קנאביס ויהדות

קנאביס ויהדות – ״וגם הפתילה יהדר (הדלקת נרות שבת) שתהא מצמר גפן, או פשתן או קנבוס״. בדיוק, קנבוס. המילים הללו, שנמצאו בשולחן ערוך (קוד הלכה) עורר את סקרנותו של “יוסף גלסמן” רופא מבוסטון כשקרא על טקסי שבת במהלך מסע דתי שעשה לפני כמעט שני עשורים. בעודו סטודנט לרפואה פתח גלסמן בפרויקט ובו ניסה להבין האם קנאביס שימש גם למטרות רפואיות בזמנים יהודים עתיקים.

המסע החל בהססנות, גלסמן מספר שהאיסור הפדרלי על קנאביס יוצר סטיגמה גם כשמדובר במחקר שנעשה בספריה. אך בשנים האחרונות עלתה המודעות לקנאביס רפואי, וגלסמן החל לצלול לנושא יותר בקלות. הוא מצא שפע של הפניות בתנ״ך. “שימוש בקנאביס”, הוא טוען, “הוא היבט של הלכה ומסורת יהודית שנקברו לפני זמן רב, ואחד שדורש פעולה ראויה של חקירה והתחדשות, – אין ספק שלצמח מקורות קדושים והוא מוזכר כמה פעמים בהקשרים טקסיים״.

גלסמן גם מוהל וסגן בדימוס בצה״ל. הוא חי עם משפחתו במסצ׳וסטס, ובמהלך הזמן מצא התייחסויות רבות לצמח שאינן בהכרח בהקשר רפואי. ״שימוש בקנאביס עבור ביגוד ואביזרים היה נפוץ מאוד, לפי התלמוד״, הוא אומר. השתמשו בקנאביס לייצור טליטות, ציציות וסכך. גלסמן מצא שקנאביס נכנס לקטגוריית הקיטניות בפסח, ושנאסר על אשכנזים להשתמש בו בזמן החג. ניתן להניח אם כך שקנאביס נצרך גם על ידי אכילה במהלך השנה״, הוא מציין שזרעי המפ הם צורה לא רעילה של חלבון.

גלסמן הציג לראשונה את ממצאיו בסוף אוקטובר של 2013 בסבב גדול – מושב הוראה רפואי – בבית החולים סיני בניו אינגלנד, מסצ’וסטס, שם הוא משמש כרופא. מאז הוא ממשיך עם  אותה ההרצאה לקהלים רפואיים מקצועיים. “המטרה היא לתת את העובדות לרופאים על ההיסטוריה התרבותית והעשירה מאחורי השימוש בקנאביס כתרופה, להסביר את מנגנון הפעולה שלו ולהפריך מיתוסים בנוגע לבטיחות שלו.״

בהרצאה פתוחה לקהל, הוא הסביר שלא קיבל אף תמיכה מסחרית במחקר שלו ושאין דוגמיות חינם. ״גם לא בתוך הבראוניז שם מאחור?״ צחק מישהו בקהל. הוא מוצא מספר התיחסויות לצמח בתנ״ך למשל כשאהרון שורף קנאביס כמנחת קטורת במהלך תקופה של מהומה.

קטעים נוספים כוללים הוראות של אלוהים למשה “קח על עצמך עשבי תיבול ׳בשמים” – צמחים עם איכויות מרפא – והוראות באקסודוס “לקחת תבלינים מן הסוג המשובח ביותר, מור טהור, חמש מאות שקלים, קינמון ריחני, ו׳קנה בושם ‘ “, שמשמעותו המילולית היא” מקל מתוק ” אבל ייתכן ומתייחס גם לקנאביס, אמר גלסמן.

קנה בושם מוזכר במקומות נוספים כמו שיר השירים, ישעיהו, ירמיהו ויחזקאל. בארמית מבטאים זאת קנה בושמה שהוא גם (באופן לא מפתיע) שמו של זמר רגאיי.

במחקרו גילה גם כי קנאביס שימש כחומר הרדמה בישראל העתיקה במהלך לידות; הוא תיאר גילוי ארכיאולוגי של חשיש בבטן של שרידי ילדה בת 14 בבית שמש לפני 1,623 שנים.

גם הרמב”ם היה חסיד של שימוש בשמן קנאביס למחלות כגון הצטננות ובעיות אוזניים. ישנם חוקים מורכבים בתלמוד על ערבוב והכלאה של הצמח, והרמב״ם העיר על כך”, אמר גלסמן. “קנאביס במיוחד נלקח מאוד ברצינות מהבחינה הזו …״

היהדות העתיקה לא היתה היחידה להשתמש בקנאביס כמרפא. בהרצאתו, גלסמן ציין שנעשה שימוש בקנאביס גם ברפואה הסינית. קנאביס שימש כאחד מתוך 50 העשבים הבסיסיים במשך 4,700 שנים.

המצרים הקדמונים עשו בו שימוש כפתילות וכאבי עיניים; היוונים עשו יין ספוג בקנאביס והשתמשו בו לדלקות אוזניים.

אם נניח את המדע בצד לרגע, התרופות הטובות ביותר הן אלה שחודרות למבנה הפנימי של הגוף והנפש, הוא מסביר, ייתכן וזה היתרון המכריע שקנאביס מספק וכנראה זאת גם הסיבה שיש לו כ״כ הרבה תכונות ריפוי שונות.