הדרך לשינוי מדיניות הקנאביס בישראל

מאמר זה הוא סקירה של אירועים מרכזיים במאבק לשינוי מדיניות הקנאביס בישראל. אנו לא מתיימרים לטעון שמאמר זה מכיל את כל אירועי המפתח במאבק למדיניות קנאביס שפויה יותר. יתכן ואירועים  ושמות חשובים יהיו חסרים בסקירה זאת. נשמח לקבל מידע נוסף על מנת להפוך סקירה זו לשלמה יותר.

קנאביס מעולם לא היה זר לארץ ישראל. הערבים שגרו פה נהנו מעישון חשיש והחשיש זלג מהר מאוד לאוכלוסייה הבוהמיינית כולל אריק איינשטיין, אורי זוהר ושאר חברי חבורת לול שהושפעו מההיפים והביטניקים בארה”ב. המשטרה כמובן מבינה את הפוטנציאל העצום של אכיפת חוקי קנאביס ומתחילה לרדוף “חשישניקים” שבשנות ה70 וה80 היו בעיקר משכונות מצוקה או סלבריטאים שתמיד כיף לעצור ולקבל כותרות בתקשורת.

את המאבק ללגליזציה בישראל התחיל שלומי סנדק “הסנדק של הגראס”. ב1980, עם סיום שירותו הצבאי סנדק נוסע לארה”ב שם הוא נחשף למידע רב על קנאביס, סגולותיו הרפואיות ועל המאבק ללגליזציה בארה”ב. בנסיעה זו הבין סנדק שקנאביס זה הרבה מעבר לסטלות עם החברים. ארבע עשרה שנים לאחר אותה נסיעה מראיין שלומי סנדק את פרופסור רפאל משולם, החוקר שיחד עם צוותו גילה את הTHC. ד”ר רפאל משולם מאשר באוזני סנדק שאכן אין נזקים משימוש מתון בקנאביס. חמוש במידע שצבר כותב שלומי סנדק חוברת בשם “עשב השדה”. החוברת הודפסה ב1000 עותקים, חלקם נשלחו לחברי כנסת ולאמצעי התקשורת וחלקם הוא מכר. “עשב השדה” הוא למעשה הניסיון הראשון בישראל לעלות לדיון את נושא הקנאביס ולשנות את המדיניות כלפיו. פרסום החוברת גרר הד תקשורתי רב. בין היתר רואיין שלומי סנדק על ידי אברי גלעד אשר עתיד להיות אחד התומכים הבולטים במאבק לקנאביס רפואי ושלי יחימוביץ’ לימים יו”ר מפלגת העבודה אשר עתידה להודות  בשימוש בקנאביס. ההד התקשורתי הוביל לזימונו של סנדק להופיע בפני הוועדה למלחמה בסמים ברשותו של רפאל איתן (רפול). יחד עם שלומי סנדק התייצבו בפני הוועדה קבוצה קטנה של אנשים הנחושים לשנות את מדיניות הסמים.

הועדה ברשותו של רפול מינתה ועדה מקצועית. מסקנות הועדה המקצועית היו שיש להפריד קנאביס ותוצריו משאר פקודת הסמים, המלצה שעד היום לא יושמה, כמו כן המליצה הוועדה להתחיל לבדוק את ההתכנות לטיפול במחלות שונות בקנאביס. המלצה זו היא הבסיס לקנאביס רפואי במתכונת שאנו מכירים כיום.

ארבע שנים לאחר מכן (1999) מקים בועז וכטל את מפלגת “עלה ירוק” ומצרף אליו את שלומי סנדק. המפלגה חורטת על דגלה את המאבק ללגליזציה של קנאביס. מהבחירות לכנסת החמש עשרה מתמודדת עלה ירוק בכל מערכת בחירות אך לא מצליחה לעבור את אחוז החסימה. עצם ההתמודדות של עלה ירוק יוצר הד תקשורתי והופך את המאבק ללגליזציה לנושא דיון בכל מערכת בחירות.

