ירוק מבחוץ אדום מבפנים – האם צרכני קנאביס יכולים לתרום דם?

קהילת צרכני הקנאביס לרוב מורכבת מקבוצת אנשים נדיבה שאוהבת לחלוק. בין אם מדובר בשאכטה מג’וינט, במזון למאנצ’ או בתובנות חיים, צרכני קנאביס יודעים להעניק לזולת. מדי שנה, ב-14 ביוני, מדינות רבות ברחבי העולם מציינות את יום התרמת הדם העולמי, שמהווה הזדמנות נפלאה לתרום בצורה החשובה ביותר, אך האם כל אחד יכול לתרום?

בארץ ובעולם ישנה חשיבות ומודעות רבה סביב הנושא של תרומת דם. בין אם בתיכונים, בבסיסים הצבאיים וכמעט בכל מסגרת חברתית או קהילתית אחרת, החברה מעודדת תרומת דם בעזרת ניידות התרמה של מד”א הפרוסות מצפון ועד דרום.

תרומת דם היא לכל הדעות אחת הדרכים המשמעותיות ביותר לתת בחזרה לזולת. לדם האנושי אין תחליף, ומנת דם אחת יכולה להציל עד 3 נפשות. לכן, מרבית הקמפיינים בנושא מתמקדים בעידוד והוקרת תורמי הדם ובהדגשת הממד של שיתוף וחיבור בין תורמי הדם לחולים.

עירויי דם מסייעים להצלת מיליוני חיים מדי שנה על ידי סיוע בהליכים רפואיים וכירורגיים מורכבים, ועוזרים לחולים הנאבקים על חייהם או נמצאים במצב רפואי קשה לשפר את מצבם הבריאותי ולהעלות את רמת איכות החיים שלהם.

לפיכך, הגיוני לחשוב שמערכת הבריאות תפעל כדי לעודד כל אדם ואדם בחברה שלנו, ללא קשר לדת, גזע ומין, וכמובן שללא קשר לעובדה שהוא או היא חובבי קנאביס, לתרום דם בכל הזדמנות אפשרית.

עם זאת, שרידי קנאביס בדם נחשבים היום לעדות ממשית לביצוע עבירה פלילית, ובדיוק כפי שהם מונעים בינתיים מצרכני קנאביס רפואי להיות מסוגלים לנהוג על פי החוק, הם עשויים למנוע מאנשים טובים לתרום דם, בשל חשש מהרשויות.

האם לצרכני קנאביס מותר או אסור לתרום דם?

אם אתם משתמשים בקנאביס באופן קבוע, סביר להניח שיצא לכם לתהות בשלב כלשהו האם צרכני קנאביס יכולים לתרום דם. לא כל צרכני הקנאביס עושים זאת באופן גלוי, ולכן אי אפשר שלא לחשוש מההשלכות שעשויות להיות לזיהוי ה-THC בדמנו על מקום עבודתנו. כך שבמקרים רבים, עם כל הרצון הטוב לתרום, ישנם כאלה שיימנעו מלקחת את הסיכון שטמון במעשה האדיב הזה.

על פי נהלי משרד הבריאות, לפיהם גם מד”א פועלים, משתמשי סמים אשר צורכים סם מסוים בהזרקה או בהסנפה, אינם יכולים לתרום דם. חשוב להדגיש שקנאביס אינו נכלל ברשימת הסמים שנצרכים בשיטות אלו, ולכן הוא לא מוגדר בתור “סם לא חוקי” בסעיפי החוק הנוגעים לתרומת דם.

בנוסף להתייחסות הכללית לסמים, החוק קובע כי במידה ומדובר בקנאביס רפואי, יש לבדוק האם התורם כשיר לתרום דם, אך יש לעשות זאת בשל מצבו הרפואי, ולא בשל השימוש בקנאביס.

לא רק משרד הבריאות הישראלי חושב שקנאביס אינו אמור למנוע מאנשים לתרום דם. גם ‘מנהל המזון והתרופות האמריקני‘ (FDA) אינו דורש בדיקה של הימצאות THC בתרומת הדם, גם לא במהלך חיפוש אחר פתוגנים אחרים שעשויים להימצא במנות הדם.

גם על פי נהלי בנק הדם האמריקאי וארגון הסיוע ההומניטרי ‘הצלב האדום האמריקאי‘ (American Red Cross), שימוש בקנאביס אינו משפיע על כשירותו של אדם לתרום דם, אלא אם כן אותו אדם נמצא בהשפעת קנאביס בעת התרומה.

