פרחי קנאביס צבעוניים – איך זה קורה? ומה ניתן לעשות כדי לגדל פרחים כאלו?

פרחי קנאביס צבעוניים – מחקרים רבים מצאו שרוב הצרכנים מעדיפים צבעים שונים למוצרים שהם משתמשים בהם, גם בלי קשר לצבע שהם אוהבים אישית. כך גם בצמח הקנאביס, שלפעמים מפיק פרחים בצבעי כחול, סגול, אדום, ואפילו וורוד, מה שמיד מעלה את רמת הסקרנות שלנו כלפי הפרח.

בדרך כלל אנחנו רגילים לפרחי קנאביס בצבע ירוק, ואפילו חלק גדול מהצרכנים קוראים לפרחים “ירוק” דווקא בגלל הצבע הדומיננטי שמזוהה עם הפרחים, אבל למקרה שלא ידעתם יש גם פרחים בצבעים שונים שהופכים אותם לייחודיים ומבוקשים מאד.

יש 4 חלקים בפרח הקנאביס שאחראים לצבע שאנחנו מכירים, וכל אחד מהם תורם בדרכו שלו למראה הכללי של הפרח.

1. הפרחים עצמם – שמשפיעים מאד על המראה הכללי של הפרח
2. עֱלִי (Pistils) – השערות הלבנות שהופכות לכתום או אדום, והצבעים נשארים גם לאחר הייבוש
3. טריכומות – לבלוטות השרף יש השפעה קטנה על הצבעוניות של הפרח
4. עלים – לעלים שעל הצמח יש השפעה קטנה מאד על הצבע הסופי של הפרחים

כל פרח למעשה מורכב מחלקים עיקריים אלו, בנוסף כמובן למאות חומרים פעילים אחרים שהוא כולל, אך אינם קשורים למראה הפרח אלא בעיקר למאפיינים פסיכואקטיביים או רפואיים.

השאיפה העיקרית של מי שרוצה לגדל פרחים צבעוניים היא להגיע למצב בו הפרח עצמו מייצר צבע, מה שיבטיח שהוא ייראה שונה מאד משאר הפרחים שהתרגלתם אליהם.

צבע הפרחים

פרח הקנאביס מורכב מניצני קנאביס שמוערמים אחד על השני, והם יכולים לייצר גם צבעים נוספים מעבר לצבע הירוק שמוכר לנו. חלק מהזנים מפיקים רק חלקים בודדים של וורוד או סגול, ובתנאים אופטימליים ניתן גם להגיע למצב שכל הפרח נראה סגול או וורוד. לפעמים גם צבע רק בחלק קטן מהניצנים יעניק להם מראה שונה וגוון אחר, ופנים הפרח יכול גם הוא להיות צבעוני.

צבע ה’עֱלִי’

השערות שעל הצמח יכולות להשפיע באופן חלקי על המראה החיצוני של הפרח, ומעבר לצבע הכתום שאנחנו רגילים לראות, לעיתים נדירות יותר ניתן גם לראות לפעמים צבעי אדום, וורוד, וסגול, ולמרות זאת הפרחים עצמם יכולים להיות ירוקים לחלוטין ללא קשר לצבע ה’עלי’. בדרך כלל צבע השערות משתנה לאחר הייבוש והיישון אך גם אז ניתן לראות שרידים של הצבע.

צבע העלים

בחלק מזני הקנאביס ניתן לראות עלים וגבעולים סגולים לחלוטין בעוד שהפרחים עצמם נשארו ירוקים. המראה הוא מדהים בעיקר כשהצמח עדיין באדמה, אבל לאחר הקציר, סביר להניח שאנחנו לא נראה עוד את הצבע הסגול מכיוון שהסרנו את העלים לאחר הקטיף.

מה שמשפיע על צבע העלים זה בעיקר קור, וטמפרטורות נמוכות בלילה. אבל גם עלים שנחשפים לאור ישיר וחזק יכולים להפוך לסגולים, ובדרך כלל אין לזה השפעה על צבע הפרחים.

צבע הטריכומות

בדרך כלל מראה הטריכומות משמש אותנו כדי לקבוע מתי הזמן הנכון לקצור את הפרחים, ובדרך כלל מדובר בגווני ענבר או חום שאנחנו נראה בשיא בשלות הפרחים. אבל מסתבר שלפעמים גם הטריכומות יופיעו בצבעי וורוד או סגול, מה שגם יקשה על זיהוי זמן הקציר. במקרה כזה אנחנו יכולים לקבוע את זמן הקטיף לפי צבע השערות (עלי) שעל הפרח. הצבע של הטריכומות עשוי להשאיר גוון קל על הפרחים לאחר שהם כבר יבשים לחלוטין, אבל צבע הפרח עצמו יהיה הצבע הדומיננטי.

איך לגדל פרחים צבעוניים?

