קנאביס להרגעה – קנאביס מונע מלחץ להפוך לחרדה

המדע ממשיך לדשדש אחרי השטח. כולנו כבר יודעים שקנאביס זה דבר מרגיע. עכשיו באים המחקרים, שגם שנותנים לזה תוקף מדעי וגם מסבירים מה קורה במוח כשנכנסים לצ’יל

קנאביס להרגעה – אפילו כשנדמה שתופעה מסוימת היא מובנת מאליה, תמיד טוב לשמוע שנמצאו לה הוכחות מדעיות. זה קורה לא מעט, בהקשר של הקנאביס. ההשפעות המיטיבות של הצמח, שכל מי שניסה מכיר היטב, נחקרות בשנים האחרונות בכלים מדעיים ומקבלות הסברים מלומדים. מטרת המחקרים הללו היא לרתום את הצמח לשירות תעשיית התרופות ולסייע לחולים. אנחנו, על הדרך, מחכימים.

הפעם נחקרה תחושת הרוגע, כנראה ההשפעה הבולטת והמוכרת ביותר של הקנאביס (המשתנה מזן אחד לשני) והמזוהה איתו יותר מכול. למעשה, שלווה, רגיעה ושחרור מלחצים, הן המטרות העיקריות אליהן מכוונים מרבית משתמשי הקנאביס. 

איך הקנאביס מרגיע

איך בדיוק הקנאביס מרגיע והאם אפשר, משום כך, להשתמש בו כתרופה פסיכיאטרית לטיפול בהפרעות חרדה? זה מה ששאלו את עצמם אנשי המחלקה לפסיכיאטריה כללית באוניברסיטת ואנדרבליט, שבנשוויל, טנסי. תוצאות המחקר שלהם מראות שהקנאביס אכן מרגיע והוא עושה את זה על ידי ניתוק הקשרים העצביים, היוצרים את תחושת החרדה.

 כדי להבין פחות או יותר במה מדובר, כדאי להכיר את האמיגדלה, אזור במוח המעורב בוויסות רגשות, בעיקר הקשורים בפחד ואת האונה הקדמית במוח, האחראית על שליטה בדחפים, זיכרון, פתרון בעיות והתנהגות חברתית.

כשאדם עובר אירוע מפחיד או מלחיץ, נוצרת תקשורת של נוירו כימיקלים בין שני האזורים האלה, המתרגמת את הגירוי המלחיץ לתחושת חרדה (כנראה מנגנון הישרדותי קדום, שנועד לעורר תגובה לסכנה או איום). 

אבל למוח יש גם מנגנון הגנה נגד תגובת חרדה מוגזמת. מדובר בקנבינואיד  2-AG, המיוצר על ידי המערכת האנדוקנבינואידית במוח ונמצא גם בצמח הקנאביס.

תפקידו של 2-AG, הוא לסכל את התקשורת העצבית הגורמת לתחושת החרדה, העוברת בין האמיגדלה לאונה הקדמית.

עכברים מבוהלים

לדברי ד”ר סאצ’ין פאטל, שעמד בראש צוות החוקרים באוניברסיטת ואנדרבליט,  כשאנשים או בעלי חיים נחשפים ללחץ נפשי, הם נעשים יותר חרדים. זה קורה מכיוון ששני חלקי המוח האמורים למעשה “נדבקים” זה לזה ומעצימים זה את פעולתו של זה.

המחקר, שכלל סדרת ניסויים על עכברים, ביקש לגלות האם שימוש בקנאביס יכול לתגבר את המוח בקנבינואיד החסר, כדי למנוע את מעבר הנוירוכימיקלים וכך למנוע את החרדה.

כשהחוקרים גרמו לעכברים לדחק נפשי, הם ראו כיצד הקשר הזה במוחם מתחזק. כשהם הזריקו להם את ה-2-AG, הם הצליחו לשבור את התקשורת בין שני חלקי המוח ולהוריד את רמות החרדה.

לגלות את הסוד של הקשוחים

אצל אנשים הסובלים מהפרעת חרדה, יש, לדברי ד”ר פאטל, כנראה קריסה של המערכת האנדוקנבינואידית, כולל ה-2-AG. “אנחנו לא יודעים איך או למה מתרחשת הקריסה הזאת בהשפעת לחץ, אבל התוצאה היא חיזוק הקשר בין שני חלקי המוח הללו”.

לדבריו, לא כל אדם יפתח הפרעת חרדה בעקבות אירוע מפחיד. יש אנשים שגם אם נחשפו למצב של לחץ, מוחם לא יתרגם זאת לחרדה. הסיבה היא ככל הנראה יכולתם לתחזק את המערכת האנדוקנבינואידית בצורה כלשהי.

המטרה הבאה של החוקרים היא, לגלות את המנגנון שמאפשר לאנשים כאלה לשמר את המערכת מתפקדת גם במצבי לחץ, ואולי לגלות דרכים נוספות להעלות את רמות ה2-AG במוח, גם ללא שימוש בקנאביס.