בד המפ – טקסטיל ירוק, חזק ואיכותי מהטבע

כבר כ-8,000 שנים לפני הספירה, נעשה שימוש נרחב מאוד בצמח ההמפ על מנת להפיק בדים וטקסטיל, כשהיתרונות ברורים כשמש: תוצרת גבוהה בעלות נמוכה, אמידות לאורך שנים וכמעט אפס התעסקות עם הצמח בזמן שהוא גדל. כיום, כאשר ההמפ מחוץ לחוק, שדות הכותנה משגשגים ופורחים, ויתרונותיו של ההמפ כבור  איכות הסביבה מתגלים לאט לאט. 

אחד הגידולים המשמעותיים והחשובים ביותר שידעה ההסטוריה הוא ההמפ, ועדויות ראשונות לשימוש בו הופיעו כבר במסופוטמיה (איזור איראן-עיראק) כ-8,000 שנים לפני הספירה.

המפ היה חומר הגלם החשוב ביותר ממנו יוצרו החבלים והמפרשים ששימשו את הספינות שיצאו לחקור יבשות חדשות בעולם. אפילו הדגל האמריקאי הראשון נתפר על גבי בד שהופק מהמפ.

לאורך השנים שימש ההמפ את בני האדם במגוון רחב של תעשיות, והווה חומר גלם יעיל וזול לייצור נייר, דלק, תרופות ומזון. כיום, בעת המודרנית, מגוון המוצרים שניתן לייצר מהמפ הוא כמעט אינסופי, והוא יכול לשמש כמתחרה חזק וזול לתעשיות הגדולות והמובילות ביותר בעולם. 

המפ הוא הכינוי לקנאביס בלי השפעות פסיכואקטיביות, שמשמש לצרכים תעשייתיים בלבד ולא ניתן לצרוך אותו למטרות פנאי. קנבוס הוא בן דוד רחוק של צמח הקנאביס, אך שונה ממנו בעיקר במבנהו הגנטי.

תכולת ה-THC בקנאביס נעה בין 1%-20%, כאשר המפ מוגדר כצמח קנאביס המכיל פחות מ-0.3% THC. עם זאת, צמח המפ יכיל כמעט תמיד כמות מסויימת של CBD, הקנבינואיד לו מיוחסות סגולות רפואיות רבות כמו שיכוך כאבים והפחתת לחצים.

בשנות ה-40 של המאה הקודמת, לאחר תעמולה גדולה וגזענית במיוחד שהתבססה על אינטרסים כלכליים של החברות המובילות, הוציאה ממשלת ארצות הברית את הקנאביס, ויחד איתו את ההמפ, מן החוק ללא הסבר מוצדק.

בשנים שלאחר מכן נסחפו בעקבותיה שאר מדינות העולם והוציאו את כל משפחת הקנאביס מן החוק. בעקבות הפיכתו של הקנבוס לחומר מסוכן שאינו חוקי, חדלו הפיתוחים התעשייתיים, ותעשיות מתחרות תפסו את מקום ההמפ כחומר הגלם במגוון מוצרים ושימושים.

השימוש העתיק ביותר שנעשה בצמח ההמפ הוא הטקסטיל, כיוון שתכונותיו של הצמח נוחות מאוד לצורך הפקת בדו איכותי. במשך שנים רבות תפס הקנבוס מקום מרכזי בייצור מכנסי ג’ינס, חולצות, שמלות וכובעים. הפופולאריות שלו הלכה וגברה, ועד לשנות ה-20 של המאה הקודמת, 80% מפריטי ההלבשה והביגוד הופקו מסיבי צמח הקנבוס. הג’ינס הראשון שיוצר על ידי לוי שטראוס (Levi Strauss), שנודע כיום בשם המפורסם ליווי’ס (Levis), הופק בדגמיו הראשונים מבד המפ.

תכונותיו של הקנבוס הופכות אותו לחומר גלם אופטימלי להפקת בדים חזקים ואמידים לאורך שנים רבות. לצורך הפקת האריגים מצמח ההמפ עושים שימוש בסיבי הצמח, שמכילים פולימר צמחי הנקרא תאית (Cellulose).

התאית משמשת כמרכיב מרכזי בדפנות התאים בצמחים רבים בטבע, ומהווה שליש מהמסה של הצומח בכדור הארץ. בצמח ההמפ אחוז התאית הוא מהגבוהים בטבע (כ-70%), מה שהופך אותו למתחרה חזק לתעשית הטקסטיל פופולארית אשר עושה שימוש בצמח הכותנה.

