הסניגוריה הציבורית ממליצה: לגליזציה

דו”ח הסניגוריה הציבורית לשנת 2017 שפורסם היום עוסק בין היתר במדיניות האכיפה כלפי צרכני הקנאביס, ומציג עמדה ברורה נגד מודל הקנסות של ארדן שלא ביטל את ההפללה ובמקום זאת מרחיב את ממדי הבעיה. הפתרון האמיתי לבעיה זו, כך מסמכים מחברי הדו”ח, הוא לגליזציה מלאה שתבטל את הסטטוס הפלילי של הצמח והשימוש בו.

מודל “אי הפללה באחריות” (חוק הקנסות, או “1,000 שקל לג’וינט“) של השר גלעד ארדן אושר בסוף השבוע האחרון והפך לחוק זמני הממתין ליישום עד חודש אפריל, אך מצבם של צרכני הקנאביס בישראל לא באמת השתנה לטובה אפילו במעט, ויש הטוענים שאפילו התדרדר מעט.

אחד הגופים שטוענים כך הוא הסניגוריה הציבורית – גוף מטעם משרד המשפטים שאחראי על ייצוג נאשמים שאינם יכולים להרשות לעצמם עו”ד פרטי, ולפיכך מעורב ביותר בתחום האכיפה הפלילית נגד צרכני הקנאביס. הסניגוריה הייתה פעילה בכל דיוני ועדות הכנסת בהן נבחן החוק של ארדן לפני אישורו, ולכל אורך הדרך הדגישה עד כמה מודל החוק מעוות וכלל אינו משרת את המטרה שלשמה הוא לכאורה נחקק.

עד כה הסתפקו נציגי הסניגוריה בביקורת מצומצמת יחסית נגד מודל החוק, אך היום (א’) התפרסם דו”ח הסניגוריה השנתי, בו מוקדש פרק שלם (1.1.2) לנושא מדיניות האכיפה נגד צרכני הקנאביס ולבעיות הרבות שקיימות במתווה החוק של ארדן  

“אי הפללה” עם עשרות אלפי תיקים פליליים

חלקו הגדול של הדו”ח הנוגע לנושא הקנאביס, מוקדש לתיאור המצב שקיים היום בשטח, מעט לאחר אישור חוק הקנסות, בו עדיין קיימת הפללה מלאה של צרכני קנאביס, גם כאלה המחזיקים כמויות מזעריות לשימוש עצמי בלבד, ובו שימוש בקנאביס הוא עדיין עבירה שעלולה לגרום לאדם נורמטיבי להגיע לחקירה ומעצר.

“המצב המשפטי הקיים למעשה הופך אוכלוסייה רחבה, השומרת על דפוסי חיים נורמטיביים בכל הקשר אחר, לעבריינים בכוח הנתונים לסיכון של חקירות פליליות, חיפושים משטרתיים, מעצרים והעמדה לדין, וכן לנזקים נלווים של תיוג חברתי ורישומים פליליים”, מסכמים מחברי הדו”ח את המצב שעדיין קיים בשטח. “הנתונים מלמדים כי מדי שנה אלפי אזרחים נחשפים למערכת המשפט הפלילית עקב החזקה או שימוש בקנאביס לצריכה עצמית”.

לפי הנתונים המופיעים בדו”ח, בשנת 2015 נפתחו 3,455 תיקי חקירה בגין שימוש עצמי בקנאביס, ובשנת 2016 הוגשו 963 כתבי אישום בגין עבירות אלו. נתונים אלה אינם כוללים את אלפי התיקים הפליליים שנותרו פתוחים ללא כתבי אישום, שמספרם מגיע לכדי 20,000 בשנה.

לצד הנתונים המספריים, כולל דו”ח גם סיכום מקרי מעצר בו מפורטים מקרים רבים בהם אנשים נעצרו עם כמויות קטנות עד מגוחכות (0.4 גרם) של קנאביס ובכל זאת נחשפו לטיפול פלילי מצד מערכת המשפט, ובין היתר מקרהו של חולה סרטן שנתפס עם 8 גרם קנאביס ונאלץ להיגרר למספר דיונים בבתי משפט ברחבי הארץ לפני שנשפט לחודשיים מאסר על תנאי.

מדיניות האכיפה הפלילית נגד צרכני הקנאביס, כך קובע הדו”ח בשורה התחתונה, היא “מיותרת ולא מידתית”, גורמת לפגיעה בשוויון, פוגעת בזכויות אדם בסיסיות, יוצרת תקדימים משפטיים שליליים, מביאה לבזבוז ניכר של משאבי משטרה ואף פוגעת בערכו של בית המשפט על ידי הצפת המערכת במאות מקרים מיותרים בכל חודש – כל זאת מבלי להשיג את המטרה שלשמה היא קיימת ולצמצם השימוש הציבורי הקנאביס.

הפתרון: לגליזציה 

בכדי לפתור את מצבם הבעייתי של צרכני הקנאביס בישראל, כמו גם את העוול המובנה במערכת המשפט, הפתרון החלופי שהציעה מערכת המשפט (סיכום השתלשלות בעמוד 14) להפללה היא להפוך את העבירה של צריכת קנאביס לעבירה מנהלתית שדינה קנס, בצורה קבועה שתשנה את הסטטוס שלה בחוק.

הדו”ח מציג שלוש אלטרנטיבות לשיטת ההפללה: אחת מהן היא לגליזציה, והשתיים האחרות הן אפיק זמני וניסיוני. מה שעשה ארדן בהצעת החוק, אחרי שלקח אותה מחברת הכנסת שרן השכל, הוא לאמץ את הרעיון עליו המליצה מערכת המשפט באופן חלקי בלבד, ולהשאיר את השיטה הפלילית והכושלת בתור חלק אינטגרלי במערכת “החדשה”.

ההמלצה של מחברי הדו”ח היא לשקול מהלך של לגליזציה מלאה (כולל מכירה ושימוש ציבורי) או חלקית (שימוש ביתי בלבד) של קנאביס לצרכי פנאי, שיבטל את כל העיסוק הפלילי בתחום באחת, וימנע בצורה מוחלטת את כל הבעיות שעדיין קיימות בצורה חלקית במודל החוק של ארדן.

לסיכום, מוסיפים מחברי הדו”ח כי עד כה לא נראו תוצאות שליליות במדינות הלגליזציה בארה”ב, וכי אין סיבה ממשית בשטח שאמורה לגרום למחוקק הישראלי לחשוב פעמיים לפני שהוא פותר בדרך זו את בעיית ההפללה, אך הם משאירים זאת לשיקול בכירי משרד המשפטים.