קנאביס ו- THC – האם זנים עם ריכוז גבוה של THC פחות יעילים?
קנאביס ו- THC – רוב הצרכנים לא מחפשים דווקא את הזן שימסטל אותם הכי חזק, כך לפחות לפי ג’ון בראון, מבקר הקנאביס של מגזין “ד’ה קנאביסט” של הדנבר פוסט. “אם הייתי חייב לדרג את הבקשה הכי שכיחה בדיספנסרים שעבדתי בהם אז…
קנאביס ו- THC – רוב הצרכנים לא מחפשים דווקא את הזן שימסטל אותם הכי חזק, כך לפחות לפי ג’ון בראון, מבקר הקנאביס של מגזין “ד’ה קנאביסט” של הדנבר פוסט. “אם הייתי חייב לדרג את הבקשה הכי שכיחה בדיספנסרים שעבדתי בהם אז זה לא היה “מה הכי ימסטל אותי?” אלא, “מה אני יכול לעשן ושלא יפיל אותי מהרגליים”.
למרות קביעה זו, מאז שנות ה-80 מגדלים עדיין ממשיכים לנסות ליצור זנים עם אחוז THC גבוה יותר ו-CBD נמוך יותר. לפי המכון הלאומי לטיפול בנגע הסמים, אחוז ה-THC הממוצע עלה מ4% ב-1980 לסביבות 12% ב-2012. אם נעיין בכמה תפריטים בדיפנסרים בדנבר וסאן פרנסיסקו אנחנו נמצא זנים שמגיעים עד 30% של THC. חשוב לציין שגם בהולנד, אחוז החומרים הפעילים עלה עד שנת 2005, ובעשר שנים שחלפו דווקא אפשר לראות ירידה.
בשביל הצרכן הממוצע אחוז THC גבוה מזיק בכמה אספקטים שונים. הוא פחות אפקטיבי מבחינה רפואית, הוא לא מהנה באותה רמה ומגדיל את הסיכוי לתופעות לוואי שליליות – גם לטווח קצר וגם לטווח ארוך.
אז למה בעצם מגדלים ממשיכים לנסות להגדיל את אחוז ה-THC? שאלה טובה!
בני האדם משתמשים בקנאביס כבר בסביבות 5,000 שנים, ולאורך כל הזמן הזה צרכנים הכירו בחשיבות של שימוש מתון. התיעוד המוקדם ביותר שאנחנו מכירים בנושא היה בסין בשנת 2700 לפנה”ס, שבו נאמר שצריכת יותר מידי קנאביס יכול לגרום לאדם לראות שדים, בעוד ששימוש מתון גורם לצרכנים לתקשר עם רוחות טובות.
כמובן שצריכת קנאביס עם אחוז THC גבוה לא תגרום לכם לראות שדים, ושצריכה מתונה לא תיתן לכם כוחות מיסטיים, אבל הנקודה מאחורי זה היא שבמשך אלפי שנים המין האנושי ידע שלצריכה מתונה של קנאביס יש השפעות חיוביות בניגוד לצריכה גבוהה.
האפקט הדו שלבי – מדוע פחות זה יותר.
כבני אדם, אנחנו רגילים לחשוב “אם קצת זה טוב, אז יותר זה יותר טוב”, נכון? ובכן, לעתים רחוקות זה באמת המקרה. לקנאביס, כמו להרבה חומרים, יש אפקט דו שלבי. במינון מסוים זה כיף ואף מועיל, ובמינון גבוה יותר ההשפעות יכולות להיות פחות חיוביות.
האפקטים הדו שלביים של קנאביס מעודנים יותר מאשר של אלכוהול, אבל הם עדיין שם. מינון נמוך עד בינוני של THC יכול לגרום לכם תחושת רוגע ואושר, בעוד יותר מידי THC יכול לפגוע בתפקוד הקוגניטיבי ואף לגרום לחרדה קלה או התקף פרנויה. אותה התופעה מתרחשת גם בשימוש רפואי – ריכוז גבוה של THC יכול לפגום ביכולות הטיפוליות במקרה הטוב, או להחריף את סימפטומים במקרה הרע.
