המפ – מה זה קנאביס תעשייתי, ומה מייצרים ממנו?
כולנו מכירים את צמח ההמפ כבן דוד הרחוק והלא פסיכואקטיבי של צמח הקנאביס, אך יש בו הרבה יותר ממה שנדמה לכם. לאורך אלפי שנים נעשה שימוש בצמח ההמפ בענפי תעשייה רבים ושונים, סיביו שימשו לייצור בדים, מזון, דלק ונייר, וזאת…
כולנו מכירים את צמח ההמפ כבן דוד הרחוק והלא פסיכואקטיבי של צמח הקנאביס, אך יש בו הרבה יותר ממה שנדמה לכם. לאורך אלפי שנים נעשה שימוש בצמח ההמפ בענפי תעשייה רבים ושונים, סיביו שימשו לייצור בדים, מזון, דלק ונייר, וזאת בשל תכונותיו הייחודיות ותהליך גידולו הפשוט והחסכוני. למרות שכולנו מודעים ליתרונות הברורים של צמח ההמפ, ולמרות העובדה שהוא אינו פסיכואקטיבי ואינו יכול לשמש כסם למטרות פנאי, הוא עדיין אינו חוקי במרבית העולם.
כולנו מכירים את צמח הקנאביס כצמח פסיכואקטיבי, בעל השפעות שונות וסגולות רפואיות מדהימות, שרבים בעולם צורכים למטרות ריפוי ופנאי. ההמפ (Hemp), בן דודו הרחוק של הקנאביס, אמנם לא ימסטל אתכם, אך הוא בהחלט יכול לשמש אתכם ולעזור לכם בתחומים שונים בחייכם.
המפ (בעברית קנבוס) הוא שם כולל למגוון זנים לא פסיכואקטיביים של קנאביס סאטיבה, המכילים כמות נמוכה במיוחד של THC. זנים אלו אינם בעלי השפעה אופורית, ומשתמשים בהם בעיקר לצרכים תעשייתיים ולא להפקת התרופה. להמפ שימושים רבים בתעשייה, כאשר התוצר המוכר ביותר שלו הוא סיבים מהם ניתן להפיק מגוון דברים כמו: בדים, חבלים, דלק, נייר, בטון, ומוצרים רבים נוספים.
בעוד שבצמח הקנאביס רמות ה-THC נעות בין 1%-20%, בצמח ההמפ הוא קיים בכמות מזערית בלבד. ממשלת ארה”ב מגדירה המפ כקנאביס בעל תכולת THC נמוכה מ-0.3%. בניגוד לכך, יכול ההמפ להכיל רמות משמעותיות של קנבינואיד נוסף וחשוב, ה-CBD.
ההבדל העיקרי בין ההמפ לקנאביס הוא המבנה הגנטי, כאשר השוני המהותי בין הצמחים טמון בפוטנציאל הפסיכואקטיביות שלהם. מחקר שנערך באוניברסיטת מיניסוטה בשנת 2015, מצא כי כבר מהיותו זרע, מכיל כל זן קנאביס רצף גנטי ספציפי, אשר משמעותו – האם הצמח מיועד להכיל THC ברמות מסויימות או שאינו מיועד לכך.
הרצף הגנטי הספציפי עובר בתורשה בין צמחים. ממסקנות המחקר ניתן להבין כי אין להתייחס מבחינה חוקית אל ההמפ כאל קנאביס ולהכליל את השניים תחת אותה קטגוריה, שכן מבחינה גנטית הם שונים.
חשיבות ההמפ בתעשייה – כבר לפני 5000 שנים.
המפ מוכר לבני האדם כבר שנים רבות, ובעבר הרחוק היווה פקטור חשוב מאוד בתעשיות שונות ברחבי העולם. הוא נחשב לאחד הצמחים הראשונים ש”בויתו” על ידי בני האדם, שימש אותם רבות ותרם להתפתחות האנושית באופן משמעותי. הופעתו הראשונה בהיסטוריה, מתרחשת בסין לפני 5,000 שנים, שם עשו בו שימוש בתעשיית הטקסטיל והפיקו מסיביו בדים עמידים ואיכותיים ביותר. קנבוס מוזכר גם במשנה כ”קנה-בשם” וידוע כי לאורך אלפי שנים נעשה בו שימוש, אפילו בארץ ישראל.
עד סוף המאה ה-19, החכימה האנושות לייצר מן ההמפ אלפי מוצרים וחשיבותו רק הלכה והתעצמה. בין תוצריו הפופולריים של ההמפ באותה התקופה ניתן למצוא: מוצרי קוסמטיקה, בדים, נייר, מזון, שמן לתאורה ועוד רבים. בשל חשיבותו הרבה לתעשייה, אין זה מפתיע כי המתיישבים הראשונים, שהגיעו לארצות הברית מאירופה בחרו להביא אותו עימם ולגדלו.