כשמדברים על היסטוריה של קנאביס בישראל צריך לזכור שמדובר בגראס בדואי מלא זרעים באיכות נמוכה ומלא חומרי הדברה או חשיש שהגיע מלבנון ומצרים כשהחומר הלבנוני נחשב לאיכותי יותר. בשנת 2001 נפתחת ברחוב טשרניחובסקי בתל אביב חנות בשם הידרושופ שמכרה ציוד לגידול הידרופוני וגידול פנים (גידול תחת נורות). הידרו-שופ היא חנות הגידול הביתי הראשונה בישראל. חובבי קנאביס הבינו את הפוטנציאל  של גידול הידרופוני וגידול אינדור (תחת מנורה) לגידול קנאביס איכותי. בשנים הראשונות זה היה תחביב של משוגעים לדבר, מדי פעם יצא לשבת אצל חברים ומישהו היה מוציא פרח קנאביס שמנמן מהסוג שרואים רק באמסטרדם. אנשים התרגלו לטוב והסטנדרטים, יחד עם המחירים התחילו לעלות. האינטרנט, שהתחיל להיות נפוץ בכל בית היה כלי ליצירת קהילות של מגדלים שהעבירו מידע ומדריכי גידול. בעקבות מלחמת לבנון השנייה ובניית הגדר נגד מסתננים בגבול מצרים, הברחת גראס וחשיש לישראל הפכה להיות מאוד קשה. תקופות יובש בהם היה מחסור חמור בקנאביס הובילו ליותר גידול עצמי ונתנו דחיפה למאבק ללגליזציה.

החדירה של פייסבוק לישראל קישרה בין פעילי לגליזציה בכל הארץ והקלה במידה רבה על ארגון אירועים ופעולות מחאה. פייסבוק אפשר להקים קבוצות, לעבוד תחת שם בדוי, להעביר מידע, לפתוח איוונטים ועוד פעולות שהיה הרבה יותר קשה לבצע לפני עידן הפייסבוק. הפגנות כמו הפגנת היובש ב2010 שאורגנה על ידי ליאורה גלבר מקימת קבוצת “עצרת המונים-לגליזציה עכשיו” או הפגנה שנערכה מול ביתו של שר האוצר יאיר לפיד בספטמבר 2013 שאורגנה תוך 48 שעות היו כמעט בלתי אפשריות לפני עידן הפייסבוק.

2011 היא שנת מפנה במאבק לשינוי מדיניות הסמים, בשנה זו מאבק הקנאביס עבר מהגנה להתקפה. המחאה החברתית הוציאה מאות אלפי אזרחים לרחובות בדרישה ל”צדק חברתי”. בעקבות המחאה הוקמה ועדת טרכטנברג שאחד התחומים שהיא עסקה בהם היה “הצעות לשינוי סדרי עדיפויות במטרה להקל על הנטל של אזרחי ישראל”. ההצעה שהובאה הכי הרבה בפני ועדת טרכטנברג הייתה לגליזציה של קנאביס. למרות זאת הצעה זאת לא קודמה על ידי הועדה. המחאה החברתית גרמה לאנשים רבים להבין שהדרך ליצירת שינוי היא דרך התפקדות ושינוי מתוך המפלגות הגדולות. עו”ד דקל דויד עוזר מקים את תנועת “דור האמת” הקוראת לתומכי לגליזציה להתפקד למפלגות הגדולות וליצור קבוצות לחץ בתוך מפלגת העבודה וקדימה. באותה שנה מקים אורן ליבוביץ’ את “מגזין קנאביס” שהתחיל כבלוג קטן והפך עם עבודה אינטנסיבית לאתר תוכן מרכזי בישראל. באמצעות מגזין “קנאביס” ועבודה קשה הצליח אורן ליבוביץ’ להפוך את הקנאביס  לנושא שלא יורד מסדר היום התקשורתי. המגזין לא רק דיווח את החדשות פעמים רבות הוא יצר אותם.

