לא רק בקססה – טבק לשימוש דתי ורפואי

ישנם ארבעה צמחים עיקריים בתרבות השמאנית הפרוויאנית ביבשת דרום אמריקה בהם משתמשים בקונטקסט של טקס, כדי להירפא וללמוד להיות בשלום עם עצמנו והעולם סביבנו: איווסקה, סאן פדרו, קוקה וטבק. את האיווסקה רובנו כבר מכירים בהקשרים של טקסים שמאניים, אבל גם צמח הטבק המוכר לנו מהקססות ומהסיגריות מתאפיין ביכולות ניקוי פיזי ואנרגטי עוצמתי. על טקסי טבק כבר שמעתם?

צמח הטבק, לא בתצורתו הצמחית אלא בתור חומר מיובש המכיל ניקוטין ומשמש לעישון, מוכר לציבור כמעט אך ורק בשל הסכנה שהוא מציב לבריאות.

טבק נחשב היום לבעל קונוטציות שליליות, וזאת משום המסחור והשימוש לרעה בצמח שכולל הנדוס גנטי של צמח הטבק והוספת מאות כימיקלים בסיגריות המסחריות. התוצאה היא התמכרות ומחלות שלא היו תוצר הלוואי של השימוש הטקסי והרפואי בטבק בעבר, ומסתבר שיש לו צד אחר ועמוק הרבה יותר.

טבק – בעיקר לנשמה

בקרב הילידים של יבשת אמריקה יש כבוד והערכה רבה לצמח הטבק. הוא היה הגידול הנפוץ והנסחר ביותר בכל היבשת במשך שנים רבות, ושרידים שלו מימי קדם התגלו לאורכה ורוחבה של אמריקה במקומות רבים.

טבק, או כפי שהוא נקרא באמזונס מאפאצ׳ו, הוא תרופה קדושה. הוא נקרא בחיבה הסבא של הצמחים, הצמח שממנו כל הצמחים צצו, והוא נחשב לתרופה אוניברסלית על יד רוב השבטים שמקדשים הליכי ריפוי אצל מרפא או שמאן.

במקומות מסוימים בדרום אמריקה נחשב הטבק אף לצמח הקדוש מכל, ומיתוסים רבים של בריאה נקשרו סביבו. צמחים ספורים הם בעלי חשיבות בתרבות השמאנית של דרום אמריקה ובמסורת הריפוי של האמזונס כצמח הטבק.

לפי אמונותיהם השונות של הילידים, השימוש בטבק בעת טקסים דתיים עוזר לשחרר תבניות ואמונות, למצוא תשובות לשאלות פנימיות, לרכך טראומה ופחדים, ולהביא את המהות של האני העצמי אל האור, כמו גם לספק רפואה פיזית לגוף.

״הסבא, [הארכיטכט של הבריאה] שלח את הטבק למלא את מקומו בקרב בני האדם. דרך העישון בני האדם דיברו עם אלוהים״ – מתוך המיתולוגיה של שבט הקארירי

טבק רפואי? מסתבר שכן. למעשה, אם נסמן צמח אחד כבעל חשיבות מכרעת בקרב הפַרמָקוֹלוֹגִיָה של יבשת אמריקה זה יהיה הטבק. אנשי רפואה מקרב הילידים באמזונס השתמשו בחליטה מעלי הטבק לניקוי אנרגטי ופיזי חזק, כדי לקדם חלומות נבואיים וכמגן ורגולטור של הגוף האנרגטי.

טקסי טבק

בעת טקס הטבק, מרפאים מסורתיים היו מכניסים לגופם כמויות גדולות של טבק בצורה של עשן, נוזל, חליטות וכן בהסנפה דרך האף. המרפא השתמש בטבק בקונטקסט של טקס מתוך הערכה וכבוד לצמח, וצריכתו האינטנסיבית אפשרה לו להגיע להתעלות פיזית ורוחנית.

טקסי טבק, שנערכים היום גם בישראל, מאפשרים למשתתפים בהם לחוות את העוצמה ויכולות הריפוי של הצמח, בצורה לא שגרתית דומה לזו בה חוו אותה רבים לפני אלפי שנים.

