קנאביס בהקפאה – למה ביבי סוגר לנו את הברז?

תעשיית הקנאביס הישראלית מזועזעת, שוצפת וגועשת בשבועיים האחרונים, ובתוכה יזמים רבים מתייאשים ואף שוקלים את העברת פעילותם מהארץ, זאת בעקבות התרעומת שהקים ראש הממשלה כשהכריז על “הקפאת יצוא הקנאביס”. ברור שמדובר במהלך כלכלי עם פוטנציאל אדיר, שכבר זכה לתמיכת ועדת הכלכלה ואפילו לתמיכתו של השר ארדן, אך למרות זאת הברז של ביבי עדיין סגור, ואני שואל מדוע. 

יצוא קנאביס רפואי לחו”ל ממשיך לעשות כותרות, אבל בינתיים גם ממשיך לא לקרות. אם לא היה הדבר מכעיס מספיק עד עכשיו, אז אתמול קבעה וועדת הכלכלה פעם נוספת כי מדובר בצעד יוצא דופן בחשיבותו לכלכלה הלאומית, ולמרות המלצתה החמה, תחילת היצוא עדיין קפואה מסיבות לא ברורות.

למי מכם שפחות בקיא בפרטים, אסכם כי עד לאחרונה נראתה הדרך לאישור ייצוא קנאביס איטית, אך מבטיחה. לאחר דיונים רבים בנושא, בניסיון להגיע למתווה שיאפשר ייצוא קנאביס מישראל, נמצאה פשרה שתאפשר את התחלת הייצוא ושהייתה מקובלת גם על השר ארדן, שנותר אחרון המתנגדים.

למרות זאת, בישיבת ממשלה שנערכה בנושא ביום א’ ה-4 לפברואר, נערך דיון בנוכחותו של ראש הממשלה בגין התיקונים השונים לחוק הנחוצים למתווה, ובמהלכו התנגד השר ארדן פעם נוספת לרפורמה, מה שגרם לראש הממשלה להחליט על הקפאתה הזמנית עד להודעה חדשה.

אז מהן השלכות ה”הקפאה”? הלכה למעשה, תהליך הייצוא מעולם לא קיבל תוקף אמתי גם לפני החלטתו האחרונה של נתניהו. מעולם לא דובר על תאריכים, או אפילו על לו”ז כללי, ומעולם לא התקבלו החלטות משמעותיות בנושא (בפועל, לא על הדפים). בגדול, אותו תהליך יצוא ש-“הוקפא”, מעולם לא התחיל אלא רק נבדק.

נוסף על כל זאת, ההחלטה הרשמית שקיבל נתניהו בעת ההקפאה היא “להמשיך לבחון את הנושא”, כך שבפועל לא התרחש כל שינוי במדיניות הממשלה לפני ואחרי הישיבה הנ”ל. הנושא היה בבחינה ונשאר בבחינה, הלו”ז שבכל אופן היה לא ברור, נשאר לא ברור, ובשטח לא נתגלו ממצאים חדשים או הוצפו בעיות חדשות שיעזרו לקרב אותנו לתחילת היצוא.

על פניו נראה שלא יהיה כלום, כי לא היה כלום. אך עם זאת, האדמה תחת התעשייה רועדת. קשה שלא לתהות אם כך, מהי מהות ההקפאה.

לא ספק ולא כסף – וגם לא ארדן

בכדי לנתח את החלטתו של ראש הממשלה נתניהו לעומקה, יש להתחיל דווקא בסוף התהליך. קודם כל צריכה להישאל השאלה, האם יש סיכוי אמיתי שבסופו של התהליך יבוטל ייצוא הקנאביס?

אם תשאלו אותי, לא. אני משתייך לאותה קבוצת מאמינים שסבורה כי אין זה נמנע שתעשיית הקנאביס הבינלאומית תצמח ותקבל לגיטימציה מלאה מכל מדינות העולם בשנים הקרובות, ולפיכך הביקוש העצום שייווצר יהווה קרקע כה פוריה עד שתעשיית היצוא הישראלית פשוט תהיה חייבת להשתתף במשחק.

לכן, המניע להקפאה לא יכול להיות ספק לגבי סיכויי ההצלחה של המהלך, ודאי לא עכשיו כשזה קיבל את המלצתה של וועדת הכלכלה. כמו כן, לא ייתכן שבאמת מדובר בספק תמים לגבי הפוטנציאל הכלכלי שטומן בחובו אישור היצוא, דבר שנידון בפירוט רב בשנתיים האחרונות וללא ספק היה ידוע לראש הממשלה בכבודו ובעצמו.

אז מה כן קורה פה? פגיעה בשמה הטוב של תעשיית הקנאביס הישראלית, במודע או שלא.

מדינת ישראל סומנה כבר מתחילת הדרך כזו הצפויה להוביל את תעשיית הקנאביס העולמית, הן בזכות היתרון התחרותי האדיר הקיים בה בכל הקשור למחקר, טכנולוגיה, רפואה וחקלאות והן בזכות הצהרות הממשלה בעבר על הכוונה לאשר את תהליך הייצוא ולהסדיר את התעשייה – כלומר להקל את הרגולציה לטובת התפתחות מהירה של השוק.

לכן, בשנים האחרונות, עם הצמיחה המסחררת של התעשייה העולמית, מיזמי קנאביס כחול לבן נהנו מהשקעות בהיקפים של מאות מיליוני דולרים מרחבי העולם. משקיעים רבים ראו בהצלחת תעשיית הקנאביס הישראלית כוודאית, ומיהרו להשקיע במיזמים מקומיים בכדי לקחת חלק בהצלחה הצפויה.

החלטתו של ראש הממשלה להקפיא את התהליך אומנם לא משנה הרבה ברמה הפרקטית, אך היא פוגעת אנושות במוניטין המושלם של התעשייה הישראלית בעולם. המשקיעים שעד כה שמו כספם ומבטחם כאן בלב שלם, עתה יחשבו פעמיים לפני שישקיעו בישראל, אם בכלל.

אם תמשיך ההקפאה, תקופת הגאות והזוהר של הקנאביס הישראלי תיגמר כפי שהתחילה. סוף עידן היתרון היחסי של הקנאביס הישראלי, או לפחות סוף העידן בו יכולנו להשתמש ביתרון זה. בכוונה או שלא, סגר ראש הממשלה את ברז הכסף למאות יזמים ישראלים שזקוקים לו. כך, בהצהרה חסרת כל משמעות אחת, השליך בידיו את היתרון הישראלי לפח, ותו לא.

אם זה לא כסף, לא ספק, ואפילו לא ארדן, שכבר הביע את תמיכתו באמצעות נציגו בוועדת הכלכלה, אז כל שנותר לנו לעשות הוא לנסות להבין מדוע.