קנאביס ודיכאון – האם קנאביס יכול לעזור לדיכאון שלאחר לידה?

קנאביס ודיכאון – דיכאון לאחר לידה (PPD) פוגע ב-11-20% מכלל הנשים שילדו, בהיעדר זיהוי, אבחון וטיפול ראוי – הוא עלול להיות הרסני ועלול לפגוע גם באם, וגם בבני המשפחה האחרים. יחד עם זאת, ישנן נשים עם דיכאון שלאחר לידה אשר נעזרות מאד בקנאביס.

קיימים וויכוחים רבים בעולם לגבי שימוש בקנאביס בהריון או בהנקה לאחר הלידה, והסטיגמה השלילית ידועה גם בישראל, ובכל זאת עם העלייה בהסברה ובחינוך על השפעותיו החיוביות של הצמח, נשמעים קולות רבים בארץ, ביניהם גם קולה של ‘ד”ר ברקת שיף קרן’ שנמצאת בחזית ההסברה והקידום של שימושיו הרפואיים של צמח הקנאביס. שיף, שתורמת תרומה אדירה לא רק לחינוך הציבור והמוסדות, אלא גם עושה עבודת חסד במרפאות הכאב בסיוע לאין ספור מטופלים לאורך השנים, התייחסה לנושא בראיון לתוכנית “שאיפות גדולות” עם אברי גלעד.

“בנוגע לשימוש בקנאביס במהלך הריון ולאחר לידה, לרבות בתקופת ההנקה. ראשית, המלצתה היא שמטופלות שזקוקות לקנאביס הרפואי וודאי שלא ימירו את הקנאביס בתרופות במהלך ההיריון, ושבהחלט עדיף להמשיך טיפול בהריון מאפשר להפסיקו, במיוחד כשמדובר באמא שזקוקה לטיפול בגלל נסיבות רפואיות שונות.”

עוד אומרת שיף, “שכידוע – בחלב האם קיימים קנאבינואידים באופן טבעי שתפקידם לעורר את תאבונו ונכונותו של התינוק לאכול. בעוד שכמויות גדולות של קנאביס עלולות להפוך את התינוק למנומנם ולהאט את קצב היניקה שלו, מה גם שלהתמסטל בעת הנקה, יכול להיות קצת מסוכן למי שההשפעה חזקה מדי בשבילה או מאבדת קשב, יחד עם כל זאת לצרוך חומר, במינונים סבירים או נחוצים, חומר שקיים באופן טבעי בחלב האם, הוא אפילו הגיוני.”

כל אחת מושפעת מדיכאון לאחר לידה קצת אחרת, אך עבור רובן של הנשים, הדיכאון (או החרדה ואפילו הפסיכוזה) יכולים להיות מתישים עד כדי חוסר יכולת לנהל חיי יום יום סדירים. נשים רבות מטפלות בדיכאון שלאחר לידה באמצעים מסורתיים כמו טיפול בתרופות פסיכיאטריות ממשפחת SSRI, ונוגדי דיכאון למיניהם, ועבור חלק מהן דרכים אלה גם מספקות פתרון. אבל ישנן גם לא מעט נשים שעבורן טיפול יקר או תרופות מרשם פסיכיאטריות לא עובדים. 

קנאביס ודיכאון אחרי לידה

בחודש האחרון התפרסם בכלי התקשורת בעולם, סיפור מפתיע על אמא מקליפורניה, ‘סליה בהר‘ שכבר חוותה דיכאון שלאחר לידה לאחר שילדה את ביתה הראשונה, וגילתה שזה חזר גם לאחר הלידה השנייה.

“לאחר לידת ביתי הראשונה, היא כבר הייתה כמעט בת שנתיים ואני חוויתי חרדה ודיכאון קשים, אבל זה לא היה זהה לדיכאון שלאחר לידה שחוויתי בלידה הראשונה שלי – שהגיע בשלב מוקדם ובאופן מאד מורגש.”

בהר מספרת שנרשמו עבורה מגוון של מרשמים לתרופות מסורתיות שונות לרבות זנקס או וולבוטרין. היא מספרת שהתרופות עבדו, אבל עד רמה מסוימת, ונדודי השינה שנגרמו כתוצאה מהתרופות הפכו את ההתנהלות איתם לקשה מדי ולא מועילה.

