אפקט הפמליה – קנאביס הוא הרבה מעבר ל THC  

 לפני הרבה שנים עבדתי כטבח במקום בסגנון בווארי אי שם בערי הרוקי. העבודה שלי הייתה מעייפת מאוד וכללה שעות רבות על הרגליים. 

אחרי עשר שעות של הכנת שניצלים, בחור שעבד איתי היה מוציא את הוופורייזר שלו והיינו עוזבים הכל בשביל שאכטה אחת ארוכה. זה היה מרגיש כאילו כל העול ירד מעל כתפי. לרגע אחד שכחתי את המתח בעבודה, הרגליים הפסיקו לכאוב  והכל הרגיש קל יותר. היינו משתמשים בשמן חשיש, שכמעט כולו זה THC. התוצאה הייתה קצת מוזרה. כאשר משתמשים ברכיב החזק ביותר בקנאביס כמעט לבדו, זה לא מרגיש כמו קנאביס בכלל.

ד”ר איתן רוסו, ניורולוג שמתמחה בהשפעות הקנאביס אומר “THC לבדו הוא סם נחות – אנשים בדר”כ לא אוהבים את זה. שימוש ב THC לבדו לרוב גורם לדיסאורינטציה וגורם לאובדן רציני של הזיכרון לטווח קצר”  

אם רק ה THC היה אחראי על יתרונות הקנאביס אז מרינול (גרסא סינטטית של THC שמאושרת על ידי ה FDA מ1985) הייתה מחליפה את הקנאביס. למרות התפיסה כי כל מה שגורם להשפעה הייחודית של הקנאביס הוא ה THC, כשצורכים אותו לבד ההשפעה שונה לגמרי.

בתקופתי כטבח הייתי די נהנה מתמצית ה THC של הבחור שעבד איתי, אבל התחושה הייתה שונה לחלוטין מאשר צריכת קנאביס להבנת המגבלות של THC לבדו יש השלכות גם על משתמשי פנאי וגם על שימוש רפואי.. מה שהופך קנאביס לקנאביס איכותי הוא לא כמות ה THC אלא היחס והשילוב בין שאר הרכיבים בצמח, מה שנקרא גם בשם “אפקט הפמליה”

הרכיבים האחרים בצמח הם קנבניאודים וטרפנים. קנבינואידים ( THC הוא אחד מהם) משפיעים על המוח דרך הקולטנים הקנבינואידים. טרפנים הם שמנים ארומטיים שקיימים בכל הצמחים ובקנאביס יש מאות כאלה. אם להתמסטל היה כמו לנהוג ברכב אז THC היה הדלק ושאר הרכיבים היה הרכב. צריך דלק כדי להגיע למקומות, אבל שאר חלקי הרכב קובעים כמה מהר תגיע ואיך תהיה הנסיעה.

מדענים יודעים שליחס בין הקנבניאודים והטרפנים יש השפעה מהותית על האפקט הפסיכואקטיבי, אבל עוד יש הרבה מה ללמוד על ההשפעות של כל אחד מהרכיבים על התהליך. לפי ג’פרי רייבר, דוקטור לכימיה ובעל מעבדה לבדיכת קנאביס. “למה שאר הרכיבים עובדים ואיזה מהם בעלי ההשפעה? אני חושב שרק עכשיו אנחנו מבינים שצריך להסתכל על יותר מכל רכיב בנפרד. יש כל כך הרבה השפעות שונות של האינטרקציה בין הרכיבים בקנאביס לגוף שלנו, ויש כל כך הרבה משתנים בסיפור.”

רוסו הוא אחד המדענים שחוקרים את הייחוד של הטרפנים בקנאביס. הוא פרסם מאמר במגזין הבריטי לפרמקולוגיה שטוען שטרפנים ספציפיים אחראיים להרבה מההשפעות התרפיוטיות בקנאביס. לדוגמא לימונין, טרפן שמריח כמו פרי הדר, יכול לשמש כנוגד דיכאון. לינאלול, שמריח כמו לוונדר, עוזר בהתמודדות עם חרדה. אלפא פיינן, שמריח כמו ארץ אורן, עוזר בשיפור הזיכרון לטווח קצר.

מגדלי קנאביס לא חיכו לקונצנזוס הרפואי בנוגע לטרפנים – הם השביחו זנים עם יחס ספציפי של טרפנים כבר עשורים. ויצרו זנים כמו לימון הייז שמלא בלימונין שהוא טרפן מרומם.

רייבר המליץ להשתמש בתהליך של ניסוי וטעייה עם זנים שונים על מנת למצוא את היחס הנכון בקנאביס לצרכים של כל אדם. צריך לזכור שאין שום רגולציה על קנאביס. כאשר מגדל מוכר את האת האו ג’יי קוש שלו לספק, הוא לא צריך להוכיח שזה אותו זן כמו אוג’יי קוש של מגדל אחר

המשמעות של זה היא שאנחנו לא יכולים לסמוך על שמות הזנים. ואם אנחנו לא יכולים לעשות את זה, אז לפחות כדאי להפריך את הפרדיגמה של אינדיקה נגד סאטיבה. המיתוס הוא שאינדיקה מרגיע וסאטיבה מעורר, נכון? אז זהו שלא. ההבדלים בין אידיקה לסאטיבה אולי היו מובהקים לפני כמה מאות שנים, אבל בימינו אין הבדלים מהותיים ביניהם.

“אפילו אם היו שתי קבוצות נפרדות בעבר, כיום הם מעורבבים ביניהם. הכליאו בין הזנים כל כך הרבה עד שכבר ההבדל, אם קיים, הוא מינורי.” לפי מוגלי הולמס – המדען הראשי של פילוס ביו סיינס, חברת מחקר שנושא קנאביס הממוקמת בפורטלנד.

אז מה עושים? כשאתם מוצאים זן שאתם אוהבים, תשמרו ממנו צמח אם – זאת הדרך היחידה להבטיח שתהנו מהגנטיקה הזאת גם בעתיד.