הקנבוס הפך במהרה לאחד מהגידולים הפופולאריים בארצות הברית והוא היווה חלק נכבד באבני דרך היסטוריות חשובות. לתומאס ג’פרסון וג’ורג’ וושינגטון היו שדות בהם גידלו המפ, ואילו בנג’מין פנקלין היה בעל אחד מהמפעלים הראשונים לייצור נייר המפ בארה”ב, הדגל האמריקאי הראשון נתפר מבד קנבוס בשנת 1775 והנייר המקורי עליו נכתב מסמך של הצהרת העצמאות האמריקאית היה עשוי אף הוא מנייר המפ.
לאורך תקופה ארוכה במהלך המאות ה-17 וה-18, חויבו חקלאים בארצות הברית להקצות חלק משטחי הגידול שלהם עבור גידול המפ למען התעשייה האמריקאית, והמסרבים לכך – נאלצו לרצות עונש מאסר.
כיום ההמפ אינו חוקי ברוב מדינות העולם, איך במקביל יותר ויותר מדינות מתחילות להבין את חשיבותו של הקנבוס לתעשייה ולכלכלה ומעבירות חוקים המאפשרים גידול המפ לצרכים תעשייתיים בלבד. אוסטרליה, סין, צרפת, ספרד ובריטניה הן היצרניות הגדולות בעולם של קנבוס, ובמהלך השנים האחרונות חוקקו מדינות שונות בארצות הברית חוקים שצפויים אף הם לקדם את הענף.
המפ נחשב לגידול חקלאי בעל דרישות מינימליות ונוחות מאוד. ניתן לגדלו בכל אקלים, הוא צורך מעט מים, אינו דורש דישון ואינו מצריך שימוש בחומרי הדברה. הצמח עמיד לשינויי אקלים ואינו דורש יותר מאור השמש. השדות נזרעים בצפיפות ותוך מספר חודשים בודדים צומח הקנבוס לגובה עצום של 2-4 מטרים. בהשוואה לתעשיות המחייבות שימוש בכימיקלים להדברה הוא נחשב זול וידידותי לסביבה.
מאז ועד היום – שימושיו הרבים של צמח ההמפ
נייר: תעשיית הנייר היא תעשייה המטילה צל אקולוגי כבד, זאת מעבר להשפעתה האדירה על כריתת עצים והיעלמות יערות בעולם. בהפיכת העץ לתוצר הסופי, נייר, נעשה שימוש בכמויות גדולות של מים, אנרגיה וכימיקלים, ומופק זיהום אוויר רב. תעשיית הנייר מהווה צרכן האנרגיה החמישי בגודלו בעולם ועושה שימוש ביותר מים לייצור טון מוצר, מאשר כל ענף אחר.
דונם אחד של שדה קנבוס יכול להפיק כמות נייר המשתווה ל-4-10 דונם של עצים, שכן לעץ לוקח 20 שנה להגיע לבגרות, ואילו ההמפ מוכן לתעשייה כבר לאחר 4 חודשים. תהליך הפיכת ההמפ לנייר פשוט, קל וזול בהרבה מהתהליך אותו עובר העץ.
טקסטיל: השימוש בסיבי קנבוס לתעשיית הטקסטיל אינו דבר חדש, ובדים העשויים מהמפ נמצאים בשימוש כבר אלפי שנים. למעשה, שרידים של בדי קנבוס נמצאו בקברים שמקורם כ-8000 שנים לפני הספירה. תרבויות קדומות באסיה, סין והמזרח הרחוק עשו שימושים שונים בבדי ההמפ, והוא היווה חומר גלם מרכזי בייצור חבלים, מפרשי ספינות, שקי בד ועוד.
צמח הקנבוס גדל מהר ולבד ומפיק תשואה גבוהה לכל דונם של שדה. על פי ההערכות יכול ההמפ להפיק 250% יותר סיבים מאשר כותנה ו- 600% יותר סיבים מאשר פשתן, על אותו השטח. מדובר בתעשייה ירוקה, שכן גידול קנבוס אינו דורש שימוש בחומרי הדברה וקוטלי עשבים, מונע שחיקה של הקרקע ומייצר חמצן. סיבי הקנבוס מפיקים בד חזק פי שמונה מזה של סיבי כותנה, לכן נעשה בו שימוש רב בייצור חבלים ומפרשים.
פלסטיק: חידושים בענף ייצור הפלסטיק מסיבי המפ יוצאים לשוק מידי שנה, כאשר גם החברות הגדולות והמוכרות אינן נשארות מאחור ומשלבות פלסטיק העשוי מהמפ במוצרים שלהם. מדובר בעיקר ביצרני רכב המשלבים חלקים מפלסטיק קנבוס לרכבים שלהם, כאשר אין מדובר במהלך מהפכני כלל, שכן אחד מיצרני הרכב המפורסמים בעולם, הנרי פורד בנה את המכונית הראשונה שלו מודל T מהמפ. המכונית הייתה בעלת פאנלים מפלסטיק שעוצמת הפגיעה שלהם הייתה חזקה פי 10 מזו של פלדה. בשל חוזקו של הפלסטיק המופק מקנבוס ניתן לייצר ממנו מוצרים רבים החל מעטיפות צלופן ועד למטוסים.
