נעמה יששכר היא שבויה – ראיון עם עו”ד ליאור פרי

הרבה ביש מזל, הוביל את נעמה יששכר להיכן שהיא היום, מאחורי הסורגים ברוסיה, בגלל חתיכת ג’אראס. עו”ד ליאור פרי, מראשוני עורכי הדין שייצגו משתמשי קנאביס בישראל, מציע ללמוד את הלקח

מה חשוב יותר בחיים, מזל או שכל? במקרה של נעמה יששכר, מזל בטוח לא היה.

התוצאות העגומות ידועות. יששכר בת ה-26, שהייתה בדרכה בחזרה מהודו לישראל עם קונקשן במוסקבה, נעצרה על ידי הרוסים, לאחר שבמזוודתה התגלו 9.5 גר’ ג’אראס הודי, נשפטה ונדונה לשבע וחצי שנים בכלא.

הערעור שהגישה יששכר על גזר דינה, נדחה בחודש שעבר, כמו גם בקשת חנינה שהועברה לנשיא פוטין, מנתניהו והנשיא ריבלין.

חיכו לישראלי שימעד

עו”ד ליאור פרי, פעיל לגליזציה וחבר מפלגת “עלה ירוק” לשעבר, המייצג משתמשי ומטופלי קנאביס זה שנים, טוען שנעמה יששכר היא למעשה שבויה, לא אסירה. “הרוסים חיפשו קלף מיקוח, בן ערובה”, הוא אומר “ולנעמה היה חוסר מזל משווע, להיות במקום הלא נכון בזמן הלא נכון. זה היה יכול לקרות לכל אזרח ישראלי אחר על אדמה רוסיה, ובתירוץ של כל עברה אחרת”.

לדברי פרי, הענישה במקרים של תפיסת כמות כזו של סמים ברוב מדינות העולם, היא קלה בהרבה ופרופורציונלית לחומרת העברה. לא במקרה הזה. “נעמה נכנסה למאבק לא לה, בין ישראל לרוסיה, כדי שישראל לא תסגיר לארה”ב האקר רוסי.

“אין ספק שהם פשוט חיכו לישראלי הראשון שימעד ושתהיה סיבה לעצור אותו ולהחזיק כקלף מיקוח. אני מניח שמדי יום מבוצעות עשרות עברות קנאביס ברוסיה, כמו בכל העולם ולא ידוע על פסקי דין כאלה. כמה חודשים קודם, נעצרה ברוסיה סטודנטית אמריקאית עם 19 גרם קנאביס ושוחררה כעבור חודש”.

אי אפשר לעבוד על כלבים

פרי מזכיר, שנעמה הייתה בכלל בטיסת מעבר וממילא לא התכוונה להיכנס לרוסיה. “ברור שהם לא האמינו שהיא התכוונה להבריח סמים לרוסיה, אבל הם נתנו לכלבים להריח גם את המזוודות של נוסעים שלא נכנסים למדינה”.

• מה אפשר לעשות עכשיו כדי להוציא אותה משם?

“אחרי שהערעור שלה נדחה, יש שני מישורים. האחד הוא משפטי. בארץ, אפשר להגיש במקרה כזה ערעור לבית המשפט העליון. אני לא יודע אם זה קיים ברוסיה ובכל מקרה, זה הליך מאוד קשה וצריך להוכיח שיש לתיק השלכות ציבוריות.

“אפשרות משפטית אחרת, היא להגיש עתירה למקבילה של בג”ץ ברוסיה, אבל אני בספק, אם גם זה צעד יעיל. הבנתי שהמשפט שלה היה בדיחה אחת גדולה”.

הרוסים עושים שריר

“המישור הנוסף הוא הדיפלומטי, אבל למרבה הצער, ככל שמעורבים בזה דרגים גבוהים יותר, זה גורם לפעמים לאנטגוניזם. אולי עדיף לפעול בשקט, מתחת לרדאר. כל ההבטחות והניסיונות של נתניהו והפניות של לשכת עורכי הדין הישראלית ללשכת עורכי הדין הרוסית, יש בהן המון כוונות טובות, אבל ייתכן שזה מביא לתוצאה ההפוכה.

“את ההאקר הרוסי כבר הסגרנו לארה”ב, אז אין לנו קלף מיקוח. עכשיו, יש אפשרות שפתאום הרוסים יחליטו לשחרר אותה ויש אפשרות שהם ירצו ללמד אותנו לקח. אני מניח שזה סוג של מאבק כוחות בין נתניהו ופוטין ונעמה נפלה במקום הכי גרוע שאפשר”.

