“בזכות הקנאביס הבנתי שיש טעם לחיים שלי”

אינה היא מטופלת קנאביס רפואי צעירה המטופלת בעקבות פוסט טראומה שאובחנה אצלה לפני כארבע שנים, בעקבות חשיפה לאירועים קשים והתעללות ממושכת בתוך משפחתה מצד אביה. אינה התלבטה רבות האם לשתף ולחשוף את סיפורה הכואב, אך בסופו של דבר החליטה כי צמח הקנאביס שווה את החשיפה ואת הסיפור על כל הטוב והרוגע שהוא הכניס לחייה.

אינה היא מטופלת קנאביס רפואי צעירה בת 29 אשר מתמודדת מגיל 17 עם תסמונת פוסט טראומה מורכבת (PTSD) אשר התפתחה אצלה כתוצאה מחשיפה לאירועים קשים והתעללות ממושכת מצד אביה ואובחנה אצלה באופן סופי לפני כארבע וחצי שנים.

כשמערכת קאנה פנתה לליטל על מנת לחשוף את סיפורה, היא הרהרה והתלבטה רבות האם לחשוף את סיפורה כיוון שמדובר בסיפור כואב שלא קל לחשוף לעיני כל. לאחר מחשבות רבות, החליטה אינה כי היא רוצה לחלוק עימנו ולספר לנו על נפלאות צמח הקנאביס ועל הסגולות המדהימות שהוא מציע לכולם ולה בפרט.

היא מספרת כי חייה השתנו מקצה לקצה מאז כניסת הקנאביס לחייה, החיוך חזר לשפתיה, הרוגע חזר לליבה והנפש שלה סוף סוף נרגעה מכל החרדות והסיוטים שהייתה חווה ללא הפסקה.

אינה הסכימה להתראיין במסגרת פרויקט התרופה הירוקה של ‘קאנה’ ולפרוק את סיפורה הכואב שבסיומו בדיוק כמו באגדות, מסתתר סוף מאושר.

1. מהי ההתוויה בגינה את מטופלת בקנאביס רפואי?

“אני מטופלת בקנאביס רפואי כ-4 שנים בעקבות התווית הפוסט טראומה בה אובחנתי באופן סופי ורשמי לפני כ-4 וחצי שנים על ידי פסיכיאטר. תסמונת הפוסט טראומה התפתחה אצלי כתוצאה מהתעללות ממושכת מצד אבי במהלך כל תקופת ילדותי”.

“מאז גיל 10 בערך אני זוכרת שאבא שלי הפך להיות אדם עצבני מאוד. הוא היה כך מאז ומתמיד אך באזור הזמן הזה המצב ממש החמיר כתוצאה מפשיטת רגל שהוא חווה וכניסה למשבר כלכלי עמוק. אני זוכרת שהוא התחיל לשתות המון ואז התחילו המכות והאלימות הפיזית והמילולית”.

“אני לא היחידה שסבלה מהאלימות הזאת. אני זוכרת שאבי היה מכה את אמא שלי לא מעט פעמים, והמראות הקשים הללו פשוט נחרטו בליבי ובראשי לאורך שנים רבות, עד היום בעצם. בערך 4 פעמים הגעתי לבית חולים, כשפעם אחת הייתה כתוצאה מצלע שבורה שהוא גרם לי על ידי בעיטה חזקה”.

“אני זוכרת שכל תקופת הילדות והנעורים שלי הייתה פשוט סיוט אחד גדול. הייתי ילדה מאוד חסרת ביטחון ומפוחדת ברמה לא בריאה כלל. הייתי מפחדת לצאת החוצה לבד, הייתי מפחדת להשאר בבית לבד ואפילו הייתי מפחדת ללכת לבית הספר. אני זוכרת את עצמי בוכה כמעט תמיד”.