ההמפ מאיים להביא לסיומו של עידן תעשיית הכותנה

כותנה היא סיב רך הצומח סביב זרעי צמח הכותנה, המשמש לרוב לטווית חוטים ואריגתם למגוון בדים ולשימושים רבים. כותנה גדלה בהמון מקומות בעולם, רובם בעלי אקלים חם ויבש. בין המדינות המייצרות את הכותנה האיכותית ביותר נמצאות מצרים, אוזבקיסטן והודו. 

הכותנה היא אחד הגידולים המשמעותיים ביותר בחקלאות העולמית, נחשבת לאריג הנצרך ביותר במשק ובמשך שנים נחשבה ל-“מלכת האריגים”. על פי ההערכות, עד לשנת 2050 שטחי הכותנה בעולם צפויים לגדול בכ-25% ותפוקת הכותנה צפויה להכפיל את עצמה עד לפי ארבעה.

בין בד ההמפ לבד הכותנה יש לא מעט דימיון, שכן הם שניהם בדים טבעיים, קלים ונושמים, שיכולים להעניק מענה לצרכים דומים. אז מה בכל זאת ההבדלים בין ההמפ לכותנה, והאם ההמפ הולך להשתלט על הכל?

לעומת זאת, קנבוס הוא אחד הבדים הידידותיים ביותר לסביבה. גידול המפ דורש כמחצית מכמות חומרי ההדברה בהם משתמשים בכותנה והוא אינו דורש שימוש בקוטלי עשבים או פטריות. שורשיו של ההמפ מגיעים לעומק רב ובעקבות כך מחזקים הקרקע ומונעים את שחיקתה.

יבול ההמפ מפיק חמצן, ולפי דברי חקלאים, אינו “מעייף” את האדמה, אלא אף מפרה אותה בהשאירו חומר אורגני עשיר על שכבת הקרקע העליונה. הקנבוס משאיר את האדמה מוכנה לעיבוד וליבול חדש תוך 100 ימים בלבד.

גידול הקנבוס דורש כמחצית משטח האדמה שדורשת כותנה להפקת כמות זהה של תוצר סופי, כיוון שהצמחים נשתלים בצפיפות רבה בכדי לעודד אותם לצמוח לגובה. בנוסף, מדובר ביבול אשר גדל במהירות, ומסוגל לייצר תשואת סיבים גבוהה במיוחד – כ-250% יותר סיבים מאשר יבול הכותנה על אותו שטח קרקע. גידול ההמפ הוא בעל פגיעה סביבתית פחותה באופן משמעותי מגידול כותנה והוא בעל “חתימה אקולוגית” נמוכה יותר.

המוסד לחקר סביבה בשטוקהולם, שוודיה ניתח את תעשיית הטקסטיל הבריטית וערך מחקר השוואתי בין תעשיית הכותנה ותעשיית ההמפ. תוצאות המחקר הראו כי צריכת המים לצורך ייצור קילוגרם אחד של קנבוס נעה בין 1,000 ל-1,500 ליטרים בלבד – כמעט עשירית מזו של הכותנה. 

לא מתפשרים על האיכות: בד המפ הוא בד עמיד בהרבה מהכותנה. לוקח לו המון זמן להתבלות, הוא מתרכך ומשתפר ככל שעושים בו יותר שימוש וחוזק המתיחה שלו הוא כפי שמונה מזה שבכותנה. פריטים המופקים בשילוב או בבלעדיות מסיבי המפ נשמרים במצב מצוין לאורך שנים רבות, ויכולים לשמש במגוון שימושיים תעשייתיים שהכותנה אינה מתאימה להם.

סיבי הקנבוס ניתנים לאריגה בשילוב מגוון רחב של חומרים קלים ורכים בכדי ליצור פרטי לבוש אופנתיים ונעימים, או בשילוב חומרי טקסטיל עמידים בכדי ליצור טקסטיל למטרות מסחריות או חבלים להרמת משאות כבדים. שלא כמו הכותנה, אריג הקנבוס שומר על חוזקו גם כשהוא רטוב.

לצערנו, אינטרסים כלכליים ופוליטיים מנעו את תנופת הפיתוח של תעשיית טקסטיל ההמפ בשישים השנים האחרונות. כיום ניתן לראות את תחילתו של תיקון העוול, עם מגמת שינוי החוק בנוגע לשימושים תעשייתיים בצמח הקנאביס במדינות מסוימות, ועד לליגליזציה מלאה במדינות אחרות.

כך או כך, נראה כי לגידול ולייצור מוצרי טקסטיל מהמפ מספר יתרונות ברורים על פני גידול הכותנה, עבור חקלאים, יצרנים וכן צרכנים הסופיים, וניתן לצפות כי בעתיד יקח בחזרה את התואר “מלך האריגים”.