעשו פשעים הקשורים בסמים.

השוק השחור הצטמצם ומצעירים רבים נחסכו תיקים פליליים. אך השוק המוסדר אינו השוק חופשי ועלינו להיות מאוד זהירים ברגולציות הללו.

5. האו״ם יכול להוביל שינוי גלובלי באביב הקרוב

לסיום, אנאן קורא למנהיגי העולם לסייע במהלך השינוי בחקיקת הסמים העולמית:

בין ה 19 וה 21 באפריל השנה, העצרת הכללית של האו”ם תקיים דיון מיוחד בנושא הסמים ולעולם יש הזדמנות לשנות כיוון.

ככל שאנו מתקרבים לדיון זה, אנחנו צריכים לשאול את עצמנו אם אנו נמצאים על הנתיב הנכון. באופן ספציפי יותר, איך אנחנו מתמודדים עם מה שהמשרד לענייני סמים ופשיעה באו״ם כינה “השלכות לא מכוונות” שהן הפוליסות של 50 השנים האחרונות, אשר סייעו, בין השאר, לייצור שוק פשע בינלאומי בסמים שמלבים אלימות, שחיתות וחוסר יציבות?