למרות היכולת החופשית לתרום, בהתאם למדיניות הזכאות הרפואית שנקבעה על ידי מנהל המזון והתרופות האמריקאי לתרומת דם (FDA), מנות הדם של אנשים הנמצאים תחת השפעת אלכוהול או סמים מכל סוג (גם תרופות מרשם) לעיתים אינן מתקבלות לתרומה אלא למחקר בלבד, בהתאם לקריטריונים ותוצאות בדיקות.

“מצבם הבריאותי של התורמים הפוטנציאליים חייב להיות טוב ועליהם להיות בריאים ולהרגיש טוב ברמה הכללית בעת התרומה. כמו כן, עליהם לישון טוב בלילה, לאכול ארוחה טובה ולשתות הרבה נוזלים לפחות שעתיים לפני התרומה,” מסבירים בארגון.

האם ניתן לתרום דם תחת השפעת קנאביס?

הבעיה בתרומת דם בעת ההשפעה, כלומר זמן קצר לאחר צריכת קנאביס בפועל, היא שישנם צרכנים שעלולים להיות מושפעים ממנה לרעה מבחינת תופעות לוואי כמו סחרחורת ועייפות. במקרה זה ניתן לפרש את ההגדרה “להרגיש טוב” בתור “לא להיות מסטולים בעת התרומה”, ואם אתם מושפעים מקנאביס בצורה חזקה, לא מומלץ לגשת לתרום דם.

מבחינת הרשויות, לא להימצא תחת השפעת קנאביס בזמן התרומה, זה אומר להגיע למצב שבו שרידי ה-THC בדמכם כבר עברו פירוק ראשוני. תהליך המטבוליזם בגוף שלנו מחלק את ה-THC לשני כימיקלים שונים, ואנזימים בכבד ממשיכים לפרק את אותם כימיקלים והופכים אותם מפסיכואקטיביים ללא פסיכואקטיביים.

תהליך זה אורך כמה שעות, שבסופן אתם כבר לא ב”היי”, וההשפעה פגה. לכן, אם נציגי בנק הדם מסרבים לקבל את התרומה שלכם, זה רק מכיוון שהם רוצים לוודא שהגוף שלכם אכן פירק את כל התרכובות הפסיכואקטיביות שעשויות להימצא בדמכם, ואין סכנה ששרידים פעילים של THC יועברו לאדם אחר שמקבל את התרומה.

למרות שסכנה זו אינה אפשרית גם על הנייר, מכיוון שהשרידים מפרקים במהירות ומאבדים את השפעתם בתוך כשעה בודדת, זהו החוק, ואין טעם לנסות לעקוף אותו ובכך לתרום את הדם שלכם במסלול שלא יביא אותו לחולים הזקוקים לו.

הפתרון הוא פשוט: כל עוד אתם לא מגיעים לתרום כשאתם מסטולים לגמרי, אתם בהחלט יכולים וכשירים לתרום. יחד עם זאת, אתם כן צריכים להיערך לקראת תהליך מיון שכל תורם צריך לעבור, במהלכו תיאלצו לענות על שאלות אודות ההיסטוריה הבריאותית שלכם או מקומות אקזוטיים שביקרתם בהם לאחרונה.

כמו כן, תקבלו גם הערכה פיזית. ייקחו מכם מדדים כמו לחץ דם, דופק וחום, ודגימה קטנה של דמכם על מנת לבדוק את רמת הברזל שלכם. חשוב לציין שכל פרט שתמסרו לצוות הרפואי שאינו קשור לעבירות חמורות, מכוסה תחת סודיות רפואית, ולא ניתן להגיש נגדכם כתב אישום משטרתי בגללו.

עשה ואל תעשה – איך להיערך נכון ליום התרומה?

לסיכום, העצה הטובה ביותר שאנחנו יכולים לתת לתורמי הדם היא להגיע נינוחים וערניים, בתחושה כללית טובה, לשתות הרבה מים, לאכול ארוחה מזינה ומשביעה (מאנצ’ של במבה נוגט מאתמול לא נחשב) וכמובן, להמנע מקפאין, אלכוהול וקנאביס לפני התרומה עצמה.

אבל הכי חשוב, תרגישו טוב לגבי מה שאתם עושים, דעו שהתרומה שלכם יכולה להציל עד שלוש נפשות! אז אולי שווה להניח את הבאנג בצד לערב אחד, או אפילו לרתום עוד כמה חברים למטרה, ולפקוד את עמדת ההתרמה הקרובה לביתכם.