בינואר 2013 נערכות הבחירות לכנסת ה19. סקרים שחזו את ההצלחה של מפלגת “יש עתיד” בראשות יאיר לפיד הפיחו תקווה בלב פעילים רבים אשר ידעו כי יאיר לפיד צרך קנאביס בעברו. עד מהרה הפכה התקווה לאכזבה כאשר יאיר לפיד הצהיר שהוא מתנגד ללגליזציה כי “זה לא חוקי” בנוסף הוא טען שהוא מעולם לא צרך קנאביס. למשמע הצהרה זו הכריזו סופיה טרוטוש ארגמן והשחקן תומר שרון שיאיר לפיד משקר ושהם צרכו אתו קנאביס. אחד מכותבי תקנון “יש עתיד” הוא אבינועם ספיר, סמנכ”ל חברת התרופות “טבע” עובדה שגורמת לאנשים לעלות השערות שונות לגבי הכחשתו של יאיר לפיד את צריכת הקנאביס שלו. ההד התקשורתי הפך קנאביס לנושא מרכזי במסע בחירות זה.

בסופו של דבר עלה ירוק לא עוברת את אחוז החסימה והתקווה לשינוי מדיניות הסמים מונחת על כתפיהם של תמר זנדברג ממרצ ומשה פייגלין מהליכוד. לאחר המו”מ הקואליציוני ממונה יעל גרמן מ”יש עתיד” לשרת הבריאות ונושא הקנאביס הרפואי מובא אל פתחה. עד מהרה מתברר שמשרד הבריאות ימשיך במדיניות נוקשה כלפי קנאביס רפואי. קבוצת מטופלים בקנאביס רפואי פתחה מאהל מחאה מול ביתה של שרת הבריאות בהרצליה. מחאה זו מעוררת הדים בתקשורת ובעקבותיה מוקמת ועדה לבחינת נושא הקנאביס הרפואי.

את שנת 2013 חתמו פעילי לגליזציה בהפגנת “סמים לזה סוף” הפגנה שהכוח המוביל מאחוריה היה אילן גיל, סופר ופעיל לגליזציה בולט. הפגנה זו הייתה מפגן מרשים למה ניתן להשיג עם ארגון שעובד נכון. לפי אומדן זהיר היו שם כ5000 איש. זו הייתה הפגנת הלגליזציה הגדולה ביותר בישראל וכללה נאומים של חברי הכנסת תמר זנדברג ומשה פייגלין.

את יום המריחואנה הבינלאומי 2014 ציינו אלפי מוחים ב”ליל הבאנגים הגדול” ליל הבאנגים היה קריאה לכל צרכני הקנאביס בישראל לבוא ולצרוך קנאביס בגן הוורדים מול רחבת הכנסת. ליל הבאנגים הגדול הוא ההפך מהפגנת “סמים לזה סוף”,  אירוע ללא ארגון מרכזי וללא אישור מהרשויות. אירוע של חוסר ציות אזרחי אשר בא במטרה להראות לרשויות שיש גבול לכמות האזרחים שאפשר להתעמר בהם. המשטרה נתנה רוח גבית לאירוע כאשר היא עיכבה לחקירה שניים ממארגניו- עמוס סילבר ועופר ברטוב והוציאה צו מניעה האוסר עליהם להתקרב לגן הוורדים. מבחינת המארגנים ליל הבאנגים היה הצלחה מסחררת. אלפי אנשים צורכים קנאביס מול הרשויות. האווירה הייתה מחשמלת ולאחריו אורגנו “לילות באנגים” קטנים יותר במוקדים שונים ברחבי הארץ.

המאבק לשינוי מדיניות הסמים בישראל הוא מאבק הכרחי שעד כה מבוסס על הרצון הטוב של המון אנשים שלאורך השנים תרמו משאבים רבים בהתנדבות מלאה על מנת לשנות מדיניות אבסורדית.