כאשר אומרים פרחים צבעוניים, הכוונה היא לחלקים שונים בפרח שמשפיעים על הצבע, והם אלו שיוצרים את המראה המיוחד. לחלק מהם יש אפקט חזק יותר על המראה הכללי וחלקם כמעט ואינם משפיעים על המראה החיצוני.

גנטיקה – זה הדבר החשוב ביותר, מכיוון שאי אפשר ‘לכפות’ על צמח להוציא צבעים אם הוא לא מכיל אותם בפרופיל הגנטי שלו. אבל חלק גדול מהזנים היום מכילים הכלאה עם זן שמייצר צבע מעט שונה, ויש כמה דרכים להוציא מהם את המקסימום מבחינת צבע.

בחרו זן שמייצר צבעים סגולים כהים יותר, דבר שיקל על הצבעים לבלוט מהפרח. זנים בצבע בהיר יותר לעיתים קרובות מאבדים את הצבע המיוחד שלהם בתהליכי הייבוש והיישון שלאחר הקציר.

באופן הגיוני אנחנו נעדיף שגם הפרחים וגם השערות יקבלו צבע, שכן הם מהווים את רוב המראה הסופי. בדרך כלל צבע הפרחים משויך לטריות הפרח, ולזמן שעבר מזמן הקציר ועד לרגע שאתם רואים אותו. בתהליך היישון והייבוש גם הצבע הירוק הולך ומתכהה וגם גוונים נוספים בפרח יאבדו את הצבע במהלך הזמן. לכן כשאתם רואים פרח עם צבע דומיננטי, סביר להניח שהוא יחסית טרי ושמר על צבעו.

אז למרות שהצבע נקבע בעיקר על ידי הגנטיקה, יש עוד כמה דברים שניתן לעשות כדי לעזור לצמח לייצר את הצבעים המיוחדים האלו.

טמפרטורה – חלק מהזנים יפיקו צבעים כאשר קיימים הפרשי מעלות בין מחזורי היום והלילה, ובמיוחד בזמן הפריחה.

כשהטמפרטורה בלילה נמוכה משמעותית מהיום, נוכל לראות צבע סגול על חלקים שונים של הפרח כולל הענפים והעלים. ובחלק קטן מהזנים הצבעים יופיעו דווקא כשהטמפרטורה ביום תהיה נמוכה יותר.

הטמפרטורה המומלצת להוציא צבע מהפרחים:

• מחזור יום: 24-27°C
• מחזור לילה: 18-21°C

חלק קטן מאד מהזנים יפיקו צבע סגול גם בלי קשר לטמפרטורה שבה הם גודלו. אבל נראה שדווקא הניגוד בין הטמפרטורות של הצמח בלילה וביום מוציאים ממנו את הצבעים המיוחדים.

חשוב לשים לב שבקור קיצוני הצמח לא מייצר כלורופיל שהכרחי עבורו כדי להמיר את האור לאנרגיה.

אור חזק וישיר

במקרים מסוימים, צמח עשוי לייצר גוון סגול כתגובה לאור חזק וישיר על הפרחים והעלים. רמות גבוהות של אור בהיר יכול לעזור להביא את הצבעים אל הפרח.

לפעמים גם המעבר למחזור פריחה (תאורה קצרה יותר), גורם לצמח להופעה של צבעים על הפרח, מה שניתן לראות גם אצל צמחים אחרים כאשר הטמפרטורות יורדות בעונת הסתיו.

גם תוספת של תאורת לד לצד התאורה הרגילה מוסיפה צבע לצמח עצמו ולפעמים גם לפרחים.

רמות ה-PH (חומציות) בשורשים

גם לרמת החומציות בשורשי הצמח יש השפעה על הצבע של הפרחים, למרות שלא ברור עדיין מה עוצמת האפקט שהם מעניקים מבחינת הצבע. גם מחוץ לעולם הקנאביס, ישנם כמה מינים של צמחים עם פרחים שיכולים לגדול בצבעים שונים שמושפעים מה-PH שבשורשים.

• סביבות חומציות נוטות לגרום לצביעה אדומה וורודה
• בסביבות pH ניטרלי מופיע צבע סגול
• רמות pH גבוהות יותר מוציאות את הצבע הכחול
• רמות pH נמוכות יוציאו את הצבע הצהוב

לדוגמה, הפרחים של צמח הידרנג’אה (הורטנזיה) יכולים להפוך לכחול באדמה חומצית מאוד, ויהפכו לוורוד אם הם יגודלו באדמה ניטרלית או מעט חומצית, אם כי זה סוג של וריאציה יחסית נדירה בעולם הצמח.

אז מה עומד מאחורי כל צבע?

