בית משפט העליון נדרש להכריע: האם גידול ביתי של קנאביס נחשב למסוכן לציבור?

בעתירה שהוגשה לבית המשפט העליון בחודש האחרון התבקש בית משפט העליון להכריע בסוגיות המשמעותיות ביותר עבור צרכני הקנאביס בישראל ולהביא לשינוי בענישה בעבירות של גידול ביתי, ובמדיניות המעצרים של המשטרה בעבירות קנאביס.

בחודש יוני האחרון הוגש כתב אישום נגד איש עסקים שבמרתף ביתו שבאיזורי חן נתפס חדר גידול ‘סודי’ עם 18 שתילי קנאביס. חדר הגידול כלל ציוד גידול מקצועי כמו נורות, אוורור, דשנים ועוד – ודלתו הוסוותה על ידי כוננית של ספרים. בנוסף לשתילים הוחרמו על ידי המשטרה קילוגרם קנאביס, גרמים בודדים של חשיש, וכסף מזומן בסכום של למעלה ממאה אלף שקלים. בת זוגו של הנאשם מסרה כי בחקירת המשטרה נמסר לה שנתפסו בפועל 256 גרם, בעוד שהיתר הייתה פסולת רטובה.

מיד לאחר שנעצר הגיש עורך דינו של החשוד ערעור על תנאי המעצר של איש העסקים, יהלומן, ובעל בית מלון וחברה לרפואה אלטרנטיבית. בערעור המעניין שהוגש מבקש עורך הדין לחולל שינוי בגישת המערכת ובמדיניות המעצרים של עבירות קנאביס בטענה כי אין תאימות בין דמוקרטיה להפללה של צרכנים, אשר מובילה להכללתם של מאות אלפי אזרחים שומרי חוק במעגלים של פשיעה.

לאחר שנדחתה בקשת הערעור על ביטול תנאי מעצרו של איש עסקים, שנאשם בגידול 18 עציצים, מבקש עו”ד יעקב שקלאר להביא שוב לשינוי התייחסות החוק לקנאביס ‘על כל חלקיו’ כסם מסוכן באמצעות עתירה נוספת שיגיש, כמו גם לשינוי מדיניות המעצרים בעבירות קנאביס במדינת ישראל.

איפה הנזק והמסוכנות לציבור?

“הנאשם הינו אזרח מן השורה בעל השכלה ועסקים, שהינו מועיל מתפקד וחיובי, נטול כל עבר פלילי המשלם בהתמטטות כלכלית, עצירה מוחלטת של חייו וניתוקו מסביבתו. הנאשם אשר בחר לגדל את עשביו, במטרה לא להיקשר עם סוחרי הסמים לטובת צריכת קנאביס.”

כתב עו”ד שקלאר בעתירה שהגיש

“הוא נשמע לחוק משך כל חייו, והינו אדם בוגר בן 48, תורם ויצרני אשר בחר להכניס לגופו חומר שמוגדל כטיפולי ומשמש לטיפול בחולי סרטן אפילפסיה ובילדים עם אוטיזם ומחלות נוספות. הוא אינו מסוכן לציבור, אך מצא עצמו מאחורי סורג ובריח וגם לאחר שחרורו ממעצר הועבר למעצר בית כאחרון העבריינים.”

עו”ד שקלאר שהגיש את הערעור מבקש בנוסף ליצור שינוי במדיניות המעצרים של עבירות הקשורות בקנאביס, זאת במטרה למנוע מאנשים נורמטיביים אשר מגדלים את הצמח בביתם גידול ביתי מלהיחשב כמסוכנים לציבור ולחסוך מהם מעצרים מאמללים שמגיעים לפעמים לחודש שלם מרגע התפיסה באמתלה של שמירה על ביטחון הציבור.

המדיניות הנוכחית, לדבריו של שקלאר, מיושנת גרועה ומזיקה ביותר, מובילה למעצרם של אנשים מן השורה שהינם פרודוקטיביים לחברה, רק משום שהם צורכים קנאביס ולפעמים גם מפיצים אותו לחבריהם.

