“את הרפורמה הזו צריך להפסיק, היא פוגעת בחולים”

רופאת הכאב ד”ר ברקת שיף קרן, מחלוצות הטיפול בקנאביס בישראל, חתומה על רשיונות של מאות חולים שחייהם התקינים תלויים בצמח. כיום, עם התחלת הרפורמה, כשאיכות המוצר בנפילה חופשית, היא אפילו לא בטוחה שכדאי לרשום אותו לחולים. שוחחנו עמה על עתיד רפואת הקנאביס בישראל, ויצאנו עם מסקנות עגומות ולקחים חשובים.

פחות מחודשיים עברו מאז יצאה לדרך הרפורמה של משרד הבריאות בשוק הקנאביס הרפואי, והיא כבר גוררת מחאות מכל עבר. לא רק ממטופלים אלא גם מהרופאים המטפלים בהם.

ד”ר ברקת שיף קרן, מומחית כאב החתומה על מאות רישיונות קנאביס רפואי בישראל, היא אחת מאותם רופאים הסוברים כי הרפורמה החדשה תשפיע אך ורק לרעה על המצב הקיים היום.

לדבריה, הרפורמה עמוסת בעיות קריטיות, ובין אם מדובר במחירים שצפויים לעלות, בהתנהלות הבלתי אפשרית של היחידה לקנאביס רפואי (יק”ר) או במגמה לחיסול זני הקנאביס והטיפול בתפרחת מלאה ולהמירו בתרופות מדף מהונדסות, קשה לברוח מהמסקנה שטובת החולים לא עומדת בבסיס המדיניות החדשה.

תגידי, מה פגום ברפורמה?

“מה לא? קח למשל את טבלת מוצרי הקנאביס – היא מתייחסת רק לריכוזים של CBD ו-THC ומתעלמת מכל יתר החומרים ומאפקט הפמליה. יש מכלול חומרים פעילים בצמח הקנאביס ולא רק שניים, אז מאיפה מגיע הרעיון להפרדה כזאת?”.

“מלבד נושא החומרים הפעילים, בפועל החולים יקבלו מוצרי מדף אחידים – שלא מבוססים על מידע כי הוא עדיין לא נחקר מספיק. בנוסף, ארגון הרוקחות גורס שרק רוקח יכול להציע יעוץ תרופתי מקיף, בלי שבכלל נעשות בדיקות התאמה לחולים עצמם”.

“לדוגמא, פרופ’ דדי מאירי, אחד החוקרים הגדולים בעולם בנושא הקשר בין מבנה הצמח לטיפול, מוצא שאותו ריכוז של CBD בצמחים שונים פעל שונה לגמרי – עשה פעולה הפוכה. כלומר, אין להפריד ואסור להפריד את החומר מהצמח כולו ולהניח שיפעל בצורה מסוימת”.

אז הבעיה במתווה הרפורמה היא הרוקחים?

“קודם כל, את מתווה הרפורמה הזה צריך להפסיק. הוא פוגע בחולים”.

“מי שצריך לייעץ זה אנשים בעלי הכשרה טיפולית, ולא רוקחים שתפקידם הוא לסייע לרופא אחרי שזה נתן אבחנה ומרשם. הרעיון שרוקח יעמוד בקצה השרשרת הזאת לקוח מעולמות השטאזי”.

“כחלק מהרפורמה קיים חוזר של איגוד הרוקחים – 4 עמודים ובהם הוראות איך הרוקח מפקח על החולה שמקבל מרשם. זה זועק לשמיים – מי שמע על כזה דבר?”.

האזינו לשיחה עם דר’ שיף קרן (1:21) – מתוך ‘סדר יום’, “כאן” רשת ב’

אם הוא לא נמצא בנקודת החלוקה, איך רופא יכול להמשיך לקחת אחריות על הטיפול?

“נכון להיום, בגלל שאין כלים למדוד השפעה של כל חומר וחומר, חייבים להאמין לחולים. אנשים מטפלים בעצמם בסופו של דבר, לא משנה כמה תנסה לכפות עליהם טיפול”.

“לכן, מדובר בתהליך של ניסוי וטעיה. אנשים ניסו כמה וכמה זנים ובסוף הם יודעים, “‘פרפל קוש’ עושה לי טוב”, אז זאת התרופה”.

“אנחנו יכולים לתת לחולה רמז ושיבדוק את התרופה יחד עם יועצי זנים. אבל מה? משרד הבריאות לא מוכן שהמגדלים ייעצו. המומחים הכי גדולים לא מורשים לעסוק בתחום שלהם”.

אבל המערכת לא יכולה לחיות עם זה שאנשים יחליפו כל יומיים זן.

