האמת מאחורי המיתוס הגדול על ההבדלים בין זני אינדיקה לסאטיבה

מה שהיה נהוג לחשוב על ההבדלים בין זני הסאטיבה והאינדיקה הוא כנראה לא נכון – או לפחות לא מדויק. כשהדבר מגיע להשפעה של קנאביס, הדעה הרווחת היא שיש אחד משני סוגי צמחים, קנאביס סאטיבה או קנאביס אינדיקה – כשההבחנה הזו תכריע אם ההשפעה תרים אתכם או תדביק אתכם לספה. (זן שלישי של קנאביס, קנאביס רודראליס, נמצא, אך כמעט ואין לו השפעות פסיכו-אקטיביות והוא דומה יותר להמפ, ומשמש בעיקר ליצירת זרעים אוטומטיים).

ישנה מידה טובה של אמת בהנחה הרווחת שזני האינדיקה מייצרים לילות מעומעמים ושינה עמוקה, בזמן שזני הסאטיבה מייצרים אופוריה ומצב רוח, אבל יש מעט מעבר לזה, ומי שמתכנן לסמוך על הרעיון הישן והטוב שסאטיבה מרימה, ואינדיקה מרדימה, מצפות לו כמה הפתעות.

ההבדלים בין שני הזנים ניכרים לעין הבלתי מזוינת. זני הסאטיבה הם גבוהים, פחות צפופים בתפרחת ועם עלים ארוכים וצרים, בעוד שהאינדיקה גדל נמוך ועם תפרחת צפופה ודחוסה, איתנים עם עלים עבים ועקשנים יותר. הסיבה העיקרית לכך היא תנאים וסביבת התפתחות שונה לאורך השנים.

מקורו של הקנאביס מצוי בדרום ומרכז אסיה והצמח מבחין את עצמו לתתי זנים כדי להתאים לרמות שונות של לחות. העלים הדקים והארוכים של הסאטיבה מאפשרים לצמח לנשום בצורה יעילה יותר ולהכיל כמות גדולה יותר של לחות, בזמן שהשיחים הצפופים והנמוכים של האינדיקה מאפשרים להתמודד עם חום ותנאים יבשים יותר.

כך, זנים “טהורים” של אינדיקה כמו אפגני או הינדו קוש התפתחו בהרי ההימאלייה היבשים, בעוד שסאטיבה “טהורה” התפתחה בשפלות לחות ועמקים רוויי נהרות. בשוק הקנאביס הנוכחי, הן בארצות הברית והן בישראל, נדיר מאד למצוא זנים טהורים. רובם המוחלט של הזנים שמושבחים היום הינם זני אינדיקה- סאטיבה היברידיים.

זנים היברידיים משרתים את השוק גם מבחינתם של המגדלים וגם מבחינתם של הצרכנים. כשהמגדלים ומפתחי הזנים רוצים לספק פרחי סאטיבה, הם יכולים להשביח את הזנים ההיברידיים, ובמקום לבזבז שבועות רבים בהמתנה להבשלתו של זן הסאטיבה (שדורש זמן פריחה ארוך יותר), להשביח זן היברידי עם אחוזים גבוהים יותר של אינדיקה כדי לזרז את תהליך הצמיחה, שבזני האינדיקה קצר יותר.

עבור הצרכנים, הזנים ההיברידיים אטרקטיביים באותה המידה שמקבלים את תחושת הרגיעה העמוקה או ערפול החושים המעורר מבלי להתמסטל לחלוטין או להירדם במלוא העצמה, כשהצרכן יכול לבחור את התחושה המועדפת עליו, כמו למשל עירנות, עם מעט רגיעה של הגוף, במקרה כזה השילוב המומלץ יהיה היברידי עם רוב של סאטיבה כמו ה-Haze על סוגיו. אם ערפול חושים בתוספת מצב רוח טוב היא התחושה המבוקשת, אז זנים היברידיים עם אינדיקה דומיננטי כמו ה-Blueberry יהיו המלצה טובה.