“גם אחרי שאני ואמא שלי לקחנו סוף סוף החלטה לעזוב את הבית הסיוט לא נפסק. אבא שלי תמיד היה מחפש אחרינו ותמיד היה מוצא דרך חדשה לאיים על החיים שלנו. בטח רובכם שואלים את עצמכם למה לא פנינו למשטרה ובנקודה זאת חייב להודות שלעשות צעד כזה זה לא פשוט כלל”.

“אחרי תקופה ממושכת הגשנו נגדו תלונה והקשר עימו נותק לחלוטין. הוא הועבר לטיפול על ידי רשויות הרווחה, המשטרה וקבוצות תמיכה רבות שמתעסקות עם אלכוהוליסטים. מאז, אני ואמא שלי התחלנו חיים חדשים ויותר אנחנו לא מדברות איתו ולא יודעות מה קורה איתו כלל”.

2. איך נחשפת לטיפול בקנאביס?

“לקח המון זמן עד שנחשפתי לקנאביס כתרופה. הכרתי במהלך החיים שלי המון אנשים שהיו מעשנים קנאביס בזמנם הפנוי למטרות פנאי, אך מנגד אף פעם לא השתתפתי ואף פעם לא התעניינתי. לא חשבתי שמדובר במשהו מסוכן – פשוט תמיד הייתה ילדה שמתרחקת מעישון וצריכת אלכוהול”.

“בגיל 16 בערך התחלתי ללכת לסדרה של טיפולים פסיכולוגיים ופסיכיאטריים. תחילה השיחות עם הפסיכולוג עזרו לי מאוד עד שהרגשתי שהגעתי לנקודה ללא מוצא בה אין כבר טעם לשיחות הללו. בשלב הזה התחלתי לפגוש פסיכיאטרים שכמובן פגישות עם פסיכיאטרים היו כרוכות במתן כדורים ונוגדי דיכאון וחרדה שונים”.

“אתוודא ואומר שהתרופות הללו עזרו לי בהתחלה מאוד, הצלחתי להרים קצת את הראש מעל המים אך לאחר זמן קצר מאוד הגיעה ההתרסקות. הגעתי למצב שבו אני בחורה בת 21 שצורכת 4 סוגים שונים של כדורים פסיכיאטריים קשים על המינון הגבוה ביותר. המינון הגבוה ביותר ניתן לי כיוון שהגעתי למצב שבו התאבדות כבר הייתה נראית לי כמו אופציה ריאלית ביותר”.

“לאחר חצי שנה בערך של נטילת כדורים במינון המקסימלי שלהם התחלתי לאט לאט להבין שהפכתי לאדם הרבה יותר כועס ועצבני. התקפי הזעם שלי היו פשוט מטורפים, נכנסתי לדיכאון טוטאלי והפסקתי לאכול”.

“לאחר שאושפזתי למשך חצי שנה בערך במחלקה לאנורקסיה פגשתי ברופאה מדהימה שבאופן אישי התחברנו בצורה יוצאת דופן. היא עזרה לי מאוד בפן הנפשי ובשלב הזה נכנס הקנאביס לחיי. הרופאה לא דיברה איתי ישירות, אלא עם אימי. היא דיברה עם אמא שלי על אופציה טיפולית בקנאביס רפואי ואמא שלי מיד התחילה לבדוק את העניין”.

“כמות המאמרים שאמא שלי קראה הייתה יוצאת דופן. לאט לאט היא הבינה שהמון אנשים הסובלים מפוסט טראומה מטופלים בקנאביס רפואי. קבענו פגישות עם מספר מטופלים מדהימים שהסבירו לי ולאימי על הקנאביס טיפה יותר, הם סיפרו לי כיצד הקנאביס השפיע עליהם ושיפר את איכות חייהם. בנקודה זאת השתכנעתי והבנתי שאני מיד הולכת לנסות ולהוציא אישור לקנאביס רפואי”.

