“שוברים את הסטיגמה של הסטלן” – דרך עדשת המצלמה
ניב הוא בחור המתגורר בקנדה כבר מספר שנים. לפני כשנה, מספר כי התחילו לו כאבי גב קשים שבעקבותיהם הוא החל טיפול בקנאביס רפואי. מאז שהחל לצרוך קנאביס, הוא נוכח לדעת כי ‘סטיגמת הסטלן’ עדיין קיימת בענק, ובעקבות זה הוא החליט…
ניב הוא בחור המתגורר בקנדה כבר מספר שנים. לפני כשנה, מספר כי התחילו לו כאבי גב קשים שבעקבותיהם הוא החל טיפול בקנאביס רפואי. מאז שהחל לצרוך קנאביס, הוא נוכח לדעת כי ‘סטיגמת הסטלן’ עדיין קיימת בענק, ובעקבות זה הוא החליט להקים פרויקט הנקרא Botanical Society, שמטרתו לשבור את הסטיגמה על ידי חשיפה של תמונות וסיפורים אישיים של צרכני קנאביס מקרב כל שכבות וסוגי האוכלוסייה. ככה נראים חובבי קנאביס באמת:
ניב הוא בחור צעיר שעבר להתגורר בעיר המילטון שבקנדה לפני כ-5 שנים יחד עם אשתו. הוא מספר שלפני כשנה התחילו לו כאבי גב פתאומיים באזור הגב התחתון, שאחרי בדיקות מקיפות התגלו בתור שתי פריצות דיסק.
אחרי שעבר טיפולים רבים, תרופות וזריקות שלא הועילו למצבו, חבר טוב המליץ לו לנסות קנאביס במטרה להחליף את כל הכדורים.
לאחר שהסכים להתנסות ולבדוק אופציה של טיפול בקנאביס רפואי, הופתע ניב כי הקנאביס לטענתו עזר לו כמו קסם והעלים לו את כל הכאבים כלא היו.
ניב קיבל רישיון לקנאביס רפואי, אך למרות השיפור במצבו, הוא נוכח לדעת כי להיות צרכן קנאביס, בין אם זה למטרות רפואיות ובין אם זה למטרות פנאי, מביא איתו סטיגמות רעות ולא מוצדקות, שבאות לידי ביטוי בהפליות שונות והסתכלות מזלזלת ולא רצינית על האנשים שצורכים את הקנאביס.
כדי לשבור את סטיגמת הסטלן, שברוב המקרים כוללת תמונה של אדם המרוח כל היום בבית ומשחק במחשב, החליט ניב לצלם פרויקט בשם ‘בוטניקל סוסייטי’ (Botanical society), אשר מטרתו לשבור את הסטיגמה הזאת על ידי חשיפת תמונות וסיפוריהם האישיים של אנשים שונים שעוסקים בתחומים שונים, ביניהם: הורים, אנשי עסקים ואתלטים אשר צורכים קנאביס.
כחלק מהפרויקט, מציג ניב בין היתר אתלטית מקצועית מקנדה, המספרת ש”בתור אתלטית מקצועית, סבלתי מכל מני פציעות בשלוש עשרה השנים האחרונות. היה לי מאוד חשוב לא להשתמש במשככי כאבים נרקוטיים שפוגעים בתפקוד שלי וחיפשתי תחליף”.
“בפעם הראשונה שראיתי אתלטים בתאילנד שצורכים קנאביס לפני האימון, לא בדיוק הבנתי אותם. היום אני יודעת שכאשר אני צורכת קנאביס בכמויות קטנות (מיקרודוסינג), אני מרגישה יותר זרימה בתנועה שלי, וכמו כן, אני מודעת לנשימות שלי בצורה טובה יותר”, היא מוסיפה. “אתלטים תמיד מתמודדים עם הקושי להתגבר על פציעות ודלקות, ולכן הקמתי חברה שמספקת לספורטאים מוצרי קנאביס אכילים שעוזרים בהתאוששות לפני ואחרי האימונים”.
בחור צעיר נוסף שלקח חלק בפרויקט העיד כי: “אני בן אדם סופר עסוק, וכל דבר אני עושה במאה אחוז אנרגיה. קנאביס הוא אחד הדברים היחידים שגורמים לי להירגע. אני אוהב את העובדה שזה מכניס כל כך הרבה אושר לכל רגע נתון בחיים, זה דבר שמאוד קשה להגיע אליו ללא הקנאביס”.
“בזמן האחרון התחלתי לקחת טסטסטורון (הורמון גברי), אחת מתופעות הלוואי של ההורמון זה ערבוב של המון רגשות וכעס. הקנאביס פשוט מציל אותי בהקשר הזה, הוא גורם לדברים פשוט להיות טובים יותר”.
בחורה צעירה נוספת שלקחה חלק בפרויקט מספרת כי: “הקנאביס יותר דומיננטי בחיי בשנים האחרונות מאז שאבא שלי נפטר מסרטן. הקנאביס עזר ועוזר לי להתמודד עם האבל שלי והוא מספק לי פרספקטיבה שונה על האבל ואיך שהוא משפיע על הבריאות הנפשית שלי”.
“הקנאביס גורם לי לא להיות אדם מפוחד ועצוב, הוא גורם לי להרגיש אנושית שוב ולהבין שדברים הם לא כל כך גרועים כמו שהם נראים”.
זוג צעיר נוסף, המתנדב יחד בארגון הנקרא Cannabisamnesty שפועל למען פרסום קמפיין חנינה של אזרחים שנכלאו ונעצרו בקנדה לפני תקופת הלגליזציה, אומרים כי: “אנחנו צריכים לדרוש מהממשלה שלנו חנינה לכל האנשים שיושבים בכלא על עבירות של החזקת קנאביס. עדיין יש לנו אחוז גבוה מהאוכלוסייה שמשלם את המחיר על התקופה שלפני הלגליזציה ולצערנו התקופה הזאת התאפיינה בהפליה וגזענות, ואנחנו צריכים לתקן את זה”.
בנוסף הזוג מספר כי לאחרונה הארגון הצליח להשיג תמיכה של המפלגה הדמוקרטית החדשה בקנדה, שבימים אלו מגיעה הצעת חוק שאמורה לחנון את האנשים הללו.
לפני זמן קצר, קיבל ניב הודעה כי הפרויקט שלו מועמד לפרסי הקנאביס הקנדיים של שנת 2018, ולמרות שהסיכוי לזכות בתחרות הוא קטן יחסית, ניב מספר כי העובדה שזה קרה דווקא בשנת 2018, בשנה שבה הקנאביס הפך להיות חוקי בקנדה, רק הופך את הפרויקט שלו למתוק יותר.
לא רואה משהו רע בלהיות סטלן