“אני טוען שלגדל או להפיץ קנאביס לא מהווה עילת מעצר סטטוטורית של מסוכנות.” אומר שקלאר לקאנה בצורה חד משמעית

גידול וסחר בקנאביס – עונשים חמורים במיוחד

“אני ביקשתי לקבוע שבעברות קנאביס, להבדיל מסמים קשים, עילת המעצר של המסוכנות לא קיימת, או שהיא נמוכה במיוחד, מכיוון שטענתי שאם קנאביס פחות מסוכן, פחות ממכר ופחות קטלני מאלכוהול, סיגריות ותרופות מרשם, אז גם גידולו והפצתו פחות מסוכנים מהפצה של אלכוהול, סיגריות ותרופות מרשם.

לפיכך, אם אדם מגדל קנאביס בביתו כדי לא להתרועע עם עבריינים אז הוא לא מסוכן לציבור. אפילו אם הוא מגדל. הרי גידול, זו עברה של עשרים שנות מאסר, וסחר זה עבירה של עשרים שנות מאסר, ותיווך, ואספקה, יבוא, ויצוא אלה עבירות מסוג פשע ודינן גם הן עשרים שנות מאסר.

העבירה היחידה בקנאביס שהיא עבירת עוון היא שימוש עצמי, אבל פה היה גידול. או קיי, אז גידול, אז מה? נניח שהוא גידל כמה שתילי גראס. איך זה מסוכן לציבור? הוגשה שורה של מחקרים שמוכיחים את התזה שלי על פיה, סיגריות ואלכוהול ותרופות מרשם יותר מסוכנים מגראס. יתרה מכך, הם גם מסוכנים יותר לציבור מסחר, ולא רק מגידול לשימוש עצמי.

מה הסיכון שבית המשפט לוקח בחשבון כשהוא מרשיע במקרים כאלו?

“השאלה היא האם מרשי ימשיך לגדל תוך כדי התנהלות המשפט – ברור שהתשובה היא לא, אבל גם אם הוא ימשיך לגדל, אז מה יקרה? אז הוא יעשן, אבל נניח שהוא גם ימכור את הגראס, מה שהוא לא מואשם בו – אז מה קרה? אז אנשים אחרים יקבלו לידיים שלהם את הגראס וישתמשו בו. ואיך זה מסכן את הציבור, אם הגראס לא מסוכן לציבור? איך השימוש בו מסוכן? זה הצד שלי ואותו כתבתי בהרחבה. במיוחד שכמובן מדובר על בן אדם ללא עבר פלילי, בן 48, איש עסקים, איש משפחה, אהוב על הבריות, נורמטיבי, יצרני, שלא פוגע בשום דבר בציבור, למה צריך להחזיק אותו בכלא חודש, ואחרי זה לשחרר אותו עם צבא של מפקחים שישמרו עליו? כאילו הוא אויב מספר 1 של הציבור?” אומר עו”ד שקלאר לקאנה

בית המשפט העליון דחה את העתירה שהגיש עורך הדין בטענה שהוא אינו יכול לקבוע דבר בעת הליך המעצר. פרושו של דבר הוא שעתירה כזו צריכה להתנהל בבית משפט רק בשלב הצגת הוכחות ולא בשלב המעצר עצמו.

בעתירה העתידית אותה מתכנן להגיש עו”ד שקלאר בשלב ההוכחות ישנם שני היבטים. הראשון הוא ביחס לקנאביס עצמו, הכללתו בפקודת הסמים לצד סמים קשים, והשני הוא אופן הטיפול בראיות.

“תפסו אצלו קילו קנאביס, אבל הקילו הזה היה פסולת רטובה בשקית זבל, ואני צריך להוכיח שזה פסולת. הם אומרים רגע סליחה, תפסנו קילו קנאביס. אני אומר להם תפסתם קילו זבל. למה? כי מכל מה שאנשים מגדלים הם מעשנים רק את התפרחות ואת כל השאר הם זורקים – אז יש נטו ויש ברוטו, זאת אומרת שיש כמות שהיא הרבה יותר קטנה ממה שמייחסים לו.

