שוטר עצר אתכם ברחוב? המדריך הבסיסי שיעזור לכם לצאת בשלום

צמח הקנאביס וכל תוצריו מוגדרים בתור חומרים לא חוקיים בישראל, ולכן כל עיסוק בקנאביס עלול לסבך אתכם עם המשטרה, וכדאי להיות מוכנים מראש עם הידע הנחוץ. מה עושים כששוטר עוצר אתכם ברחוב? האם יש דברים שחובה או אסור להגיד? האם מותר לצלם שוטר בעת חיפוש, ואיך מסרבים לחיפוש מראש? הנה התורה על רגל אחת:

הסתבכות עם שוטר בישראל סביב נושא הנוגע או קשור לקנאביס, החל משאלות ריח חשוד באוויר ועד עיכוב ברחוב מטווח אפס בגלל ג’וינט דלוק ביד, היא אינה בהכרח דבר רע מאד, ובמרבית המקרים הסתבכות שכזו (עד כמה מיותרת וגרועה שתהיה) תהיה בעלת השלכות מינוריות מבחינה משפטית.

עם זאת, החוק הישראלי אינו מקל במיוחד בעניין צריכת קנאביס ורואה בה צריכת סמים קשים ומזיקים לכל דבר ועניין, והוא מגבה את השוטר עצמו ומאפשר לו להפעיל שיקול דעת בשטח ולעכב אדם לחיפוש גופני על בסיס חשד סביר בלבד.

גם אם שימוש בקנאביס נעשה למטרות רפואיות (אלא בצמוד לרישיון קנאביס רפואי תקף), וגם אם מדובר בגידול ביתי של צמח קנאביס בודד או מספר קטן של צמחים לשימוש אישי, הוא עדיין אינו חוקי ויכול לגרור התערבות משטרתית – מה שיכול להסתיים בתיק פלילי שיישאר איתכם לכל החיים.

איך נמנעים מבעיות, מה צריך לעשות כשנתקלים בשוטר, ומתי כדאי לכם לסרב לחיפוש? הנה המידע הבסיסי שיעזור לכם לצאת מההיתקלות בשלום:

דבר ראשון – האם התקיימה עבירה בפניו של השוטר?

העיקרון הראשון שחשוב לדעת הוא האם התקיימה עבירה בפועל בפניו של השוטר. עיקרון שקם ונופל על שאלה אחת ברורה: האם השוטר שעצר אתכם ראה בעיניו באופן ברור אתכן מעשנים ג’וינט או מחזיקים או ביד, או שלא.

עיקרון זה הוא חשוב מאין כמוהו, מכיוון שהוא מהווה את ההבדל בין “תיק סגור” שבו השוטר ייצא עם ידו על העליונה ויוכל לדרוש לערוך עליכם חיפוש באופן חוקי, לבין המצב ההפוך, שבו כל אירוע ההיתקלות מבוסס על דעתו של השוטר, על משהו שהוא חשב שהריח או על מראה חיצוני או כל מאפיין אחר של הצרכן.

בכל מקרה שאינו ברור וחד כמו עבירה שמתרחשת מול עיניו של השוטר, ואם השוטר עצר אתכם בכל נסיבה אחרת שלא כוללת אתכם מחזיקים לו ג’וינט דלוק ומעשנים לו מול הפנים, דעו כי ישנו סיכוי טוב מאד שלא תהיה לשוטר עילה לחפש עליכם, ובכך יסתיים האירוע (אם תעמדו על זכותכם). מכאן נמשיך הלאה.

דבר שני – לחיפוש לא חוקי צריך לסרב, ואסור להודות

אחד הדברים שהכי הרבה צרכני קנאביס “נופלים” בהם עם המשטרה, הוא חיפוש גופני, שבמקרים רבים מתקיים למרות שאין לו בסיס חוקי הגיוני, תוך התעלמות מזכויותיו המלאות של הצרכן.

