תקדים בקנדה: בוטל עונש המאסר המינימלי למגדלי קנאביס

בית המשפט לערעורים של מחוז בריטיש קולומביה שבקנדה, פסק כי מגדל קנאביס שנתפס עם 601 צמחים בביתו יהיה פטור מעונש המאסר המינימלי של 2-3 שנות מאסר, והגדיר את העונש הקבוע בחוק “אכזרי ולא מידתי”. שלושת השופטים שהצביעו פה אחד על ההחלטה, יצרו בכך תקדים משמעותי שמבטל הלכה למעשה את העונש המינימלי שהיה מוטל עד כה על מגדלים ביתיים, מלבד מקרים שיגיעו באופן פרטני לבית המשפט העליון.

תקדים חשוב למגדלי הקנאביס הביתיים בקנדה: בית המשפט לערעורים של מחוז בריטיש קולומביה, הסמכות המשפטית השנייה בחשיבותה בקנדה, קבע תקדים המבטל את העונש המינימלי המוטל במקרים של גידול קנאביס בהיקף גדול.

לפי פקודת הסמים והחומרים המפוקחים של קנדה (CDSA), קבוע בחוק עונש מאסר מינימלי של 2-3 שנים אותו מחויב שופט להטיל על כל נאשם שהורשע בעבירות גידול קנאביס בהיקף של מעל 500 צמחים, שנחשב על פי הפקודה כראייה אוטומטית לכוונה לסחר. עד כה הוטלו מאות עונשי מאסר ממושכים בגין החוק המיושן, אך לא עוד.

“עונש אכזרי ולא מידתי” – מפר זכויות אדם

פסק הדין החדש של בית המשפט לערעורים, מתייחס למקרה שהתרחש בשנת 2013, במהלכו פיליפ מק’גי (Phillip Francis McGee), תושב המחוז, נעצר לאחר שבמהלך חיפוש בביתו נתפסו 601 צמחי קנאביס.

מערכת הגידול בבית, שנבנתה בחלל מוסלק מאחורי דלת נסתרת מעל ארון הבגדים, הייתה נרחבת במיוחד וכללה מעקפים לצינורות המים הראשיים של הבניין ומערכת אוורור מיוחדת שהותקנה במקום. לכן, התביעה פסקה כי ללא ספק מדובר בגידול מקצועי למטרות סחר.

בבית הדין בו נשפט, הודה מק’גי בעבירות המיוחסות לו – גידול והחזקה של קנאביס למטרת סחר והפקת רווח כלכלי – ונידון לעונש של 3 שנות מאסר, המינימום המחייב במקרים בהם הגידול התבצע בדירה שכורה.

השופט טרנס סצולטס (Terence Schultes) שקבע את גזר הדין, נאלץ לפסוק לפי הענישה המחייבת הקבועה בחוק ולשלוח את מק’גי לריצוי עונש מאסר מיידי, אך במקביל הוא הגיש עתירה לבית הדין לערעורים לפיה עונש המאסר שקבוע בחוק הוא “אכזרי ולא מידתי”, ולפיכך מפר את סעיף 12 של חוק היסוד לגבי זכויות וחירויות האדם של האומה הפדרלית בקנדה – שקובע כי “אף אדם לא יהיה נתון לענישה אכזרית וחריגה”.

לפי הדברים שהציג השופט סצולטס בעתירה, עונש מאסר ממושך בגין עבירת סמים שלא מעורבת בה אלימות, הוא פסול. לטענתו, אם הענישה חורגת ממידתה ופוגעת בנאשם בצורה מיותרת, אין בה תועלת ואסור למערכת המשפט לחייב שופטים לציית לה.

חבר השופטים (3) של בית הדין לערעורים שבחן את המקרה, בראשותה של השופטת סאני סטרומברג שטיין (Sunni Stromberg-Stein), פסק פה אחד כי עונש מאסר מינימלי כה ממושך אכן מפר את זכויות האדם הבסיסיות של הנאשמים לפי הגדרתן בחוק. בפסיקתה גינתה השופטת שטיין את עונש המאסר המינימלי בתור “עונש אכזרי ולא מידתי ביחס לעברה”.

החלטת בית המשפט הביאה לביטול שארית העונש שהוטל על מק’גי, והוא שוחרר לחופשי לאחר 10 חודשים בהם שהה במעצר מאז הפשיטה על ביתו.

נכון לכעת, אלא אם יקרה מצב בו יחליט בית המשפט העליון של קנדה לבטל את הפסיקה של בית הדין לערעורים עבור תיק ספציפי, עונש המאסר המינימלי שעד כה היה מוטל עד מגדלים כבר אינו עוד. אמנם מדובר בהיקפי גידול עצומים שלא מעניינים את הצרכנים הפרטיים, אך משמעות הדבר שתעשיית הגידול הביתי ורחב ההיקף בקנדה עומדת כנראה לזנק בקרוב צעד נוסף קדימה.