“המערכת צריכה לחיות עם זה בתור “איש הישר בעיניו יעשה”. כמו בקליפורניה ובקנדה. אין להכתיב לאדם מה עושה לו טוב, כשזה לא קורה במציאות. במקום, רושמים איזה תרופת מדף כמו T5C10 לקרוהן. זה אפילו לא עוזר לכאבים, אבל זה מה שכתוב”.

“רופא שיש לו מספיק ניסיון וביטחון – שייעץ ויהיה זמין לשינויים. אם אדם לקח זן כלשהו ונכנס לחרדה, שיהיה רופא שיוכל לשמוע אותו. איך יעזור לו רוקח? ואם הקנאביס לא עוזר, הרופא יכול לייעץ”.

למה בכל זאת המדינה הלכה בכיוון כזה אם הוא לא מיטיב עם החולים?

“מנסים להפעיל מערכת מדעית מרובעת בתוך מעגל – מטרת המדיקליזציה היא להכניס דברים לקופסאות. אבל החולים הם עולם כיאוטי, הם שונים זה מזה, בלתי צפויים. טובת החולים בכלל לא חשובה כנראה”.

“אנשים יודעים שזנים מסוימים עוזרים להם, ומן הסתם מדובר בצמח שלם. לבודד דנ”א וחומרים פעילים זה יפה למדע, אבל עדיין לא מועיל לחולים”.

אז למה הרופאים משתפים פעולה?

“הם פשוט פוחדים שיילקח להם הרישיון לרשום קנאביס לחולים שלהם. אם טובת החולים היא ערך עליון, אתה לא יכול לשתף פעולה”.

“אני בעצמי לא יכולה לרשום כרגע קנאביס, אבל גם אם אוכל, המוצר כל כך גרוע שאני לא יודעת אם אעשה את זה”.

“משרד הבריאות העביר קורס רדוד ביותר ורק מי שעבר אותו יכול לרשום, אבל מטרת הקורס בכלל הייתה לחבר את הרופאים למחשב הממשלתי כדי לבצע מעקב. החתימו רופאים על מחשבים ומדפסות של המדינה, מרוב פחד”.

מה נראה לך חשוב למשרד הבריאות?

“העבודה מול ראפא ופנקסיה, שמייצרות את מוצרי המדף המלאכותיים. אלה לא תערובות מהטבע. ואת הקנאביס לייצור המוצרים הם מקבלים מהמגדלים”.

ולמה המגדלים משתפים פעולה?

“גם עליהם מהלכים עליהם אימים. אומרים להם “אם לא תספקו חומר גלם לחברות תרופות אתם לא תמשיכו לגדל”. וכולם, למעט ‘תיקון עולם’, מתיישרים”.

“בסופו של דבר כולם בידיים של היק”ר והיא מנהלת את הצמח על בסיס הפחדה. בגלל מי שאני, אם יובל לנדשפט (מנהל היק”ר), שאיננו רופא, ירצה שלא ארשום קנאביס לאדם קטוע רגליים שמגיע אליי – הוא לא יקבל קנאביס”.

“רופאים חברים שרוצים רישיון לרשום קנאביס, מתחברים לאנשים הנכונים ומיקי דור (לשעבר מנהל היק”ר) מוציא להם. בדרך הפוכה אפשר פשוט לשבור רופאים – אם לנדשפט מודיע שהמלצה שלי לא שווה כלום, חולים פשוט לא יגיעו אליי”.

מה צריך להיות העתיד של הצמח כאן?

“ברגע שהמדינה תופסת את הקנאביס בתור איום – עושים מדיקליזציה. ככה הצמח שטוב לכולם מוגדר, ואפשר לפרק אותו ולמשול בו. הפחד והבצע הולכים יחד”.

“מתוך הפחד הזה, במקום שיהיה בדיספנסרי או שאנשים יגדלו אותו בעצמם בבית, הוא יוצא מתוך ארון “רעלים” עם ציור של גולגולת ועצמות”.

“נכון שהפוטנציאל הכלכלי קיים, אבל זה לא שכל אחד יגדל אותו בבית מחר בבוקר והשוק ייעלם. כולנו הרי יכולים לגדל חיטה ולעשות לחם, אבל עובדה שלא עושים את זה”.

“קנאביס צריך להיות זמין לכל אחד. לצריכה או לגידול. אם אתה חקלאי, תגדל. אם לא, שתוכל לקנות ממישהו. זה צריך להיות סחורה רגילה בדיוק כמו יתר הדברים. אם הקנאביס היה זמין אנשים היו עושים את זה גם במקצועיות וגם ברווחיות”.