דלק: דלק המיוצר מהמפ גם כן אינו דבר חדש, כשכבר בשנות השלושים של המאה הקודמת הציג הנרי פורד את “הרכב שצמח מהאדמה” שהיה בנוי מסיבי המפ והונע באמצעות מתנול ביולוגי העשוי מהמפ. קנבוס הוא חומר גלם אידיאלי לייצור דלקים ביולוגיים, ובתהליכי הפרדה תרמית ניתן להפיק ממנו גז מתאן, מתאנול, ביו-דיזל, בנזין ותחליפי פחם. דלק המיוצר מקנבוס נחשב חומר בעירה אשר רעיל פחות מדלקים אחרים.
דבר נוסף וחשוב לא פחות, ייצור דלק מקנבוס יחסל את התלות העולמית בנפט ויעצור את התמיכה הנרחבת שמקבלים ארגוני טרור איסלאמיים, ממדינות המזרח התיכון הנהנות מעושר רב בעקבות מכירת הנפט.
בטון: בטון המפ הוא בטון שמוסיפים לתערובת שלו המפ, הבטון עשוי מסיב או גזע הצמח אשר מעורבב עם מאגד מבוסס סיד. הוספת ההמפ מעניקה לבטון סגולות ייחודיות ושימושים מגוונים, הוא יכול לשמש לבידוד, בניית גגות, ריצוף, בניית קירות ועוד. בטון סיד חסין בפני אש, מים וריקבון ונחשב לחומר הבנייה החזק בעולם.
לבטון המפ טביעת פחמן שלילית, כלומר הוא סופח לתוכו כמויות אדירות של פחמן ומונע ממנו להפלט לאטמוספירה. מדובר בחומר בנייה אצילי כיוון שהוא חזק ביותר, לא שוקל הרבה ונושם, תכונות אלה מאפשרות לו עמידות לאורך זמן רב מאוד.
מזון על: המפ הינו מוצר מדהים המשפיע בצורה מופלאה על בריאות האדם, הוא תורם לתקינות פעילות המוח ולהאטת ההזדקנות. זרעי הקנבוס משמשים כמזון לבני אדם כבר מאות שנים, בשל תכונותיו כמזון-על (Super food) כמו תכולה גבוהה של אומגה 3 ואומגה 6, חומצות אמינו, ברזל, מגנזיום, אבץ, סידן וסיבים תזונתיים. זרעי ההמפ עשירים במיוחד בחלבון ובוויטמינים A,E ו-D, וכן וויטמינים רבים מקבוצת B.
זרעי ההמפ מקנים תחושת שובע לאורך זמן, לכן הם משמשים כמדכא תאבון מוצלח, הם מכילים נוגדי חימצון רבים שמפחיתים את הסיכוי לסרטן השד, המעי והערמונית. הסיבים בזרעי הקנבוס עוזרים לשמור על בריאות דרכי העיכול והשמנים הבריאים שבהם תורמים לשמירה על רמות סוכר מאוזנות בקרב חולי סכרת.
למרות כל היתרונות המדהימים הללו, ההמפ אינו חוקי ברוב מדינות העולם, זאת למרות שאין הוא בעל השפעה פסיכואקטיבית והוא אינו יכול לשמש כסם לשימוש פנאי. לקנבוס יתרונות רבים וביכולתו לקדם את תעשיות שונות, להוריד את מחירי השוק, ליצור תחרות ולעשות את כל זה במחיר אקולוגי נמוך. המפ משמש גם כמזון על ומהווה מרכיב חשוב בתפריט של אדם בריא, אך לצערנו כל הנותר לנו הוא להמתין ולקוות שמי שבאמת מזיז את העניינים – יתפכח.
איך בא לי כבר חוות המפ
היי, כתבה מעניינת. יש מקורות לעיון?
מה הרוע הבינלאומי הזה, לרדוף דווקא את הצמח התמים והמיטיב הזה, ולהתעקש על השלילה המרושעת הזאת במאה השנה האחרונות?
אפילו הרואין, אופיום, קוקאין ואלכולהול פיראטי, לא רודפים בעקשנות לא-מובנת, בכל העולם, באותה קנאות פנאטית, כמו את הקנאביס !
אשמח לשמוע ממישהו תשובה הגיונית, וכבר שמעתי את ההסבר על הפחד של חברות התרופות מהצמח, אבל אפילו אם זה נכון, זה לא מספק כי את הקנאביס רודפים בקנאות מרושעת כבר מ 1910