ArabicDutchEnglishFrenchGermanHebrewRussianSpanish

יש אישור רבני: קנאביס מותר הלכתית גם לצורכי פנאי

שתפו את החברים

לקנאביס היסטוריה מכובדת בכל הנוגע לתרבות ולדת היהודית. עוד מימי חז”ל ובכתבי הדת העתיקים של מצרים, נאמר על צמח הקנבוס כי הוא משמח ומפיג כאב, אך איפשהו לאורך המאה ה-20, ובעקבות התעמולה כנגד הצמח, רבנים רבים גינו את הצמח וחל…

לקנאביס היסטוריה מכובדת בכל הנוגע לתרבות ולדת היהודית. עוד מימי חז”ל ובכתבי הדת העתיקים של מצרים, נאמר על צמח הקנבוס כי הוא משמח ומפיג כאב, אך איפשהו לאורך המאה ה-20, ובעקבות התעמולה כנגד הצמח, רבנים רבים גינו את הצמח וחל איסור על שימוש בו למעט צרכים רפואיים. זהו סיפורו של הרב פינקלשטיין, שהחליט להרים את הכפפה ופסק בעד קנאביס – גם לצורכי פנאי.

הרב ד”ר ברוך פינקלשטיין, מרצה ליהדות באוניברסיטת בר אילן, פרסם מאמר בכתב העת של ארגון רבני ‘צהר’ בו הוא מוחה על הטיעונים הדתיים נגד הקנאביס ומפריך את עיקר הסטיגמות שהוצמדו לצמח.

הרב ד”ר ברוך פינקלשטיין

במידה ולא ידעתם, בקרב הציבור החרדי והדתי, שימוש בקנאביס ובסמים לצורכי פנאי הוא אסור. למרות זאת, הרב פינקלשטיין טוען שקנאביס, בתור סם שנועד לשמח את נפש האדם, הוא למעשה כלי דמוי אלכוהול שעוזר לא רק במקרים של “עדלאידע” אלא גם במהלך שגרת היומיום.

לא איסור הלכתי – אלא עקרוני

על הנייר, קנאביס נחשב לחומר שאסור לצרוך על פי ההלכה, אך למעשה האיסור כולו מתבסס על מאפיינים כלליים, ולא על כאלו הנוגעים לקנאביס עצמו בתור חומר ספציפי. להלן 2 הסיבות הכלליות בגינן קנאביס נחשב, בפי אחדים, חומר אסור לצריכה:

1. חובה על האדם לשמור על בריאותו

גם כאשר לא מדובר בסכנת נפשות אלא רק בגרימת נזק בריאותי פוטנציאלי, יש לאסור על השימוש בחומר כלשהו. אמרה זו נגזרת מפסוק בספר ‘דברים’: “ונשמרתם מאוד לנפשותיכם”. כמו כן, לדברי הרמב”ם: “הואיל והיות הגוף בריא ושלם, מדרכי ה’ הוא, לפיכך צריך האדם להרחיק עצמו מדברים המאבדים את הגוף”.

בכל הנוגע לקנאביס, השימוש בו נחשב בעיני רבים לממכר ומסוכן לבריאות, אך גם ללא עובדות אלו,  ישנם מחקרים המראים שעישון קנאביס עשוי לגרום לנזק לדרכי הנשימה. כמו כן, צריכת ממושכת של קנאביס מעלה את הסיכויים לחלות בסכיזופרניה, פוגעת ביכולת הקוגניטיבית ומזיקה לעוברים של אמהות הצורכות אותו במהלך ההריון.

חשוב לציין כי עישון של קנאביס “נקי” שאינו מעורב בטבק לא מעלה את הסיכון לפריצת מחלות כמו ‘נפחת’ (Emphysema) או סרטן הריאות, אך מעשני קנאביס כבדים כן חשופים לתופעות אחרות ועשויים לסבול מ’ברונכיטיס’ (דלקת בסימפונות) או שיעול, בדומה למעשני טבק.

2. סכנת התמכרות לחומרים משני תודעה

זה לא סוד שהשימוש בקנאביס נחשב בעיני רבים למועד לפורענות. ניתן לזהות שיש כאן קשר ישיר למסע התעמולה השמרני שנערך נגד הקנאביס בארה”ב של שנות ה-30, אותו קמפייין שהציג את הקנאביס כחומר הגורם לאובדן הדעת, נישואי תערובת ופריצות נשים.

התעמולה השקרית הגיעה עד לפוסקי ההלכה

סוגיה נוספת המוזכרת במאמר, היא היחס השלילי של חז”ל להתמכרות. מתברר שכבר במסכת פסחים שבתלמוד הבבלי אנחנו מוזהרים: “לא תשתי סמא”, ורש”י (גדול פרשני התלמוד והמקרא), הביע חשש מפני התמכרות שתלווה בבזבוז כסף, ולכן הזהיר “לא תלמד לשתות סמים” (מסתבר שאמא של בנצי לא המציאה את הביטוי).

