ArabicDutchEnglishFrenchGermanHebrewRussianSpanish
קנאביס רפואי בישראל

“בלי קנאביס, אני לא יודע איך הייתי עובר את המחלה”

שתפו את החברים

בימים השחורים ביותר שלו, היה גם אור בקצה המנהרה והוא היה ירוק. ערן, שהחלים מסרטן, עוזר היום לחולים אחרים בנבכי הבירוקרטיה ומייעץ להם: דבר ראשון – רישיון לקנאביס רפואי    ערן בן ה-34, אב לארבעה ילדים, אולי לא מנסח את…

בימים השחורים ביותר שלו, היה גם אור בקצה המנהרה והוא היה ירוק. ערן, שהחלים מסרטן, עוזר היום לחולים אחרים בנבכי הבירוקרטיה ומייעץ להם: דבר ראשון – רישיון לקנאביס רפואי 

 

ערן בן ה-34, אב לארבעה ילדים, אולי לא מנסח את זה ממש כך, אבל הוא קצת מפנטז על היום שבו ילדיו יגדלו והוא יתיישב עם הרגליים למעלה וידליק ג’וינט. בינתיים, הוא מעדיף להישאר בשליטה 24/7.

לא, הוא לא סטלן. אולי עישן קצת בצעירותו. הגעגועים לקנאביס, קשורים להיותו חבל ההצלה בימים הקשים בחייו, כשחלה בסרטן. “בהסתכלות אחורה”, הוא אומר בפשטות, “אם לא הקנאביס, אין לי מושג איך הייתי עובר את התקופה הזאת”.

 

לא יושב נכון

כאבי הגב המסתוריים תקפו אותו בסוף 2014, שלושה חודשים אחרי שהתחתן. “עבדתי באותה תקופה 20 שעות ביממה, כעצמאי ושכיר במקביל וחייתי בלחץ נוראי”, הוא משחזר. “יום אחד, התחילו כאבים בגב התחתון, שהלכו והחריפו”.

רופא המשפחה אמר שהכול בסדר, רופא אחר אמר שאולי הוא לא יושב נכון. אמרו לו שהוא עושה יותר מדי כושר, מישהו אמר שהוא עושה פחות מדי כושר. אחר כך הציעו דיקור סיני וטענו שזה נובע מלחץ נפשי. “זרקו אותי מרופא לרופא, אף אחד לא ידע מה יש לי, אבל כאב לי בצורה מטורפת, בקושי הצלחתי לשבת במשרד”.

 

ירח דבש בבית חולים

בפברואר 2015 הוא נסע עם אשתו הטרייה לירח דבש בפיליפינים, שתוכנן זמן רב קודם. “אחרי יום יומיים שם, מצאתי את עצמי בבית חולים, נאנק מכאבים. ושוב, אף אחד לא מבין מה יש לי”.

אחרי שבילו שבועיים מירח הדבש שלהם בין בתי חולים, מרפאות וכירופרקט פרטי, החליטו ערן ואשתו להקדים את החזרה ארצה. “משדה התעופה, לקחו אותי ישר לבית חולים. כבר לא הצלחתי ללכת”.

אבל שוב, אף אחד לא מוצא מה הבעיה. הוא מקבל זריקה, ממשיך לסבול מכאבים נוראיים. כשהוא שוב מגיע לקופת חולים, בפעם המי יודע כמה, רופא המשפחה הוגה רעיון: בדיקות דם. “ארבע שעות אחר כך, הוא מתקשר ואומר לנו לנסוע למיון”.

עכשיו, כשהכבד והכליות שלו על סף קריסה ואחרי עשרה חודשים של כאבי תופת, הוא נשלח לבדיקת אולטרסאונד, שמגלה מה העניין: סרטן אשכים שלב 4.

 

תקפיץ לי ג’וינט

יום לפני הביקור הגורלי אצל רופא המשפחה, כשהייאוש בשיאו, הוא מתקשר לחבר. “לא עישנתי גראס כבר כמה שנים, אבל חיפשתי משהו שיעביר את הכאב. ביקשתי שיקפיץ לי ג’וינט, כי אני לא מצליח לישון וסובל מכאבים איומים. הוא הגיע עם שלושה ג’וינטים. עישנתי ובפעם הראשונה מזה חודש, הלכתי לישון”.

ליל השינה הטובה הגיע בדיוק בזמן. למחרת, כשהתברר שיש לו סרטן בשלב מתקדם, החל מסע מפרך להבראה. “אשפזו אותי במחלקה פנימית ואחר כך באורולוגית. לרוב בסרטן אשכים עוברים קודם ניתוח ואז כימותרפיה. אני עברתי תהליך הפוך. הייתי חלש מדי, לא יכולתי לעמוד בניתוח”.

 

לקחת משהו טבעי

ניתוח או כימו, העניין שנראה לו הדחוף ביותר, היה מאיפה מביאים משהו לעשן. “הדבר הראשון שביקשתי כשהבנתי שאני חולה, היה רישיון לקנאביס. זה הדבר היחיד שעזר לי.

“אחרי שקיבלתי אין ספור משככי כאבים, כולל כדורים ומדבקות של מורפיום, התברר שהקנאביס עובד עלי הרבה יותר טוב. חוץ מזה, לא רציתי לדחוף לגוף כל מיני תרופות, כשאני יכול לקחת משהו טבעי.

