לגליזציה של קנאביס – הדשא של הסטודנטים ירוק יותר! (אם תרצו)

לגליזציה של קנאביס – מסתובבים בינינו במדינת ישראל של שנת 2017 כשני מיליון ‘עבריינים’ לפחות (או מיליון אם תבחרו להאמין לרשות למלחמה בסמים), מדובר על כאלו שהודו שצרכו או שהם צורכים קנאביס בשעות הפנאי. 

הקנאביס נמצא בכותרות בשנים האחרונות יותר משהיה אי פעם. המודעות למחקרים החדשים גברה בעולם, הרבה תודות לאינטרנט שמאפשר לנו להיות חכמים משהיינו בעבר, ולא ליפול לתעמולה זולה (להזכירכם, הסרטון שפרסמנו בפייסבוק). מהפכת המידע מאפשרת לנו להבחין בין טוב לרע בעצמנו, כאנשים בוגרים ומשכילים. כיום המודעות מתרחבת אצל הציבור שמדובר בצמח שבמינון נכון אין לו השפעה שלילית אחת, והוא בוודאי מזיק פחות משאר סוגי הסמים שאנו צורכים ביום יום כמו אלכוהול, קפאין, סוכר ועוד.

החל מהשחרור מהצבא (ואצל חלקנו עוד לפני) קנאביס נמצא מסביבנו תמיד, ובמיוחד בתור סטודנטים. לפני מספר חודשים התחלתי ללמוד במרכז הבינתחומי הרצליה והופתעתי לגלות שדווקא בבינתחומי, מקום שחרט על דגלו את ערכי החדשנות והגלובליזציה, לא קיים תא סטודנטיאלי שפועל למען לגליזציה של קנאביס. בכלל הייתי דיי נאיבי כשנכנסתי ללימודים, חשבתי שקיימים תאים כאלה בכל אוניברסיטה, חשבתי שכולם שותפים למאבק, במיוחד לאור התאוצה בשיח הציבורי בנושא. גיליתי ששגיתי בהערכת המעורבות החברתית של סטודנטים בישראל.

יגאל רמבם, פעיל חברתי מוכר (בעיקר מהמחאה החברתית) אמר ב2011 – “חוויתי כישלון, או סטירת לחי מצלצלת, מציבור הסטודנטים הישראלי. סטודנטים בכל העולם מובילים מהפכות, והסטודנט הישראלי עסוק בלהיות שבע”. ויגאל צודק – גם בצרפת של ’68, ובאביב הערבי, קנדה, צ’ילה ועוד, סטודנטים הובילו מהפכות.

חודשיים וחצי אני נמצא במכללה ואני מרגיש בן אדם אחר, חכם ובוגר יותר, ערני יותר לפוליטיקה שמסביבי, ומודע לכל הטריקים שהתקשורת והפוליטיקאים (לכאורה מנהיגים) מסוימים מנסים להפעיל עליי. נשיא ביהמ”ש העליון (בדימוס) אהרן ברק אמר לנו בפתיחת ההרצאה שלו השבוע – “אתה מגיע למכללה מאוד תמים ולאט לאט הופך ציני”. בעיני, וגם בעיניו, עלינו להתאמץ כמה שפחות להיות ציניים. עלינו להאמין בלב שלם שלכל אחד מאתנו יש משמעות ושיש לכל אחד את האפשרות והכוח לשנות ולהזיז דברים שחשובים לו.

השלטון מעדיף אזרחים שקטים, מיואשים ואנמיים, זה הצורה שנוחה לו ביותר, כך הוא נאלץ להתמודד עם האזרח רק פעם ב-4 שנים, להבטיח כמה הבטחות ולגרוף מנדטים מאזרחים שלרוב לא באמת מתעניינים בעשייה בכנסת. אזרחים רבים הולכים להצביע למפלגה שמבטאת את “השקפת עולמם” מבלי שהם מודעים בכלל למצע (אם קיים) של המפלגה שלהם ולעקרונות שהיא מבקשת להגן עליהם.

