ArabicDutchEnglishFrenchGermanHebrewRussianSpanish

מחקר חדש: מריחואנה עשויה להילחם בנגיף ה-HIV/איידס

שתפו את החברים

משנות התשעים, מריחואנה בצורת גלולה נרשמה לטיפול בחוסר תיאבון וירידה במשקל בקרב חולי איידס/HIV. ממצאים חדשים מראים כי מריחואנה עשויה אפילו להילחם במחלה. קנאביס ואיידס – במחקר שפורסם בשבוע שעבר בכתב העת לחקר איידס ורטרווירוסים (Retrovirus), חוקרים באוניברסיטת לואיזיאנה הראו שלמתן…

משנות התשעים, מריחואנה בצורת גלולה נרשמה לטיפול בחוסר תיאבון וירידה במשקל בקרב חולי איידס/HIV. ממצאים חדשים מראים כי מריחואנה עשויה אפילו להילחם במחלה.

קנאביס ואיידס – במחקר שפורסם בשבוע שעבר בכתב העת לחקר איידס ורטרווירוסים (Retrovirus), חוקרים באוניברסיטת לואיזיאנה הראו שלמתן מינון יומי של THC, המרכיב העיקרי במריחואנה, מספר ההשפעות חיוביות במודלים של בעלי חיים עם HIV. בקופים אשר קיבלו THC על פני תקופה של 17 חודשים, ירד הנזק לרקמות חיסוניות של המעי, אתר חשוב להידבקות ב-HIV. הצוות מצא גם ראיות לכך ש-THC יכול לעשות זאת על ידי פעולה ברמת הגן.

“זה מוסיף לתמונה ובונה קצת יותר מידע סביב המנגנונים האפשריים שעשויים להיות להם תפקידים במודולציה של הזיהום,” אומרת ד”ר פטרישיה מולינה, ראש המחלקה של בית הספר לפיזיולוגיה והמחברת הראשית של המחקר.

איידס מתפשט על ידי הדבקה ובסופו של דבר הורג את תאי מערכת החיסון. עם זאת, החוקרים מצאו רמות גבוהות יותר של תאי חיסון בריאים בחיות שקיבלו THC – נתון שהם שמו אליו לב, גם במחקר קודם.

ב-2011, ד”ר מולינה ועמיתיה מצאו שקופים שטופלו עם THC הראו רמות נמוכות יותר של זיהום ויראלי ושיעורי הישרדות טובים יותר. הם גם חוו עלייה חדה בתאי מערכת החיסון ופחות ירידה במשקל מהמחלה.

התוצאות לא היו זהות למה שחזינו, ד”ר מולינה מסבירה. “כשהתחלנו את המחקר, חשבנו שזה הולך להגדיל את העומס הנגיפי, חשבנו שזה הולך להקטין את ספירת הלימפוציטים בצורה הרבה יותר דרמטית, ואנחנו לא רואים את זה. אם כבר, זה נראה שייתכן ויש מספר נתונים משפרי תפקוד המועילים למערכת החיסון, במיוחד בשלבים המוקדמים של הזיהום.” רבים היו ספקנים לגבי השימוש במריחואנה בחולי HIV/איידס, שכן תרכובות מריחואנה ידועות כמעכבות פעילות של מערכת החיסון. “אבל מחקרים הראו כי ל-THC אין השפעה מזיקה על עומס נגיפי או תאי מערכת החיסון” ד”ר מולינה אומרת.

כעת, חוקרים מנסים להבין כיצד מריחואנה עשויה לעזור ולפתח טיפולים חדשים שהינם ספציפיים יותר למנגנונים שלה. “אני חושבת שיש עניין רב בניסיון להבין את האירועים בתיווך קולטנים מסוימים, הנובעים ממריחואנה. ובעיקר, להתמקד בקולטן CB2.”

ההשפעה של המריחואנה על המערכת החיסונית היא בעיקר בשל פעולתה על קולטני CB2, אחד משני הקולטנים ש-THC נקשר אליהם. מהצד השני, קולטני CB1 אחראים לתחושת ה”היי”.

“יש עניין רב בלנסות ולהבין אם מה שאנחנו רואים כהשפעה של המערכת החיסונית, מתווך באופן בלעדי על ידי קולטן CB2. ואם כן, האם זה עלול להוביל להתפתחותם של אגוניסטים ספציפיים לקולטן, שעשויים להיות להם אותה השפעה מועילה.”

מחקר שפורסם בשנת 2013 על ידי צוות חוקרים מאוניברסיטת הרווארד מצא כי הפעלת קולטן CB2 יכול גם למנוע ממחלת האיידס לפגוע במוח.

תרגום: רועי ג

איך זה גורם לכם להרגיש?
שתפו את החברים
תגובות: 0

כתובת הדוא״ל שלך לא תפורסם. שדות חובה מסומנים ב-*.

  1. אורנה לביא |

    ניסויים בבעלי חיים, מעבר להיותם בלתי מוסריים, הם גם בלתי יעילים למחקר לגבי תרופות המיועדות לבני אדם. כבר היו קרים של תוצאות מוטעות, ואפילו הרסניות. ניסוי כזה יכול להיראות מוצלח מאד, ואז להתברר כמביא נזק רציני.
    דוגמה טובה היא התלידומיד. תרופה נגד דיכאון אצל נשים בהריון. הצליחה מאד בניסויים על קופים, גרמה ללידת תינוקות אנושיים עם גפיים קצרות. זה לא היה ידוע מראש. ברור שהשימוש בתלידומיד הופסק, אבל אף אחד לא יאריך את רגליהם וידיהם של מליוני התינוקות שנולדו עם הגפיים הקצרים כתוצאה מהשימוש בתרופה שמאד הצליחה בניסוי הויויסקטורי.

    1. מערכת קאנה |

      אנחנו תומכים בכל הצעה שמשפרת את מדיניות הקנאביס בישראל. גם את זה צעד קטן, חייבים לעשות אותו

שינוי גודל גופנים
ניגודיות