טקס כזה יכול להיות מבחן של כוח רצון, או טקס מעבר וחניכה. למשתתפים בטקס זוהי הזדמנות להתנסות בתחומי תודעה, ובאספקטים של המציאות שאצל רובינו שוכבים רדומים. זה חשוב לזכור שמה שנחווה בטקס הוא אמיתי, גם אם הוא שונה ממה שנתפס כמציאות נורמלית וגורמת לנו לחוסר אמונה.

טבק גם לדיאטה

דיאטה מבוססת טבק היא מסורת ארוכת שנים באמאזונס, שם כדי ליצור ברית עם צמחים שידועים בתרבות המקומית כמורים ורופאים, האדם יוצא לטבע, צם, חי בבידוד עם הטבע ומתחבר לצמח המדובר בכדי להתנסות בתחומי תודעה ואספקטים של המציאות שאצל רובנו רדומים.

הטבק עוזר לקרקע כל עבודה שנעשתה עם צמחים אחרים. מטבעו הוא מניע ופותח חסימות אנרגטיות. מזיז תקיעות ועוזר להגשים ולממש את האני העצמי בעולם החומרי. השמאן והמרפא המסורתי יעשן סיגר או מקטרת בטקס או במהלך תהליך ריפוי, זאת משום שטבק נחשב למגן ווסת של הגוף האנרגטי.

הטבקריה – טקסי טבק בישראל

מירב ארצי, מטפלת הרבלית מסורתית שעברה הכשרה ארוכה ביערות האמזונס ועובדת בין היתר גם בפרו, הביאה עמה את המסורת העתיקה של טקסי הטבק לישראל – אל מתחם סדנאות הקרוי ‘הטבקריה‘.

מירב הגיעה לאמאזונס בפרו לראשונה בשנת 2009 לעבוד עם איוואסקה, וגילתה שנפתח בפניה עולם מופלא ורחב של צמחי המרפא של יער האמאזונס ושער לעולם השאמאניסטי. היא חיה, לומדת ועובדת מזה שבע שנים באיקיטוס, בג׳ונגל של פרו, וכעת היא נמצאת בישראל ומפיצה את התורה של שימוש שמאניסטי ורפואי בטבק.

“צמחים הם המזון שלנו, החיים שלנו, התרופות שלנו. יש בהם רוח חיים ואינטליגנציה, והם כאן כדי לעזור לנו ללמוד מהם.” היא מספרת בראיון שנערך עמה. “צמחים יכולים לפתוח אותנו לעולמות מעבר לדמיון שלנו: לעולם של מי אנחנו. כשאנו נגשים אליהם בכבוד, בצניעות והערכה, מתוך רצון כנה ללמוד הם יכולים לפתוח בפנינו את דלתות החיים וריפוי אמיתי מתרחש.”

לדבריה של מירב, צמח הטבק הוא תרופה שעוזרת להיות בשלמות ושלום עם האני העצמי והעולם מסביב. הוא מרפא ברמה הפיזית והמנטלית, ודרכו נוצרת חברות של אדם וצמח, של אנרגיה, של הכרה, ושל רוח, כפי שנאמר לדבריה בשפת הילידים.

“זה אולי קצת קשה לתפוס בהתחלה, אבל כאשר מתחילים לעבוד עם טבק אין צורך לשגות ברעיונות, הניסיון והתודעה הם בלתי הפיכים.” היא מסכמת. “הדרך שבה צמח הטבק עובד מעולם לא נחקרה לעומק על ידי עולם המדע המודרני, למרות הערך שבה והמורכבות, ובסופו של דבר ה”איך” ו-“מדוע” הנם אולי מעבר למה שיכול לפענח הכוח האינטלקטואלי שלנו. במקביל, יש לצמח הטבק יכולת לקרב אותנו למה שאנחנו, לאמת הפנימית שלנו. למה שתמיד היה, למה שהוא ולמה שתמיד יהיה.”