ביקורת סדרה: הפוכים (Disjointed)
אל הצפייה ב-Disjointed, הפוכים – הגעתי עם ציפיות יותר גבוהות מאלו שדילר עם שם כמו “מרקו חשיש של הלב” מנסה לפתח לך בטלגראס. בכל זאת, לא בכל יום מגלים שצ’אק לורי (האיש מאחורי “שני גברים וחצי”, “תיאורית המפץ הגדול”, “ממי”…
אל הצפייה ב-Disjointed, הפוכים – הגעתי עם ציפיות יותר גבוהות מאלו שדילר עם שם כמו “מרקו חשיש של הלב” מנסה לפתח לך בטלגראס. בכל זאת, לא בכל יום מגלים שצ’אק לורי (האיש מאחורי “שני גברים וחצי”, “תיאורית המפץ הגדול”, “ממי” ועוד) יצר סיטקום על דיספנסרי בקליפורניה שמנוהל על ידי אקטיביסטית קנאביס, היפית פמיניסטית ויהודיה אשר מגולמת על ידי לא אחרת מקתי בייטס האגדית.
התיישבתי מול הטלוויזיה, מעושנת ומוכנה למרתון של הנאה סטלנית קלילה בחסות נטפליקס, ודי מהר התאהבתי בסדרה – תוך ההבנה שלורי אולי העמיס טיפה יותר מדי על הצלחת. הפוכים של נטפליקס היא סדרה קלילה עם 10 פרקים של עד חצי שעה שאפשר גם לסיים לצפות בה בצהריים אחד ארוך.
הדמויות
הסדרה נפתחת בסרטון יוטיוב פרסומי – רמז ראשון לניסיון של לורי להכניס חידושים ומדיה חדשה לסיטקום של דיספנסרי בשם “הטיפול האלטרנטיבי שלי רות'”. הסרטון מציג את הדמויות של העובדים בחנות: פיט, המגדל הרשמי של העסק; קארטר, חייל אמריקאי בעירק בעברו ומאבטח החנות אשר סובל מ-PTSD; אוליביה וג’ני, ה’באדמניות’ של העסק; ושני המנהלים של החנות – רות’ וויטפבר פלדמן (בייטס), אקטיביסטית קנאביס היפית ידועה, ובנה בוגר התואר במנהל עסקים, טרוויס פלדמן.

העלילה
Disjointed (‘הפוכים’ בעברית), מנסה לשבור כללים ולהמם את הקהל – אבל התוצאה הסופית מרגישה עמוסה מדי. בנוסף לעלילה עמוסת דרמות ורומנים (שמרגישים מיותרים לחלוטין), הסדרה מציגה זנים עם שמות כמו ‘השיח של חווה’ ופרסומות למוצרים מעניינים, כשחלקם קיימים גם במציאות, סרטוני “יוטיוב” על זנים (שלא קיימים במציאות) ובלוג וידאו של זוג לקוחות קבועים של החנות. הסדרה מצליחה להבריק דרך שילוב תכני אנימציה סוריאליסטים אשר אמורים לדמות התקף דחק פוסט-טראומטי. דרך האנימציה המרתקת, אשר מלוות בספוקן וורדס, חתכי דיאלוגים מתקופתו של קרטר בעיראק, או סתם מוזיקה שמגרדת פצע עמוק מאוד בתוך הנשמה, אנחנו חוזים בפחדים ובכאבים שנושא עמו אדם הסובל מהפרעה פוסט טראומטית.

עושה רושם שיחד עם דמויות סטריאוטיפיות במקצת ובדיחות צפויות מראש, הסדרה מצליחה גם לגעת בנושאים כואבים. בין התלהבות מהיכולת לומר קללות (יתרון בסיטקום המוזמן ישירות לנטפליקס ולא מחוייב להתאים “לכל המשפחה”) לעוד בדיחה מינית, עולות שאלות ובעיות בחברה האמריקאית ובתרבות הקנאביס אשר נשארות אתך גם אחרי שהפרק נגמר.
המעניין
מעבר לבעיות בוערות כמו גזענות באמריקה או התמיכה שמקבל חייל לאחר שירות טראומטי, הסדרה מעלה גם תהיות לגבי שימוש חכם בקנאביס וההבדל בין צריכת קנאביס למטרת הנעה, למטרת הנאה, או למטרת בריחה. בעדינות ובלי שנרגיש, הסדרה מנסה לפוצץ את בועת הבורות אשר עוטפת לפעמים את תומכי הלגליזציה ומזכירה לנו שאומנם לקנאביס יש מעלות שונות ומגוונות – חשוב להישאר עם יד על הדופק בכל הנוגע לצריכה שלו.

לסיכום, הפוכים מצליחה לשלב בצורה מדהימה בין העלאת השיח הציבורי על נושאים כמו סמים וגזענות לבין בדיחות שנוטות להיות איפה שהו על הספקטרום בין קורעות מצחוק, במקרה הטוב, או במקרה הסביר – לרמת ההומור של סטלן בן 15.
ההמלצה שלי:
להנמיך ציפיות, להעלות מצב רוח עם איזה פרח נחמד, וליהנות מסיטקום קליל וכבד בו זמנית.
כל פרקי העונה הראשונה של הסדרה ‘הפוכים’ (Disjointed) זמינים לצפייה באתר נטפליקס (למנויים)
מבלבל תמוח סדרה נהדרת
הומור שנון ומדוייק וראיתי את זה פעמיים
פעם אחת מסטול פעם אחת סאלי סדרה אדירה