השפעות של קנאביס – 3 השפעות מעישון קבוע של קנאביס על המוח שלנו

השפעות של קנאביס – תהיתם פעם מה הקנאביס עושה למוח שלכם? למרבה הצער, החוקים כיום חוסמים את המחקר והמדע ללמוד באמת את ההשפעות הרפואיות של הקנאביס. מחקר קליני איכותי בנושא של צריכת קנאביס לאורך זמן הוא נדיר, וישנן מסקנות שונות ולא חד משמעיות.

יחד עם זאת, המעט שכן ידוע על השפעתו של המוח על התודעה הוא מסקרן בהחלט. הנה מה שיש למדע להגיד על השפעתה של צריכת קנאביס לאורך זמן. המדענים טרם הגיעו למסקנה מגובשת לגבי השפעותיו של עישון ארוך טווח של קנאביס על המוח. והעדר של מחקר קליני איכותי מונע את האפשרות להציג טענות בדבר תוצאות שליליות של שימוש בקנאביס לאורך זמן. אז הנה כמה מהנושאים שכן חוזרים על עצמם במחקר של עישון ארוך טווח על קנאביס.

סבילות

סעיף זה מתייחס יותר להשפעות של עישון בתדירות בינונית של קנאביס. לאורך זמן, התאים במוח מפתחים עמידות בפני THC וקנאבינואידים נוספים. הסבילות נוצרת כשקולטני הקנאבינואידים במוח מתרגלים ל-THC ומורידים את רמת הרגישות כלפיו. כשהתאים נחשפים ליותר מדי THC, הם מווסתים את קולטני הקנאבינואידים שלהם כלפי מטה, כלומר אנשים הופכים פחות רגישים לקנאביס לאורך זמן, וככל הנראה הם יצטרכו לצרוך יותר מהצמח כדי לקבל אותו אפקט להם הם רגילים.

סבילות היא לא בדיוק השפעה שלילית לטווח ארוך. ברגע שמפסיקים לצרוך קנאביס, עדויות מראות על כך שהגוף מיד מתחיל לחדש את הקולטנים ולהעלות את רמת הרגישות לחומר הפעיל. לאחר הימנעות מ-THC, יהיו אנשים שיחושו מעט לחוצים, כעוסים ואולי אפילו יתקשו מעט לישון בלילה לכמה ימים, כשהקולטנים מתחילים להביע את עצמם, כלומר מתחילים לחזור לרמות רגישות שלהם. 

תופעות אלו הן מוכרות ומופיעות גם עם קפאין וסוכר. בסוכרת מסוג 2, למשל, אם רמות הסוכר בדם גבוהות באופן עקבי, זה מגביר את הצריכה והייצור בגוף של אינסולין, שמאזן את רמות הסוכר בדם. לאחר שהגוף מתמודד עם מתקפה של אינסולין, התאים הופכים להיות פחות רגישים. ומשמעות הדבר היא כי יותר סוכר נותר לזרום בדם, מה שמוביל שוב לרמות סוכר גבוהות בדם.

השפעה שונה על בני נוער

נכון להיום ישנם דיונים סביב השאלה הם שימוש בקנאביס גורם לשינויים בטווח הארוך במוחותיהם של המתבגרים. במחקר על תאומים זהים, מ-2016 נמצא כי קנאביס אינו מקושר לירידה באיי קיו, כאשר מחקרים על תאומים נחשבים לאמינים מאד כשמבצעים מחקרים.

מחקרים על תאומים מאפשרים לבודד אילו מהגורמים הם סביבתיים ואילו גנטיים. המחקרים על השפעות של קנאביס ושימוש בקנאביס בקרב בני נוער שנעשה על תאומים הראה שעל אף שביצועי התאום שצרך קנאביס היו נמוכים יותר במבדקי ה-IQ, לאורך זמן, התאום השני השווה את ביצועיו שצנחו לרמה של תאומו המעשן, מה שהוביל את החוקרים להסיק כי הירידה בביצועים הקוגניטיביים נבעה כתוצאה מגורמים סביבתיים חיצוניים.

יחד עם זאת, מחקר מ-2014 מצא כי צריכת קנאביס כרונית של בני נוער משפיעה על החומר הלבן של המוח, מה שיכול לתרום לבעיות של קשב ואימפולסיביות. תוצאות אלה לא נצפו אצל מי שהתחיל לעשן אחרי גיל 16. עם זאת, חשוב להדגיש כי המחקר כושל מלהוכיח שדווקא קנאביס אחראי לשינויים אלה, אם כי הוא בפשטות מציע כי יתכן וקיים קשר בין שתי התופעות.

לאלו שבסיכון: נטייה להפרעות פסיכיאטריות

ישנן כמה עדויות לכך שמי שיש אצלו נטייה למצבים נפשיים מסויימים, עדיף לו להימנע מקנאביס. אף על פי ששום עדות שמטילה על קנאביס את האחריות הבלעדית לסכיזופרניה לא נמצאה, כמה מחקרים שבוצעו בנושא מציעים כי צריכה כרונית של קנאביס בכמויות גדולות מזוהה עם התפרצות מוקדמת של סכיזופרניה לאלו שהיו כבר בסיכון. מדובר על 3 עד 5 אחוז מהאוכלוסייה שנמצאים בסיכון, נתון שאינו יוצא דופן אם משווים זאת לכל חומר שחלקנו הגדול צורכים היום – כמו קפה, סוכר, מלח, ובטח גם תרופות מרשם – שמובילות גם לתופעות לוואי קשות במיוחד.

מה שעוד יותר מעניין הוא שצריכת קנאביס בקרב מבוגרים (ולא בני נוער) שהם בעלי הפרעה פסיכוטית, דווקא חוו שיפור במצבם, ביחס לקבוצת ביקורת של אנשים בריאים.