החרדה והדיכאון שבהר הרגישה גרמו לאובדן ריכוז, מה שהקשה מאד על תפקודה. היא התנדנדה בין לחוש הכל בבת אחת לבין קהות חושים מוחלטת. וזה השפיע גם על ההורות שלה. “לא יכולתי להיות נוכחת עם הילדים שלי בתוך הרגע, משום שבכל רגע נתון חשבתי על כל הדברים שאני צריכה להספיק, כל הדברים שעלולים להשתבש ושפטתי את עצמי על כך שלא הייתי “מאושרת””, מסבירה בהר. “לא הרגשתי נח עם עצמי”.

חבר של בהר ושותף בחווה לגידול קנאביס הציע לה להיעזר בצמח כדי להקל על התסמינים, אבל היא היססה בתחילה. “מעולם לא חשבתי על לעשות זאת בעבר,  ולמען האמת, שפטתי אמהות אחרות על שימוש בצמח” מודה בהר, “אבל הייתי נואשת אז החלטתי לנסות והוא צדק. זה הצליח ברמה ששום אמצעי אחר לא”.

קנאביס, לדבריה של בהר, עזר לה “להתיישר”, וזה עצר הרבה מהדברים שחוותה שהפריעו לה. “זה כאילו שהרגשות שלי והמוח שלי הסתנכרנו ומתאפשרים כעת לוויסות.” היא אומרת.

“אני עדיין משתמשת בו לחרדה והוא עדיין עושה את העבודה”. השימוש של בהר בקנאביס עוזר לה לווסת את מצבי הרוח ומאפשר לה לישון טוב. לקנאביס יש גם את הפוטנציאל לסייע לאנשים שמתמודדים עם בעיות של ניהול כעסים, נדודי שינה, חרדה, שינויים בתאבון ויתר תסמינים שמזוהים עם דיכאון אחרי לידה.

בעקבות הסטיגמה שמתלווה לצריכת קנאביס, אפילו במדינות שבהן קנאביס רפואי חוקי, בהר שמרה בסוד את שימושה בצמח לטיפול בתסמינים שלה. יחד עם זאת, בסופו של דבר היא “יצאה מהארון” ובגדול, עד לכדי הופעה בערוץ הבינלאומי NBC שם פירטה את שימושה בקנאביס עבור דיכאון לאחר לידה. היא נענתה במגוון של תגובות ובעוד שחלקן היו ביקורתיות, שלא לומר תוקפניות, היו גם לא מעט תגובות סקרניות והרבה תגובות של אמהות במצב דומה שחלקו איתה את תסכולן בבדידותן בעניין הזה, משום שגם הן נפגעות מאותה הסטיגמה.

ולסיכום, אנחנו חוזרים ואומרים כמה גדול המחסור במחקר ענייני ומהותי בתחום, ולכן מנסים כל הזמן לאתר ולהציג את המחקר הקיים, תוך עידודו של מחקר נוסף. ד”ר שיף מזכירה מחקר שנעשה בג’מייקה, שם נשים מרפאות את עצמן בעזרתו של הקנאביס במהלך ההיריון ולאחריו. המחקר מומן במשך חמש שנים, אך כשתוצאותיו לא פגשו את מה שקיוו לו המממנים, הופסק המימון. חלק ממסקנותיו היו כי במהלך חמש שנים שלאחר הלידה, ילדים לאמהות שעישנו קנאביס במהלך ההיריון והלידה, לא הפגינו יכולות נמוכות יותר בהיבטים פסיכו – מוטוריים שונים.

החוקרת שעשתה את המחקר חזרה עצמאית לג’מייקה בחלוף עשרים שנה מהפסקת המימון – ואיתרה את קבוצות הנחקרים ( הילדים לאמהות מעשנות, ואלו הלא מעשנות). הבוגרים הצעירים שאמהותיהן עישנו קנאביס במהלך ולאחר ההיריון, רכשו השכלה אקדמית, התחתנו, חיו חיים שלמים, ולא הפגינו יכולות פחותות מבני גילם שלא השתמשו בקנאביס.

מה דעתכם בנושא? יש לכם מידע שאתם חושבים שאמהות צריכות לדעת על קנאביס? שתפו אותנו