ולמה אנחנו מתווכחים על זה, משום שדווקא בגלל הכמות הזו מייחסים לו אחזקה שלא לשימוש עצמי ולצורך הפצה – ואני טוען שזה לשימוש עצמי וזה הבדל גדול מאד מבחינה משפטית. אם זה גידול לשימוש עצמי אז יאללה בן אדם גידל בבית, הוא והחברה שלו עישנו בערב, את מי זה מעניין. ואם זה לא סם מסוכן, אז אין בעיה גם עם הפצתו. אבל לפי החוק, קנאביס הוא סם מסוכן גם אם זה גבעולים, גם אם זה גזע, גם אם זה שורשים, כל חלקי הצמח. זה מצחיק, כי הרוב הולך לפח.”

במשפט המעניין שצפוי להתנהל מבקש עורך הדין לשנות גם את מדיניות המעצרים בעברות קנאביס כגון גידול ביתי.  בהליך המעצר בית המשפט צריך לקבוע מה עושים עם הנאשם עד המשפט, שיכול להיות ארוך מאד. בעת הליך המעצר בית המשפט עדיין לא קובע האם הוא אשם ומה יהיה העונש שלו, אלא מה יקרה עם הנאשם ובאילו תנאים הוא יהיה בשנה או בשנתיים שבמהלכן יתנהל המשפט.

“ברור שהאינטרס שלי הוא שיגבילו את צעדיו כמה שפחות, והאינטרס של התביעה הוא שהוא יהיה עצור. בהתחלה זה מעצר ראייתי לאחר התפיסה, ואז הוא כבר מתחיל לשבת על חשבון העונש שהוא יקבל בעתיד. בגלל המעצר הוא מודה מהר מאד, כדי לגמור את התיק, הוא לא נלחם. והם מנסים לשבור אותו באמצעות המעצר. אז המלחמה היא על המעצר, אבל במעצר אני במילכוד, כי אני לא יכול להוכיח טענות עובדתיות, לשם כך יש צורך בהליך של הוכחות, זאת אומרת צריכים לבוא מומחים לבית המשפט, בית המשפט צריך לשמוע אותם, לחקור אותם, הם צריכים להפנות למאמרים, לסטטיסטיקות, ואז בית המשפט צריך להתייחס למה שאני טוען.”

המטרה: יצירת תקדים

אבל זה לוקח הרבה זמן, ומה קורה בנתיים עם המעצר? אם נעביר את זה בהליך משפטי בבית המשפט פעם אחת, ואז בפעם הבאה נוכל להשתמש בזה כדי לשנות את מדיניות המעצרים במדינת ישראל בכל הנוגע בעבירות קנאביס, מאחר ומדיניות המעצרים היא מעוותת ומזיקה.

“בנתיים הצלחנו להקל על הנאשם בזה שהוא יכול לצאת בין תשע בבוקר עד השעות עשר בלילה עם ליווי – שמשמעו שהוא צריך להיות כל הזמן מלווה באנשים מבוגרים שאושרו על ידי בית המשפט וחתמו על ערבות, כל זה כדי שהוא חס וחלילה לא יגדל כמה שתילים. זה מגוחך, כי מטרידים פה עוד אנשים חוץ ממנו. פוגעים בתוצר הלאומי הגולמי, אנשים לא עובדים בינתיים.”

עו”ד שקלאר הוסיף ונימק לקאנה כי היעדר ההבחנה בישראל בין סוגי הסמים השונים ומידת ההשפעה שלהם בפקודת הסמים, הופכת אזרחים מן השורה לעבריינים עם תיק פלילי בחסות החוק. הוא ציטט את היוזמות השונות בדבר אי הפללה, את הצעת החוק לתיקון פקודת הסמים המסוכנים שהוגשה על ידי תמר זנדברג והדגיש את הפגיעה ברוח החופשית והדמוקרטית של המדינה על ידי הפללתם של צרכני הקנאביס.

אין ספק שהמהלך הנועז והאמיץ הזה יהיה לטובת כולנו. וזו אבן דרך נוספת להכרה הבלתי ניתנת לפשרה שהמדינה כאן בכדי לשרת את הציבור ולא להפך.