אנתוציאנינים הם קבוצה של מולקולות פיגמנט מסיסות במים המסווגות כפלבונואידים. הם מופיעים בצמח בצבעי אדום, כחול, או סגול – מה שנקבע בעיקר על פי ה-PH שלהם. פלבונואידים הם בדרך כלל צהובים, ולמרות שמם אין להם שום קשר עם הטעם, אלא השם מגיע דווקא משורש המילה הלטינית “Flavus”, שזה צהוב.

זנים סגולים וכחולים

אנתוציאנין (Anthocyanin) הוא הפיגמנט שמקנה לחלקים שונים בצמח את צבעם הסגול. הוא גם הפיגמנט שאחראי לגוון הסגלגל של חצילים ואוכמניות.

השינוי הפופולרי ביותר לקנאביס הוא הצבע הסגול. זנים כמו Grandaddy Purple, Purple Urkle, שמייצרים בקלות את הפיגמנט הסגול. בזנים אלו לא צריך לעשות שינויי טמפרטורות כדי לראות את הצבע, מפני שהצמח בכל מקרה מאבד את הצבע הירוק שלו (כלורופיל) לאחר הייבוש והיישון.

גוונים סגולים וכחולים באים לידי ביטוי בסביבות PH יותר ניטרלי (6.0-6.5) שזה גבוה יותר מרוב הזנים שאנחנו מכירים שבדרך כלל עומדים חומציות נמוכה יותר (5.8 – 6.2).

דוגמאות נוספות של זנים שעשירים באנתוציאנין הם: Blue Mystic, Blue Cheese, Haze Berry, Bluematic

זנים אדומים וורודים

האנתוציאנין מגן על העלים הצעירים אשר אינם מפותחים דיים ומספק להם הגנה מוגברת מפני קרינה, והוא אחראי גם על הצבע האדום בעלים של הוורד והחרוב.

שערות אדומות על הפרח אינם דבר נדיר, אבל פרחים ועלים אדומים יותר קשה לראות. עבור פרח אדום באמת, יש כמה זנים שמייצרים גוונים אדומים דומיננטיים כמו Pink Flower Shaman, או Pink kush.

ישנם זנים שמוציאים גוונים של וורוד. אבל לא כל זן עם אדום או ורוד בשם הוא בהכרח כזה, כמו Red Rhino, או Red Dragon למשל. בזנים אלו הצבע בשם הזן מתייחס לשערות האופייניות לזן זה או לטעם שלו, כמו Pink Lemonade למשל.

ניתן גם להוציא מהצמח עוד קצת צבע אדום או וורוד על ידי שינוי בתזונה. שינויים ברמות הזרחן יכולים לגרום לצמח לייצר צבע אדום או וורוד, אבל לא בכמויות גדולות, וגם לא באותה עוצמה כמו גנטיקה ספציפית.

זנים צהובים וכתומים

קרוטנואידים הם קבוצת פיגמנטים שמקנים לצמחים את הצבע הכתום והצהוב. הם אחראים גם על הצבע בגזר, עגבנייה, מנגו, ושסק, והם חשובים לבריאות העיניים, העור, העיכול, המערכת החיסונית וריריות שונות. הקרוטנואידים משמשים כנוגדי חמצון חזקים, וישנם מחקרים המצביעים עליהם גם כעוזרים במניעת סרטן בצורה מובהקת.

הצבע הכתום והצהוב יופיע בעיקר על השערות ועל הפרחים. הצבע הצהוב הוא פחות נדיר ויש זנים כמו Lemon Kush, Olive oil, או Lemon Haze, שצבעם הדומיננטי הוא צהוב.

כדי לקבל את הצבעים האלה, הצמח צריך ערכי PH גבוהים יותר מהממוצע. אם הצבעים האלה קיימים בגנטיקה של הזן שאתם מגדלים, הם יתחילו לצאת באופן טבעי כאשר שלב הפריחה מסתיים והכלורופיל מתחיל לרדת.

חשוב לדעת: האנתוציאנין מוסתר בדרך כלל על ידי פיגמנטים חזקים יותר כמו כלורופיל (הצבע הירוק). במהלך חודשי הסתיו, לעומת זאת, הפיגמנטים ירוקים נשברים, מה שגורם לאנתוציאנין להיראות. בזנים אחרים זה יכול להיות צהוב, זהב או אפילו כחול ואדום.

בהנחה שבחרתם בזן הנכון הדרך הטובה ביותר להוציא את הצבעים היא ליצור במהלך הפריחה פער של 10 מעלות בערך בין מחזור היום למחזור הלילה, לדוגמה אם בשעות היום הטמפרטורה עומדת על 25 מעלות, נסו להוריד את הטמפ’ כך שתהיה על 13-15 מעלות בשעות הלילה והחושך, שבועיים לפני הקציר הפרח יתחיל להוציא סממנים צבעוניים.

נוכחות של אנתוציאנינים לא משנה את העצמה של קנבינואידים כמו THC או CBD, אבל זה מוסיף השפעה לאפקט הפמליה על הבריאות.