3. תארי את התהליך שעברת עד לקבלת האישור, כולל רופאים, תרופות וטיפולים ניסיוניים 

“לשמחתי הרבה תהליך הוצאת הרישיון שלי היה זריז מאוד ולקח בערך חודש ימים. הרופאה שפגשה אותי במוסד לאנורקסיה עזרה לי בכל התהליך והפנתה אותי לרופא הרלוונטי שליווה אותי בכל צעד וצעד”.

“בגלל שבאופן אבסורדי “לשמחתי” היו לי המון מסמכים רפואיים מסודרים שהעידו על מצב נפשי גרוע מאוד, המסמכים הללו יחד עם המלצת רופא פסיכאטר הובילו לכך שקיבלתי לאחר כחודש תשובה חיובית ממשרד הבריאות שאושרתי”.

“כפי שרשמתי קודם, עד שהתחלתי לצרוך קנאביס רפואי הגעתי למצב שנטלתי 4 סוגים שונים של נוגדי חרדה ודיכאון במינון מקסימלי, הייתי רשומה להמון קבוצות תמיכה ונפגשתי עם אינספור פסיכולוגים ופסיכיאטרים, חלקם היו תומכים יותר וחלקם היו הרבה יותר קרים ואמרו שכל מה שאני צריכה לעשות הוא פשוט להתגבר, הלוואי וזה היה כל כך פשוט כמו שהם אומרים”.

4. תארי את השיפור באורח החיים שלך מאז תחילת הטיפול בקנאביס

“זה אולי יישמע לחלקכם מגוחך, אבל איך שהלכתי לאסוף יחד עם אמא שלי את הקנאביס בפעם הראשונה וחזרתי הביתה, גלגלתי לעצמי ג’וינט ולקחתי שאכטה אחת. בתור מישהי שבחיים לא עישנה אפילו לא נחנקתי. מהשכאטה הראשונה – הרגשתי שינוי בלתי רגיש בנפש ובתחושה”.

“אני אנסה לתאר את זה הכי טוב שאני יכולה, אך לצערי אין מספיק מקום ומילים בשביל לתאר עד כמה השינוי הוא באמת גדול ומשמעותי. כבר כשהשאכטה הראשונה התחילה לחלחל לי לתוך הגוף התחיל להתפשט בגופי מן רוגע לא מוסבר שלא הרגשתי המון זמן. זאת הייתה הפעם הראשונה מזה הרבה זמן שיכולתי להישען אחורה על הכסא, לעצום עיניים ופשוט להרגע. בלי לחשוב על שום דבר. לא חיובי ולא שלילי”.

“כמובן שלא מדובר בקסם, זה לא שהמצב הנפשי שלי פתאום הוקוס פוקוס הסתדר. גם בזמן צריכת הקנאביס היו לי נפילות, סיוטים וחרדות – אך כל זה פחת באופן משמעותי מאוד. אני יכולה לומר שבמצב הנוכחי שבו אני נמצאת היום כבר שנה וחצי שלא היה לי שום סיוט שהייתי צריכה להתעורר ממנו מפוחדת ומכוסה בזיעה קרה”.

“לפני שהתחלתי לצרוך קנאביס, סיוטים והתעוררות פתאומית בבכי וצרחות היה משהו שבשגרה. אינספור פעמים הייתי שוקעת לדכאונות בלתי צפויים והופכת לאדם כעוס ולא נעים בכלל. יכולתי לשבת ולבכות 5-6 שעות רצופות עד שהראש שלי היה מתפוצץ מכאבים, והיום אני יכולה לומר שכבר חצי שנה בערך שלא בכיתי”.

“אני מרגישה שהקנאביס מצליח לאזן אותי ואת הנפש שלי בצורה מדהימה. אני מרגישה שהקנאביס נותן מקום במוח שלי למחשבות חיוביות ושם הצידה את המחשבות הרעות, אך לא מדחיק אותן. אני מרגישה שאני מצליחה להתמודד עם הטראומה בצורה בריאה הרבה יותר. אני מצליחה לדבר, לחלוק ולשתף – מה שלא הייתי עושה בעבר לעולם”.