“מכיוון שאצל ההורים שלי, סמים זה סמים ואין הבדל בין קנאביס להירואין, ביקשתי מהאחות שתסביר לאימא שלי מה זה קנאביס רפואי ומה הוא יכול לעשות. כשאימא התחילה לבכות ושאלה אם אני אתמכר, האחות אמרה, ‘הוא לא יתמכר. אבל גם אם כן, עדיף שהוא יעבור את התקופה הזאת בלי סבל'”.

חמישה ימים אחר כך, הוא אחז ברישיון של קנאביס רפואי בישראל, למרות שגם קודם הוא לא ידע מחסור, כשכל חבר שמגיע לבית החולים, לא שוכח להביא “זר פרחים”. “כולם התחילו לארגן אותי, כדי שלא יחסר”.

 

הצלחתי לצחוק

ערן עבר טיפול כימותרפי אינטנסיבי וקשה במשך שלושה חודשים, הקנאביס עזר להעביר את הבאסה בסבבה. “אני אדם אופטימי, אבל בתקופה כל כך חשוכה, הקנאביס עזר לי לשמור על שפיות ועל האופטימיות האופיינית.

“היה לי מצב רוח טוב, הצלחתי לצחוק. פתאום יכולתי לאכול. הייתי באותו זמן 10 ק”ג פחות, כי לא אכלתי במשך חודשים. הייתה אמנם קצת בחילה מהכימו, אבל יכולתי לתפקד, לנהל חיים, לשבת עם חברים ולחייך. לא לסבול כל הזמן.

“גם בלילה, סוג הכימו שעברתי, דופק את מחזורי השינה, כך שלא יכולתי לישון מעל שעה רצוף. אז הייתי לוקח שכטה ונרדם, מתעורר אחרי כמה שעות, לוקח עוד שכטה ונרדם. כך הייתי מעבר לילות שלמים. לגמרי ברור ששינה היא חלק חשוב מהריפוי. בלי הקנאביס, לא הייתה לי שינה”.

אחרי סדרת הטיפולים, הוא עבר ניתוח מורכב וכיום הוא מוגדר אדם בריא. והקנאביס? ביום שהבריא, הוא שם אותו בצד. “אני לא צורך היום. אני קצת קונטרול פריק ויש לי ארבעה ילדים, אז חשוב לי להיות ערני”.

  • ולא בא לך ג’וינט לפעמים?

“האמת שכן, הייתי שמח לצרוך גם בימים של בריאות, להירגע קצת. לפעמים זה חסר לי, אבל אני מחכה שהילדים יגדלו. אני בהפסקה. אני חייב לציין שאני מאוד בעד קנאביס חוקי ולא רק לחולים. שאנשים יכניסו את זה לחיים שלהם. לא בהכרח כל יום וכל הזמן, אבל זאת תרופה לגוף ולנפש”.

 

עוזר לחולים במבוך הבירוקרטי

היום, מחוץ לשעות העבודה והטיפול בילדים, הוא עוזר בהתנדבות לחולים אחרים. “אחרי שסיימתי את הטיפולים, הכרתי בחורה מדהימה בשם מורן דיטש, שעבדה בעבר בביטוח לאומי והיה לה חלום לעזור לחולים להתמודד עם הבירוקרטיה.

“הקמנו עמותה בשם ‘זוה”ר- זכויות והטבות רפואיות’. מורן מובילה את העמותה ויש לנו מערך של מתנדבים ושיתופי פעולה. אנחנו מקבלים המון פניות של חולים, שלא יודעים מאיפה להתחיל.

“בארבע השנים האחרונות, עזרנו ליותר מ-3,500 חולי סרטן. אנחנו תומכים בהם, מלווים אותם, מקשרים עם אנשים שחלו באותו סוג של סרטן ובעיקר עוזרים לברר את הזכויות ולקבל את הקצבאות המגיעות להם”.

 

רופאים שלא מאמינים בקנאביס

אחת ההמלצות הראשונות שלו למי שפונים לעמותה, היא לבקש הפניה למרפאת כאב, כדי להגיע לרישיון של קנאביס רפואי בישראל. “לצערי, הרבה חולים עדיין מספרים לנו שהאונקולוג שלהם לא מאמין בקנאביס”, הוא מספר, “וזה ממש צורם לי.

“אנחנו מתמודדים עם לא מעט רופאים כאלה. מעבר לעובדה שהמדינה מקשה על קבלת רישיון של קנאביס רפואי בישראל, רופאים שיכולים לתת המלצות, לא נותנים, כי הם ‘לא מאמינים’ בזה.

“זה עצוב שרופא שמעולם לא הרגיש מהו כאב פנימי שלא ניתן לטיפול, או בחילה של כימותרפיה, יכול לקבוע לחולה סרטן אם הוא ישתמש או לא ישתמש בקנאביס, בגלל שהוא אישית לא מאמין שזה עובד, למרות אין ספור מחקרים ועדויות של מטופלים, שמראים בדיוק את ההיפך”.  

 

איך זה גורם לכם להרגיש?
שתפו את החברים
תגובות: 0

כתובת הדוא״ל שלך לא תפורסם. שדות חובה מסומנים ב-*.

שינוי גודל גופנים
ניגודיות