חקירה, מעצר ושחרור: שלומי סנדק על בזבוז הכספים של משטרת ישראל

חלק שני: לאחר שנעצר עם רכבו במפתיע על ידי שוטרים והובל למעצר על ייבוא של 0.3 גרם CBD, ממשיך שלומי סנדק לספר את שעבר עליו בחקירה המשטרתית, על האנשים שפגש בתא והשופט ששחרר אותו לביתו.

לקריאת החלק הראשון

“אתה רוצה לראות את החשבונית של החפיסות?” שאלתי את החוקר, למרות שדקה קודם לכן הוא הודיע לי כי הוא זה ששואל את השאלות. הפתיון היה כנראה די חזק, שכן הפעם – לא רק שלא התנגד לשאלה שלי, הוא אף השיב לי!

“כן” הוא ענה בקצרה.

ביקשתי שיביא את הטלפון שלי, והצגתי בפניו דרך חשבון המייל את החשבונית: 21 אירו, עבור 2 החפיסות, ובחישוב פשוט – כל כמוסה עלתה שקל אחד וארבעים אגורות.

האם יתכן והחוקר שמולי באמת ובתמים מאמין כי אלך לסכן את המוניטין ואת החופש שלי תמורת 60 כמוסות שכל אחת מהן עולה 1.40 שקלים? ניצלתי את ההזדמנות הזו גם כדי להראות לו שכתוב במפורש כי מדובר ב-CBD המופק מצמח ההמפ וכי אין לו שום תופעות פסיכו-אקטיביות

לאחר בקשות חוזרות ונשנות לקבל את הקנאביס שנלקח ממני החוקר השיב לי בשלילה. אני יודע שבית המשפט העליון קבע כי תרופה היא תרופה ואין לשלול אותה מאדם: זאת אומרת שאם עברתי על החוק, הסמכות היחידה שיכולה לקבוע מהו העונש שלי זה בית המשפט, וגם הוא לא יכול להעניש אותי במניעת התרופה!

הבטתי בחוקר היושב מולי ותהיתי האם אצליח להעביר אליו את התובנה כי אין לו למעשה זכות, לא חוקית ובוודאי שלא מוסרית, למנוע ממני את הטיפול התרופתי שהומלץ לי על ידי רופא מומחה ואושר על ידי משרד הבריאות:

60 גרם הופכים ל-90 על המשקל המשטרה

עוד קודם לכן, בטרם התחלנו בחקירה, ביקש החוקר לשקול יחד איתי את הקנאביס הרפואי שנתפס:

“יש לי משקל אלקטרוני, בקופסה ליד צנצנות הקנאביס, אתה יכול לשקול איתו”, הצעתי.

“לא תודה! יש לנו את המשקל המשטרתי שלנו!” השיב בגאווה.

הוא הביא שקית גדולה והתכוון לשפוך לתוכה את תכולת הצנצנות:

“עצור, מה אתה חושב שאתה עושה? אני לא מוכן שתערבב לי את התרופות!”

“מה זה משנה?” שאל החוקר.

“אם תערבב את הזנים – לא אחתום על כלום!” הגבתי בתקיפות אשר נראה כי הפתיעה אותו:

ניסיתי להסביר לו על ההבדלים שבין הזנים השונים, בסופו של דבר התפשרנו על כך שהוא ישים כל זן בשקית נפרדת ואת כל השקיות יחד – בשקית אחת גדולה ואטומה.

לצורך ניהול צריכת הקנאביס הרפואי שלי, אני יודע בכל יום ובכל רגע מהי הכמות הנמצאת ברשותי: שקילה מדויקת הייתה מראה על 60 גרם. אולם החוקר בחר לשים על המשקל המשטרתי את החבילה כולה – כלומר הן את הקנאביס הרפואי והן את השקית הגדולה האטומה, העשוייה מניילון עבה במיוחד.

“90 גרם!” בישר לי החוקר בחגיגיות.

“כולל השקית הכבדה הזאת!” הזכרתי לו, והוא הואיל לרשום כי מדובר בכמות של 90 גרם ברוטו ולא נטו.

מדוע בחר לציין את משקל הברוטו ולא את הנטו, למרות שהיו לו את כל הכלים לעשות זאת? שעה קלה נוספת חלפה בטרם חזר אלי החוקר ובפיו בשורה:

“הוחלט לעצור אותך!”

ביקשתי לשוחח עם עורך הדין יניב פרץ, אשר  התקשה להאמין שאכן שאני הולך לבלות לפחות לילה אחד בתא מעצר בגין הזמנה בדואר של שליש גרם CBD:

“מאחר ואתה מקבל בכל חודש 80 גרם פרחי קנאביס באישור משרד הבריאות, מה ההיגיון שתייבא כמות מזערית של שליש גרם?” שאל יניב ומיד אמר שהוא מתחיל לטפל בעניין.

בינתיים נאמר לי כי עלי לעבור מאגף החקירות אל האגף השני בו אשהה בתא מעצר עד שיבואו מיחידת נחשון וייקחו אותי לבית המעצר.

את המעבר, מרחק של לא יותר מכ-20 מטרים, עשיתי כשאני מלווה בשוטר, אזוק בידי וברגלי. אולי הם חששו מכך שה CBD יעניק לי כוחות על שיאפשרו לי לברוח מתחת לאפם? בכל זאת, 2 כמוסות ליום…

חגיגה של בזבוז כספים ציבוריים

כשהוכנסתי לתא המעצר השעה הייתה קרוב לשש בערב, כ-9 שעות מאז תחילת האירוע. כשעה נוספת חלפה בטרם הגיע הרכב של יחידת נחשון, אשר הוביל אותי לבית המעצר ניצן.

בדרך לשם, ניסיתי לסכם את העלויות שהשקיעה משטרת ישראל עד כה בשליש גרם ה CBD שלי:

• זמן החקירה שהוקדש לתיק עוד לפני שנעצרתי – מספר שעות לפחות
• שופט שחתם על הצו
• שוטר שהורה לי לעצור בצד – אותו העסקתי משעה 09:00 עד 12:00, סה”כ 3 שעות עבודה.
• את ארבעת חבריו העסקתי במשך שעתיים – סה”כ 8 שעות עבודה.
• את השוטר החוקר העסקתי במשך 4 שעות עבודה (אם לא יותר),
• את השוטר הנחמד ששמר עלי ונתן לי כריך עם סלט טונה – שעה אחת,
• את שני שוטרי יחידת נחשון אשר הסיעו אותי לבית המעצר ניצן – נגיד שעה אחת, לא כולל דלק.

מדובר בעשרות שעות עבודה ציבוריות שהוקדשו במיוחד לתיק שלי, וזו אותה משטרה שמעכבת קליטת עובדים חדשים המבקשים להתחיל לעבוד בחוות הגידול של הקנאביס הרפואי בשל… העדר תקציב.

כמה בקשות של עובדים יכלה המשטרה לבדוק לו הייתה בוחרת להשקיע בכך את  שעות העבודה שהשקיעה בי עד כה?

בית המעצר ניצן – תחנה ראשונה:

שיחה עם עובד סוציאלי, הודעתי לו שאני מטופל בקנאביס רפואי והוא אמר “אל תדאג, אתה מיד תראה רופא”.

תחנה שניה:

פגישה עם חובש או אח, שבישר לי בצער כי לא אוכל לעשן כאן קנאביס, אבל מחר אוכל לבקש �