“כשמדברים על הטראומה ולא בורחים ממנה בבכי וצרחות היא נעשית הרבה פחות גדולה ומפחידה. הקנאביס לימד אותי שהחיים יפים והעתיד שלי יכול להיות מדהים למרות שהעבר היה נורא. בזכות הקנאביס אני מצליחה להסתכל לטראומה בעיניים ולהבין שאני יכולה להתחזק ממנה ולא ליפול”.

“בזכות הקנאביס אני מרגישה שהפכתי להיות הרבה יותר רגועה, פתאום אני מוצאת את הכיף בכל פעולה שאני עושה ופתאום מתחשק לי לצאת החוצה ולבלות בחברת אנשים. הקנאביס לימד אותי מחדש לאהוב, לכייף ולצחוק”.

“כולם מתארים את הקנאביס כקסם – חשוב לציין שהוא לא קסם בכלל, הוא סך הכל כלי מדהים לחיים שנותן פרספקטיבה אחרת לחלוטין על החיים, והנפילות? לא פוסקות לחלוטין, אני לא חושבת שעם טראומה כזאת הן יכולות להפסק, אך בזכות הקנאביס למדתי לקום מהנפילות ולא להשבר עוד יותר. בזכות הקנאביס הבנתי שיש טעם לחיים שלי”.

5. האם את מטופלת בקנאביס בלבד, או נוטלת תרופות נוספות במקביל?

“מאז שהקנאביס נכנס לחיי זרקתי את כל תרופות המרשם שלי לזבל בטקס מיוחד. נפרדתי יפה לשלום מכל הסמים האמיתיים והזבל שנתנו לי וגרמו למצב הנפשי שלי להידרדר אפילו יותר והבטחתי לעצמי ששום רעל כזה או אחר לא נכנס לי לגוף יותר”.

“אני צורכת קנאביס בלבד. יש לי את המינון המתאים עבורי ואת הזנים המתאימים עבורי לכל בעיה שצצה לי. אני מטפלת בדכאונות ובחרדות בעזרת הקנאביס, אני מטפלת בכאבי ראש ומיגרנות בעזרת הקנאביס, אני נעזרת בקנאביס לכאבי מחזור ונעזרת בקנאביס כשפוקדים אותי נדודי שינה”.

6. אילו עצות יש לך לתת לחולים שמנסים לקבל אישור?

“אני שומעת על מה שמטופלי קנאביס רפואי נאלצים לעבור מול משרד הבריאות והיק”ר ואני פשוט מזועזעת. אני כל כך עצובה מזה שאנשים שזקוקים לטיפול צריכים לעבור את הסיוט הזה ואני פשוט מתביישת שזאת המדינה שאני חיה בה”.

“כמובן שקנאביס זה דבר מדהים וכמעט כל אדם היה רוצה רישיון והיה רוצה לעשן חופשי, אבל חשוב להבין שכשמגיע בן אדם ופונה למשרד הבריאות בבקשה להוצאת רישיון ככל הנראה שהוא לא עושה את זה סתם בשביל בכיף ולכן צריך להתייחס אליו בהתאם”.

“לצערי אין לי שום עצה לתת, אני בורכתי בתהליך זריז וקל ובאמת שלא לקחתי בו יותר מדי חלק. אני לא ממש יודעת כיצד התהליך עובד ומה צריך לעשות ולכן כל מה שנותר לי לעשות הוא לקוות עבור כל מטופלי הקנאביס הרפואי בישראל שיפסיקו לסבול בדרך להוצאת התרופה שלהם, זה פשוט לא אמור לקרות”.

7. האם יצא לך לסבול הטרדה מצד המשטרה בקשר לתרופה?