• היא יכולה לבקש לשפר את תנאי הכליאה?

“קשה לדעת. זה לא כמו בישראל, שאסירים יכולים לדרוש זכויות, לעתור והם עושים את זה לא מעט. שם זה הרבה פחות אפשרי. לפחות החזירו אותה לכלא במוסקבה, שממנו היא הועברה. היא יותר תלויה ברצון הטוב של הרוסים ולא בעולם של חוקי המשפט. היא שבויה לכל דבר.

“זה לא שיש כאן עברה אמיתית ומשפט אמיתי. היא נתפסה כי היא ישראלית, נתנו לה עונש מטורף וחסר כל פרופורציה ומחזיקים אותה כקלף מיקוח. אפשר לקוות שיקרה נס ושהמאבק הציבורי והלחץ יעשו את שלהם ופוטין, בשבריר של רצון טוב, יחלץ אותה”.

נעמה יששכר היא לא היחידה

עו”ד פרי מבקש לציין, שנעמה היא לא הישראלית היחידה שכלואה בחו”ל. “יש ישראלים נוספים שכלואים במדינות אחרות, חלקם על עברות לא פחות קיקיוניות. אברה מנגיסטו, שלא עבר עברה פלילית מלבד חציית הגבול ונמצא כמה שנים בשבי החמאס, בחור ישראלי שקיבל 10 שנים על הברחת גת לטורקיה. המדינה צריכה לדאוג גם לה וגם לעוד כמה אנשים”.

• המעצר וגזר הדין של נעמה יששכר נראים הזויים, גם לנוכח העובדה שקנאביס נחשב היום לתרופה וחוקי גם לשימוש פנאי בכמה וכמה מדינות בעולם.

“לכי תסבירי את זה לרוסים. לצערנו גם בארץ הקנאביס לא חוקי וכך גם ברוב מדינות העולם. אני פעם טסתי מתאילנד, שבה עישנתי כל יום, לסינגפור, שיש בה עונש מוות על שימוש בסמים. מיותר לציין שזה הוציא לי לגמרי את החשק לעשן.

“יש עדיין מדינות שמענישות בחומרה על שימוש בקנאביס ורוסיה היא אחת מהן, למרות שברור ששבע וחצי שנים על כמות כזאת, זה לא העונש הסטנדרטי גם שם”.

סיפור עם מוסר השכל

מהו המסר למשתמשי קנאביס? לדברי עו”ד פרי, הוא מאוד פשוט – קנאביס וטיסות, לא הולכים ביחד. “כשאדם עולה על מטוס, בין אם בטיסה מקומית או לחו”ל, יש בדיקות, שיקוף, כלבים, מכס. מי שמחזיק ברישיון לקנאביס רפואי, זה סיפור אחר, אבל הוא חייב לעשות לו תרגום נוטריוני.

“חשוב לדעת שכאשר שתופסים אדם עם קנאביס בכמות קטנה, זו לכל היותר עברת שימוש עצמי. במעבר מארץ לארץ, העברה היא חמורה יותר – יבוא או יצוא סמים. אם חזרתי מאמסטרדם לארץ ונתפס אצלי פרח קטן שנשאר מהקופישופ והיה חבל לזרוק, מאשימים אותי לא רק בשימוש. מבחינת המדינה שאליה אני נכנס, זה יבוא של סם מסוכן”.

כל זאת, גם במדינות שיש בהן לגליזציה. “במדינות כאלה מותר לקנות ולצרוך שם, אבל לייבא ולייצא, אסור. יבוא או יצוא של הצמח למדינה אחרת, תלוי במגבלות ואיסורים. כמו לגבי סחורות אחרות”.

• היית ממליץ שלא לטוס דרך רוסיה?

“אי אפשר להגיד לא לטוס מרוסיה. באותו רגע נתון, אף אחד לא ידע שהרוסים מחפשים שעיר לעזאזל. אנחנו טסים דרך מדינות יותר מסוכנות ובעייתיות וזה עובר בשלום בדרך כלל”.

• אז אם אנחנו באמסטרדם ונשאר קצת חומר, אתה אומר לזרוק.

“לגמרי. לזרוק או לתת למישהו. זה לא שווה את הסיכון ובשום מדינה. ברגע שעברת מארץ לארץ עם קנאביס, גם בכמות הכי מזערית, אתה נחשב למבריח סמים”.