מעבר לכך, על פי ההלכה עישון סמים, גם אם מדובר בסמים קלים – עלול לגרום לפגיעה מסוימת בצלילות הדעת, דבר היכול להוביל לביטול תורה ותפילה ולהתרחקות מהדת. רבים סבורים כי קנאביס עשוי לגרום לירידה בקואורדינציה ובזיכרון, ובכך בעצם לעודד אי למידת תורה.

הרב פינקלשטיין: “מצווה גדולה להיות בשמחה”

הרב טוען כי בספרות היהודית ישנם אזכורים לצמח הקנאביס עוד מהמאה השנייה לספירה. במסכת כלאיים מוזכרת זריעת שדה בצמח הקנבוס. רבי דוד בן שלמה אבן זמרא, שנולד בסוף המאה ה-15 והיה מנהיגם הרוחני של יהודי מצרים, פירש את אותה משנה ותיאר כך את השימוש בקנאביס: “עלי הקנבוס אוכלין אותו במצרים, ומשכר, ואומרים שהוא משמח”.

במאמרו התייחס הרב פינקלשטיין גם להשוואה המפורסמת בין הקנאביס לאלכוהול, והעלה את השאלה “אם זו מצווה לשתות אלכוהול, למה לעשן קנאביס זה אסור?”

עוד הוסיף ואמר שצריכת קנאביס דומה יותר במהותה לשתיית אלכוהול מאשר לעישון סיגריות, מאחר שבשתיהן המטרה היא שיפור מצב הרוח. אך מחקרים רבים שנערכו בנושא הראו כי בעוד שאלכוהול עשוי לגרום להתנהגות אגרסיבית ולאובדן שליטה על דחפים, הקנאביס דווקא משרה אווירה נינוחה ותורם לשמחה ורוגע.

איסורי סרק – מדוע הרבנים בוחרים להחמיר ולאסור גם כשאין לכך עילה הלכתית?

הראשון שקבע את האיסור על שימוש בקנאביס היה הרב משה פיינשטיין, שחי במהלך המאה ה-20 והיה מגדולי הרבנים והפוסקים ההלכתיים בתקופתו.

“אני מנתח את פסק ההלכה שלו במאמרי, אבל גם חולק עליו לחלוטין”. אומר הרב פינקלשטיין. “אני חושב שהוא לא טעה, בתקופתו היה חשש מהאווירה המתירנית שנלוותה לשימוש בסם, ולכן הוא נימק את האיסור במספר סיבות, בהן שהעישון מכלה את הגוף, מקלקל את הדעת וגורם לתאווה גדולה”. הסביר.

“הרב פיינשטיין אפילו כתב שעישון סם עלול לפגוע במצוות כיבוד הורים, וברור לגמרי שהפסיקה הזו נובעת מחוסר היכרות עם הצמח ומהפחד ממנו. כיום כל הטיעונים הללו אינם תקפים, בטח לא כאשר משווים את עישון המריחואנה לשימוש באלכוהול, וברור שמבחינה הלכתית לא ניתן עוד לאסור על כך”.

עוד רב שעורר מהומה בנושא היה הרב אברהם רזניקוב, הרב הראשי של בית החולים ‘איכילוב’, שקבע כי לחולים מותר לעשן קנאביס רפואי בשבת.

הסיבה שרבנים בוחרים לאסור גם במקומות בהם ניתן להתיר, היא כי רובם מפחדים מחידושים ונרתעים ממה שלא מוכר או זר להם. בהתחלה הייתה התנגדות גדולה מצד הרבנים לאינטרנט ולרשתות החברתיות, בין השאר בגלל החשיפה לתכנים לא הולמים, אבל גם בגלל הפחד מהקדמה.

לסיכום, הרב פינקלשטיין אומר שלצד התמיכה שלו בקנאביס ובסגולותיו, הוא לא היה רוצה שנכדיו הצעירים יעשנו. “מחקרים מראים שעישון קנאביס עשוי לפגוע בהתפתחות השכלית בקרב בני נוער, אבל הדיון שלי הוא בסוגיה של עישון אצל בוגרים”. הוא מדגיש.

ההיתר ההלכתי כלפי קנאביס הוא שנוי במחלוקת, אבל על משהו אחד כל הרבנים מסכימים: הוא כשר לפסח, או לפחות היה יכול להיות כשר אם הייתם אוכלים אותו במצבו המקורי.

איך זה גורם לכם להרגיש?
שתפו את החברים
תגובות: 0

כתובת הדוא״ל שלך לא תפורסם. שדות חובה מסומנים ב-*.

שינוי גודל גופנים
ניגודיות