“בחיים לא נתקלתי במקרה כזה, לא בתחום הקנאביס ולא באף תחום אחר. אני נוהגת להסתובב עם הרישיון עלי באופן קבוע, אני לא חולקת את הקנאביס שלי עם אנשים כיוון שמדובר בתרופה לכל דבר ולכן אין שום סיבה להסתבכויות עם המשטרה. מקווה שזה יישאר כך”.

8. איפה את חושבת שהיית כעת אילולא הרישיון לקנאביס?

“בכנות ובלי לחשוב יותר מדי – התשובה האינסטינקיטבית הראשונה שעולה לראשי הוא שככל הנראה הייתי שם קץ לחיי. לפני שהקנאביס נכנס לחיים שלי הכל היה נראה פשוט שחור וחסר תכלית. לא הייתי מפסיקה לבכות, לא הייתי מפסיקה לפחד וכל לילה כמעט הייתי מתעוררת מסיוטים נוראיים ומתקשה לחזור לישון”.

“החיים שלי היו לא חיים. הייתי עול על אמא שלי כשהיא בעצמה זקוקה לתמיכה, והייתי אדם דכאוני וכעוס מאוד. לא נתתי לאף אחד להתקרב אלי ולא נתתי ללב שלי להפתח בפני אף אחד. האופציה של התאבדות זו אופציה שעברה בראשי לא פעם ולא פעמיים ואני יודעת שיש סיכוי טוב מאוד שמתישהו הייתי מממשת אותה”.

9. מה את חושבת על גידול קנאביס ביתי, והאם את חושבת להתחיל לגדל בעצמך?

“אני חושבת שאם יש אופציה לגדל את התרופה בבית ואם יש את הידע והכלים הדרושים לכך מדובר בדבר מדהים. בניגוד לתרופות אחרות שצריך לרקוח ולעבוד במעבדה ולרכוש השכלה, כל מה שצריך לעשות על מנת להפיק קנאביס הוא פשוט לזרוק זרע לאדמה ולטפח אותו באהבה ובמסירות”.

“אני לא יכולה לגדל לעצמי כיוון שמדובר בעבירה פלילית והדבר האחרון שאני רוצה בעולם הוא לסכן את הרישיון שלי. אין לי שום ספק שברגע שהדבר יותר בחוק אני אלמד את כל מה שדרוש לכך ואני אגדל לעצמי את הקנאביס שלי בבית, או לפחות אנסה לעשות את זה”.

10. מה דעתך על צריכת קנאביס למטרות פנאי, ומהי עמדתך לגבי לגליזציה?

“לגליזציה לטעמי זהו צעד מתבקש מאוד במדינה שלנו. כמובן שאני חושבת שהכל צריך להיות מפוקח והכל צריך להיות מוגבל לגיל המתאים אך מדובר בצמח מדהים בעל סגולות מדהימות שיכולות לעזור כמעט לכל אדם בדרך זו או אחרת, אפילו אם אין הבחנה רשמית”.

“עם הזמן למדתי שהקנאביס מאוד מרגיע את הנפש, ממקד מאוד את המוח למטרות מסויימות, עוזר לנשום לרווחה ולישון וכמובן עוזר לכאבים ברמה פשוט מופלאה. אני חושבת שכל אדם בוגר שיודע שהקנאביס עוזר לו בדרך זו או אחרת אמור להיות רשאי לקנות אותו או לגדל אותו לעצמו ולצרוך אותי לפי ראות עיניו”.

סיפורה של ליטל פורסם כחלק מפרויקט ‘התרופה הירוקה‘ של קאנה. מטופלים שמעוניינים לחשוף את סיפורם לקהל הרחב במטרה להעלות את המודעות הציבורית לטיפול רפואי בקנאביס, מוזמנים לפנות אלינו במייל (media@canna.co.il) או בהודעה לדף הפייסבוק שלנו.