קנאביס והוליווד – צרכני קנאביס להוליווד: חסלו את תדמית הסטלנים

קנאביס והוליווד – כולנו רגילים לראות על המסך את הבחור הלא-יוצלח שיושב על הספה ומעשן את עצמו לדעת, אבל סקר חדש מראה שהצופים כבר לא מתרשמים מג’וינט על המסך. הצופים דורשים ייצוג נורמלי למי שוויד הוא חלק מחייו ושולחים ליוצרים מסר ברור – תפסיקו עם הצביעות.

אם ציבור צרכני הקנאביס ימשיך להיות קהל יעד ליוצרי הסרטים והסדרות, לא תהיה אלא ברירה אלא לשנות כיוון מהסטריאוטיפ הקבוע של הסטלן שנוגע בוויד ומפסיק לתפקד, כך רומז סקר חדש.

מסתבר שהתדמית העצלה, האדישה והמעופפת שהודבקה לדמויות מסרטי צ’יץ וצ’ונג החלוציים, דרך “פיינאפל אקספרס“, כבר לא ממש עושה את זה לצרכנים שרואים את עצמם כאנשים אחראיים ומחוברים, בניגוד ל”סטונרז” שעל המסך. 

גם הסדרה “דיסג’וינטד” (disjointed) של נטפליקס, שעלתה לשתי עונות בלבד ובוטלה, ככל הנראה שילמה את המחיר על ייצוג היפי וסטריאוטיפי של צרכני ועסקני הקנאביס.

הסקר, שפורסם על ידי חברת הייעוץ האסטרטגי Miner&Co. Studio, מראה שהציבור שם לא מעט אחריות על הכתפיים של המפיקים והכותבים בכל הקשור לשינוי הסטיגמות על הצמח והצרכנים שלו. 

רוברט מיינר, מבצע הסקר, מודה שלתדמית הסטלנים דווקא הייתה חשיבות בשנים הראשונות, בתרומה לנורמליזציה של השימוש בקנאביס ולכך שלא היה צריך להסתיר אותו. היום, אומר מיינר, “אותם מאפיינים דווקא מעכבים את התפיסה שאפשר לצרוך קנאביס ועדיין להיות אדם יצרני ומחובר”.

משתמשי פנאי ומטופלים בקנאביס רפואי – כולם רוצים שינוי

800 העונים על הסקר היו בגילאים 21-55 (גיל ממוצע 35), בחלוקה שווה לגברים ולנשים, מעל 85% מועסקים במשרה מלאה ו-72% הורים. בלי ספק, פרופיל רחוק מהסטלן הבדיוני.

“צרכנים קבועים חוששים שמי שלא צורך קנאביס יסתכל עליהם עקום”, אומר מיינר, “וצרכנים למטרות רפואיות במתח שהדבר יתגלה למעסיקים שלהם או לקולגות ויגרום להם להיראות פחות אחראיים”.

האבסורד, שבטח לא צריך להפתיע אף אחד, הוא ש-90% מהעונים על הסקר מתארים את עצמם כמקצוענים, פעילים, לא שכחנים, חרוצים ורגועים. 94% מהם מעשנים לפחות פעם בשבוע.

הסטריאוטיפ המוכר מופיע ביותר מדי תכניות, לפי 72% מהעונים. אם צרכני מריחואנה יוצגו על המסך באופן קצת יותר חיובי, 80% אמרו שיצפו בתכנית ו-3 מתוך 4 מסכימים שיש להתייחס לג’וינט כמו אל כוס יין או בקבוק בירה.

כוח קנייה – האם יש טעם להקשיב ל”סטלנים”?

77% מהמשתתפים בסקר הם בעלי הכנסה שנתית של למעלה מ-75 אלף דולר. כלומר, יש להם די אמצעים וזמן לראות, לקנות ולהיות מנויים לשלל מקורות התוכן.

אם ניקח בחשבון שיותר מ-2 מכל 5 אמריקאים התנסו בקנאביס בחייהם, הרי שלסקר עשויה להיות השפעה מרחיקת לכת על החלטות בהוליווד בשנים הקרובות.

אחד הנתונים הכי חשובים עבור המפיקים, הוא ש-60% מהעונים העידו ששילמו עבור תוכן אחרי שעישנו. 93% יספרו לחברים על תכנית שראו כשהיו מסטולים ו-77% נותנים לפרסומות לרוץ כשהם לוקחים שכטה ולוחצים פליי.

התמונה הרחבה – איך הסרטים משפיעים על המציאות?

“לייצוגים בטלוויזיה יש השפעה גדולה על התפיסה”, טוען מיינר, “כשדמות שותה כוס יין אף אחד לא חושב להציג אותה כאילו היא יצא משליטה”.

באותה רוח, הסקר מוכיח שלצופים אין רצון שכל מי שמחזיק פרח ירוק על המסך יתחיל מיד למלמל וייתפס כלוזר נצחי.

למעשה, עמדת המשתתפים הייתה מאוד נחרצת בנושא: 86% ענו שתכניות טלויזיה חייבות לעסוק בהפסקת הרדיפה של משתמשי הקנאביס ו-72% פסקו שלדרך שבה מציגים קנאביס על המסך יש השפעה על חקיקה.

וויד וטלוויזיה – החברים הכי טובים

לסיום, כמה מספרים שיאששו את מה שתמיד ידענו: החיבור בין קנאביס, שפותח את הדמיון והמחשבה, לבין סרטים וטלוויזיה, הוא טבעי כמעט כמו הצמח עצמו.

75% צופים ביותר תוכן כאשר הם משתמשים בקנאביס. 77% רואים דברים חדשים, ו-79% נוטים ל”בינג'”. אין ספק, האפקט הגופני של החומרים הפעילים יכול להקשות על אנשים לקום מהספה. אבל מה זה עושה לתוכן עצמו?

88% צחקו יותר כשצפו בקומדיות (מה קרה לעוד 12%?), 77% היו במתח גדול יותר כשצפו בדרמות ו-74% טענו שתכניות מורכבות היו קלות יותר לצפייה תחת השפעת מריחואנה.

את מסקנות הסקר מסכם מיינר ומפנה לקהילת היוצרים: “יש להבין את ההשלכות של הייצוגים הללו ולהאיר צרכני קנאביס באור חיובי יותר. אחרי הכל, הם חלק מרכזי בקהל הצופים עצמו”.