זוהי קריאה לכל הסטודנטים, קומו, תתעוררו, תעשו. צאו מאזור הנוחות שלכם. Facebook עשתה שירות אדיר לדמוקרטיה, כשהיא מאפשרת לכל אדם, מימין עד שמאל, מצפון ועד דרום, עני או עשיר, לפרסם פוסט שיגיע לכל המדינה, זהו שירות אדיר לחופש הביטוי של האזרח במדינה.

אבל פייסבוק גם פגעה בנו קצת. כי חופש ביטוי זה לא רק לשבת בבית, להתעצבן ולכתוב סטטוסים. חופש הביטוי זה גם לצאת להפגנות, זה להבהיר לשלטון את העמדה שלך. הפגנות לא עושים בפייסבוק, בשביל הפגנות צריך לקום ולצאת מהבית.

השינוי יתחיל קודם כל ממודעות. אתם צורכים קנאביס? קחו חבר אחד ותדאגו שהוא יהיה בצד שלנו. בלי דיבורים באוויר, שבו איתו לחצי שעה, שעה, כמה שייקח, ותסבירו לו למה אי-חוקיות הקנאביס היא אבסורדית. לא חסרים לנו מחקרים ומקורות להשוואה ממדינות אחרות. אחרי ששכנעתם אותו תבקשו ממנו לעשות את אותו דבר. זה הכי פשוט שיש וזה הצעד הראשון.

דברו עם ההורים שלכם – ההורים שלנו ניזונו במשך רוב חייהם מפרופגנדה שקרית על הקנאביס והשפעותיו. השינוי מתחיל בדברים הקטנים, אם לא נדבר עם האנשים שחשובים לנו על נושא שכה חשוב לנו בעצם לא עשינו כלום. המטרה במאבק הזה היא שכולם יבינו שקנאביס הוא צמח.

צמח! צמח עם השפעות פסיכואקטיביות שלכל אזרח צריכה להיות אפשרות הבחירה אם לקחת אותו או לא.
אז קודם כל תדברו איתם, שידעו שאתם מעשנים, שזה בסדר, ושזה עדיף על כוס הקפה של הבוקר שלהם או על כוס היין בערב.

גלעד ארדיטי, יו”ר התאחדות הסטודנטים לשעבר, אמר בכנס שדרות לחברה 2016:
“יש פער בין דורי בנושא. הלכה למעשה היום ישנם מאות אלפי צעירים שמוגדרים כעבריינים. זו גזירה שהציבור אינו עומד בה ולכן נדרשת חשיבה משמעותית בנושא על מנת להביא לחקיקה מתאימה יותר. ובסופו של דבר הדרך לחקיקה אחרת היא דרך לחץ פוליטי, זו פוליטיקה, שינוי סדרי עדיפויות ודרך התארגנויות אזרחיות פוליטיות יכול לבוא השינוי”.

דיברתם עם ההורים? שכנעתם חבר? בגדול זה מדהים וזה המון. רוצים באמת להביא לגליזציה למדינת ישראל? לכו לאגודת הסטודנטים שלכם ותבדקו איך אתם פותחים תא סטודנטיאלי במכללה/אוניברסיטה ואיך האגודה יכולה לסייע לכם. בלי לחשוב על זה ובלי לדחות לעוד שבועיים, פשוט קומו ותעשו, זו הדרך הכי טובה לקדם דברים.

יו”ר התאחדות הסטודנטים רם שפע (וחבר המל”ג מתוקף תפקידו), הודיע בשבוע שעבר לאחר החלטת השר ארדן להמליץ על “אי אכיפה באחריות”:

“החלטת השר היא צעד מבורך וחשוב. אני שמח לראות שהממשלה השכילה לראות את המתרחש בשטח ודחפה לשינוי המדיניות בנושא. מיליון ישראלים, ובתוכם פלח נכבד של צעירים – אינם פושעים. המלאכה בנושא אמנם עוד ארוכה, אך היום אנו רואים תחילתו של שינוי דרמטי, הממשלה לעולם צריכה להיות המראה של הציבור, וכשהחברה האזרחית מעורבת ועומדת על מה שחשוב לה – השינוי מגיע “.

בכדי שיהיה שינוי, צריך לשנות. השינוי מתחיל בנו וזה הזמן לפעול, 2017 זו שנת הלגליזציה אם רק נאמין ונפעל למען זה.