יחד עם זאת, לעולם אי אפשר לדעת בוודאות מה התוצאה של כל פרח או זן ואיזו השפעה סופית תהיה להם, וזאת משום שגם במקרים של זנים טהורים וגם במקרים של זנים היברידיים, לתנאי הגידול, ולו לשינוי הקטן ביותר בהם – יש השפעה מהותית על התפתחות הצמח, ורק ניסוי ובדיקה יביא את התוצאה המדויקת ביותר.

אז איך נעשית החלוקה הקלאסית של אינדיקה מול סאטיבה?

“המונחים סאטיבה ואינדיקה משמשים לאפיון של זני קנאביס שגדלו אך ורק בסביבה מסוימת”  

אומר ד”ר נועם צחנובסקי, דוקטור למדעי הצמח ומרצה בנושא גנטיקה בקורס יזמות ומחקר קנאביס במכללה האקדמית הדסה בירושלים.

“הם אינם מהווים שום אינדיקציה אודות רמות השקיעה בספה מהזן שלכם, האפקט של THC, בין אם הוא באינדיקה ובין אם בסאטיבה, זהה ומייצר את התחושה הפסיכו-אקטיבית. 

הטרפן שמבדיל בין האינדיקה והסאטיבה

בעוד שגם אינדיקה וגם סאטיבה כוללים THC בנוסף לכל יתר הקנבינואידים והטרפנים – זני האינדיקה מכילים כמות גבוהה יותר של הטרפן ‘מירסן‘, שמגביר את יכולת קליטת ה-THC במוח באופן משמעותי.

רמות גבוהות יותר של מירסן נמצאו באופן עקבי באינדיקה ביחס לסאטיבה, והוא זה שאחראי בעיקרו על החלפתו של אפקט ה-THC מאנרגטי למועך. למעשה, ‘מירסן’, עוד יותר מ-THC, אחראי ביצירת ההבדלים הפסיכואקטיביים שקיימים בין סאטיבה לאינדיקה. מסקנות אלה מתבססות על בחינה של למעלה מ 100,000 דגימות קנאביס שנדגמו במהלך שבע השנים האחרונות.

תאוריה נוספת שמנסה להסביר את הבדלי ההשפעה טוב יותר מאבחנת האינדיקה/סאטיבה היא תאוריית ה”האפקט הסביבתי” שגורסת שאלה הם השילובים של הקנבינואידים והטרפנים שמייצרים את ההבחנה בין רמות ההשפעה בזנים השונים. מירסן אינו מוגבל לקנאביס בלבד ואפשר למצוא אותו גם במגוון פירות וצמחים שונים.

במחקרים שנעשו נמצא כי ריכוז המירסן משפיע מאד על האפקט וההרגשה שתתקבל, וכשהוא נמוך מרף ה-0.4% הוא אינו פוגע באפקט המרים של הקנאביס, אך כל דרגת ריכוז מעבר לכך מעלה את רמת הערפול וההשפעה ה”שופכת” של הזן. OG Kush נחשב לאחד מהזנים המפילים ביותר ויש בו ריכוז של 1.25% מירסן, כשקיימים גם זנים בריכוז של עד 3% מירסן. חומרים פעילים נוספים יכולים לקחת חלק, אם כי מינורי, באפקט ה”מפיל”, לרבות ה CBD, CBN ולינאלול כשהם מופיעים בזנים מפילים, יחד עם זאת, הם לא תמיד קיימים שם, וכשכבר מופיעים, הם לא בהכרח דומיננטיים מבחינת ההרגשה.

השפעתו של המירסן כה מהותית, שבבוא הזמן עם לגליזציית הקנאביס, יהיה אפשר לציין את ההימצאות והריכוז של טרפן המירסן בזן המדובר, מה שיאפשר לצרכן לקבל את ההשפעה המיוחלת, בין אם זו מרוממת או מועכת, ובעצם לדעת על מה הוא משלם. הדרך היחידה לאבחן את ריכוז המירסן כיום היא כמובן על ידי בדיקות מעבדה בלבד.