מחקר שהתבצע בנושא הראה כי אין שינוי במצב הרפואי של המשתמש כאשר מינון ה-THC היה נמוך או בשימוש בפלסבו. השימוש ברמה בינונית של THC היה הכי אפקטיבי ושימוש ברמה גבוהה של THC אף החמיר את הסימפטומים וגרם להרעה במצב.
הבעיה העיקרית במחקר הזה היא שנמדד רק אחוז ה-THC ולא שאר הרכיבים בצמח. בקנאביס יש קנבינואידים וטרפנים נוספים שמשנים את ההשפעה של הצמח על הצרכנים. עורכי המחקר מודים כי “יכול להיות מרכיב אחר בקנאביס שלא מדדנו ויכול להשפיע על ההשפעה בצריכת קנאביס בעל ריכוז גבוה של THC”.
חברת GW Pharma הבריטית ערכה מחקר קליני על סאטיבקס, ,תרסיס מאושר בחוק של מיצוי של קנאביס, עם יחס זהה של THC ו-CBD. במחקר היו שלושה מינונים של החומר- נמוך, בינוני, וגבוה, וכמובן פלסיבו, כקבוצת ביקורת. באופן צפוי, המינון הנמוך והבינוני הגיעו לתוצאות טובות יותר מהפלסבו. התוצאה המפתיעה הייתה שהמינון הגבוה גרם לתוצאה ההפוכה ואף הגביר את הכאב. מחקרים שונים בנוגע למצבים רפואיים שונים, מדיכאון ועד טרשת נפוצה, איששו את המסקנה הזו. ריכוז THC גבוה מידי יכול להזיק.
זה בנוגע לשימוש רפואי בקנאביס, אבל מה בנוגע לצריכת פנאי?
גם פה מחקרים איששו את האינטואיציה, והצרכן הממוצע מעדיף את הצריכה המתונה מאשר להתמסטל כמה שרק אפשר.
ד”ר דונלד אברמס – אונקולוג מסאן פרנסיסקו, והצוות שלו ביצעו מחקר על החוויה הסובייקטיבית של צרכני קנאביס פעילים. המחקר השווה את ההבדל בין אידוי לעישון, וברמות THC משתנות. המחקר נעשה על 18 נבדקים לפי הדיווח של המשתתפים על רמת ההשפעה, וכמה מהנה היא הייתה בשבילם.
המשתתפים קיבלו קנאביס עם אחוז נמוך, בינוני או גבוה של THC, בצורה רנדומלית ובימים שונים. בנוסף ניתנה למשתתפים האופציה לציין את העדפה שלהם. אף אחד לא ציין שהוא מעדיף מינון נמוך, אבל כמות האנשים שהעדיפו מינון בינוני היה כפול מהאנשים שציינו מינון גבוה.
“זה לא הגראס שההורים שלך עישנו” הוא הפאנץ’ ליין האהוב על תומכי האיסור על קנאביס, כדי לרמוז שהמוניטין של קנאביס כחומר יחסית לא מזיק הוא לא נכון בימינו אנו. אין ספק שלא מדובר באותם הפרחים כמו אז, ועדיין, הם לא לוקחים בחשבון שריכוז THC גבוה יותר הוא לא תמיד דבר רע. ראיות אנקדוטליות ומדעיות מצביעות – כולל המחקר של אברמס – כי המשתמשים שואפים יותר עמוק כאשר ריכוז ה THC נמוך יותר. ובפועל הצרכנים צריכים לשאוף פחות עשן על מנת להגיע לאותה תוצאה. אין ספק שלשאוף פחות עשן זה בריא יותר, אבל יש נקודה שבה רמת THC גבוהה היא פשוט גבוהה מידי לצרכן הממוצע. בנקודה זו לקנאביס אין יתרונות רפואיים והוא כבר לא מהנה.
צריכת קנאביס נכנסת למיינסטרים והופכת לחוקית לאט לאט. התופעה הזו מאפשרת לצרכנים לפתח טעם אישי והעדפות לזנים ספציפיים, ולא להתמקד אך ורק בריכוז ה THC. בתקווה שמגמה זו תשפיע על היצרנים, והם ימקדו את המאמצים שלהם ביצירת טווח רחב יותר של זנים עם כמויות שונות של טרפנים וקנבינואידים מלבד THC.