לכן, אחד הדברים החשובים הוא לדעת מתי לסרב לחיפוש משטרתי. כלומר, בכל מצב שהחיפוש נערך בנסיבות לא חוקיות והנו פסול. להלן 3 המקרים היחידים בהם מותר לשוטר לערוך עליכם חיפוש:

1. “ג’וינט בפנים” או חשד סביר – השוטר ראה אתכם בצורה ברורה מעשנים מג’וינט שמכיל קנאביס, ומבקש לחפש עליכם כדי למצוא “סמים נוספים”. לחלופין, יש לו מה שנקרא “חשד סביר” שעישנתם הרגע קנאביס, כלומר שהוא לכל הפחות הריח את הג’וינט בעצמו, או שמע אתכם מודים בעישונו.

2. הסכמה שלכם – אם מסיבה כזו או אחרת הסכמתם לחיפוש, לאחר שהשוטר הסביר לכם במפורש (מילה במילה) כי מותר לכם לסרב לחיפוש והוא אינו מבוסס על חשד סביר אלא על בקשתו של השוטר, אז כמובן שמותר לו לערוך את החיפוש שביקש.

3. צו בית משפט – מקרה שאינו רלוונטי לאדם הפשוט שנתקל בשוטר ברחוב. במקרה שלשוטר יש במקרה צו בית משפט שמתיר לו לחפש עליכם (למשל במקרה שבו הייתם מטרה של המשטרה) אז הוא יכול לבצע את החיפוש גם ללא הסכמתכם.

מכיוון שהמקרה השלישי לא קורה בדרך כלל לאנשים נורמטיביים באמצע הרחוב, והמקרה הראשון קורה לעיתים נדירות יחסית בצורה חדה וברורה, מרבית הצרכנים “נופלים” באזור המקרה השני, כלומר שהם מסכימים לחיפוש כאשר היו יכולים פשוט לסרב לו וללכת לדרכם.

בכל מקרה, ללא קשר לנסיבות האירוע, מומלץ לסרב לחיפוש ולא לתת את הסכמתכם לשוטר לחפש עליכם, תוך שאתם שואלים שוב ושוב מה העילה הברורה לביצוע החיפוש, וטוענים בכל תוקף כי בלי עילה שכזו אינכם מסכימים לביצועו. כמעט תמיד השוטר יידע שאין לו קייס, ויעזוב אתכם לנפשכם.

באותו עניין, אל תודו לעולם בשום דבר לפני שנועצתם בעו”ד פלילי. גם אם צרכתם קנאביס והשוטר לא יודע זאת, אתם עדיין בגדר חפים מפשע, ותוכלו להישאר כך אם תעשו את הצעדים הנכונים. כל הודאה יכולה לגרום לכם להפללה עצמית, וחשוב שתזכרו זאת לפני שתוציאו מילה מיותרת מהפה.

דבר שלישי – לתעד הכל בפלאפון

עיקרון נוסף שבהחלט יעזור לכם בעת היתקלות בשוטר, הוא תיעוד מלא של האירוע. אל תסמכו על מצלמות אבטחה, מצלמה ברכב או כל דבר אחר מלבד הפלאפון האישי שלכם עם העדויות שייתכן כי תהיו זקוקים להן אחר כך.

צלמו את השוטר ותוודאו שישנה גם הקלטת סאונד. מטעמים ברורים עדיף לעשות זאת באופן סמוי שהשוטר לא ישים לב אליו, אך באופן עקרוני החוק מגבה אתכם ומאפשר לכם לתעד את המפגש עם השוטר, ובמידה והוא ישבור לכם את הפלאפון הוא כנראה ישלם על זה ביוקר.

אם תעקבו אחרי שלושת השלבים הללו בצורה מדויקת, הסיכוי שתיכנסו לצרות הוא קטן מאד.

המדריך נכתב בשיתוף משרד עורכי הדין יניב פרץ ואיתן כבריאן. בכל שאלה או בירור ניתן לפנות לדף הפייסבוק של המשרד.