THC-V – מה זה? ומהם ההשפעות הרפואיות שלו?

על פי מעבדת בדיקת קנאביס בקליפורניה, THC-V הוא “מכונית הספורט של הקנבינואידים”, וזה ודאי שם סקסי יותר למולקולת ה-THC-V מאשר שמה המלא, טטרה-הידרו-קנאביווין. אבל שורת המחץ המגניבה הזו עשויה להטעות, בעוד שאחדים טוענים שהקנבינואיד העלום הזה הוא עוצמתי – “היי חזק ללא מאנצ’יז”, כפי שאתר אחד מבטיח – בחינה מדעית שלו מספרת סיפור אחר ומורכב הרבה יותר.

THC כמובן, ידוע בתכונותיו הפסיכואקטיביות. CBD, בניגוד אליו, ידוע בכך שהוא מכיל בעיקר תכונות רפואיות. בזמן שההבנה המדעית שלנו לגבי התרכובות הידועות פחות שהקנאביס מכיל הולכת ומתרחבת, תמיד עולה השאלה החשובה:

האם THC-V הוא בעל השפעה פסיכואקטיבית?

ככל שזה נוגע ל-THCV, התשובה היא כנראה שכן, והחוקרים עדיין אינם בטוחים בכך מפני שהוא עדיין לא נחקר באופן רציני.

החוקרים שכן עוסקים בתחום המחקר של הקנאביס, לא עסקו ב-THCV זמן רב. בשנות השישים מדענים בודדו וזיהו קנבינואידים חדשים רבים: CBD, CBC, CBDV, ולבסוף, במאמר מכונן משנת 1970 – גם את ה-THCV. רוב המחקר, באופן מובן, עסק במולקולה הפסיכואקטיבית המסקרנת, THC.

כפי שניתן לנחש מאותיות השם, THC-V הוא בן דוד לא מאוד רחוק של THC. השוואה ביניהם מראה שמולקולת ה-THCV היא למעשה מולקולת THC שסופה קוצץ, כלומר מרחק של כמה אטומי פחמן מלהיות THC. מצב זה נקרא אנלוגיה כימית – הן די דומות, אבל שונות באופן משמעותי.

THC הוא מה שנקרא אגוניסט של קולטני CB1 – הוא מפעיל קולטנים מסוג זה במוח, והפעלה זו היא מה שמאפשרת את האפקט הפסיכואקטיבי. מחקרים מוקדמים העלו את הסברה ש-THCV חזק פי 4 פחות מ-THC במובן זה, כלומר שנראה כי אין לו השפעה פסיכואקטיבית, אך במחקר מאוחר יותר התגלה דבר מעניין: התנהגותה של המולקולה משתנה בהתאם למינון.

במינון נמוך THCV מתנהג כאנגטוניסט CB1 – בשפה פשוטה מאוד, הוא לא ממסטל. אולם במינון גבוה החומר משנה את התנהגותו ונוהג כאגוניסט, בדומה ל-THC.  במילים אחרות, אם תיקחו הרבה THCV קולטני CB1 יופעלו ואתם תתמסטלו.

הבאז של ה-THCV, מהמעט שנחקר מדעית, מתואר כצלול ומגרה חושים. נאמר שהוא מגביר את האופוריה שיוצר ה-THC, אבל משך השפעתו קצר יותר. נראה שהשפעת THCV מתחילה מהר יותר, אך גם מתפוגגת מהר, בערך כחצי ממשך הפעולה של THC.

יש סיבות טובות נוספות לחקור את ה-THCV. על פי מספר מחקרים נראה שקנבינואיד זה מדכא תאבון, ואפילו מעודד ירידה במשקל. יש לזכור, אמנם, שמדובר בקנבינואיד משני, שנמצא בשיעור זניח בלבד במרבית הזנים, אבל ניתן למצוא אותו בריכוזים מעט גבוהים יותר בזנים ממוצא אפריקאי, ובמקרים מסוימים הצליחו לגדל צמחים בעלי ריכוז משמעותי של THC-V, כך דווח במחקר משנת 2011.

לעת עתה, מרבית הצרכנים יתקלו ב-THCV רק בכמויות קטנות, בזנים אפריקאים כדוגמת Durban Poison. אבל גם אם תצליחו לאתר זנים עשירים יותר ב-THCV, עדיין תצרכו אותו לצד קנבינואידים נוספים, ובראשם כמובן ה-THC.

מדכא תיאבון ועוזר לירידה במשקל

נראה ש-THCV פועל בדומה ל-CBD בכך שהוא משנה וממתן את השפעת ה-THC, שבאופן רגיל נקשר בקלות לקולטני ה-CB1 במוח. ניקח למשל את השפעת ה-THCV על תיאבון: עכברים שעיכלו THCV אכלו פחות מזון וכתוצאה מכך גם ירדו במשקלם (צריכת מזון מופחתת זה גם מאפיין של תרכובות שחוסמות קולטני CB1).

נראה שהאפקט לא מונע רעב לחלוטין. עכברים שנמנע מהם מזון – אלה שבמובן התזונתי היו באמת רעבים – אכלו כמות דומה של מזון בין אם ניתן להם THCV ובין אם לא. כמו כן, לא נראה שהחומר הפחית את צריכת המזון או את המשקל של עכברים שמנים בצורה משמעותית, אם כי הוא כן שיפר את העמידות לאינסולין בקרב חיות אלה, מה שהוביל מדענים לבדוק את ההשלכות של שימוש ב-THCV על מחלת הסוכרת.

ייתכן שהמינון משחק כאן תפקיד: אם במינון נמוך THCV חוסם קולטני CB1 ומפחית צריכת מזון, היינו מצפים שמינון גבוה יפעיל את אותם קולטנים ויוביל לצריכת מזון מוגברת. בשלב זה מדובר בהשערה בלבד ולא נערכו ניסויים כדי לבחון אותה.

נוגד חרדה

ישנן גם עדויות לפיהן THC-V עשוי להפחית את המספר ואת עוצמות התקפי החרדה בקרב אנשים הסובלים מהפרעת דחק פוסט טראומתית (PTSD), למנוע רעד, לשפר תפקודים מוטוריים בקרב חולי אלצהיימר, ולעודד צמיחת תאי עצם. מחקרים מראים כי ייתכן שיש לו גם השפעה אנטי-דלקתית.

לעת עתה אנחנו לא יודעים הרבה על THCV, הוא לווין זעיר במערכת כוכבים שלמה שהמדע רק לאחרונה החל לתצפת עליה. מזה שנים רבות השפעותיו של ה-THC מרגשות אותנו, ולאחרונה התחלנו גם להבין את כוחו של ה-CBD, אך ככל שאנחנו מתמקדים בהם יותר, THCV וקנבינואידים פחות ידועים נוספים מתגלים כעולמות מרתקים בזכות עצמם, מה שמראה איזה יקום שלם צמח אחד יכול לפתוח בפנינו.