איך רפורמת הקנאביס הורסת לנו את הבריאות

לפני כמה שנים, כשדובר לראשונה על “רפורמת הקנאביס”, היו אלו שהאמינו שמדובר במשהו חשוב שיעזור לטפל בחולים וירחיב את השימוש בקנאביס רפואי עבור אלו הזקוקים לו. אני אישית כבר אז חששתי שהרפורמה תפגע באינטרסים שלנו, החולים. ולצערי הרב, צדקתי. מחיר התרופה, נוחות החלוקה, איכות המוצרים ומסתבר שאפילו המחקר המדעי – הנה כל מה שהרפורמה הורסת לנו:

עידן הפוסט-רפורמה של ליצמן, בזמן שהפיילוט של משרד הבריאות ובתי המרקחת מתנהל לאיטו, לא רק שלא נראה יותר טוב עבור מטופלי הקנאביס הרפואי, אלא למעשה נהיה גרוע יותר מכל הבחינות.

ההכנה לרפורמה, כפועל יוצא של כל ההתנהלות מצד המדינה ביחס לקנאביס הרפואי, הורסת לנו, החולים שזקוקים לו, את הבריאות. בשקט בשקט, מתחת לכותרות חיוביות בעיתונים ושם עולמי שפורח, לב ליבו של שוק הקנאביס הרפואי נפגע בצורה חמורה.

כדי להבין בדיוק מה קורה כאן למטופלים מאז שגלגלי הרפורמה החלו לזוז, יש לערוך השוואה בין המצב טרם הרפורמה, לבין המצב כיום:

מחיר התרופה – החלשים משלמים

עד היום:

מחיר התרופה היה אחיד, לא משנה המינון, ועמד על 370 ש”ח, או 470 ש”ח כולל שינוע הביתה. המחיר היה אחיד לכל החברות, ללא תלות במינון החודשי, ולמרות העובדה שמדובר במחיר יקר יחסית לתרופה ארוכת טווח שאינה נמצאת בסל התרופות, זה היה מחיר שהתרגלו המטופלים לשלם.

לאחר הרפורמה:

המחיר הוא לפי מוצרים אשר רובם מחולקים בכפולות של 10 גרם, ועולה כ-120-150 ש”ח למוצר. רק מטופלים עם מינון חודשי של 20 גרם ימשיכו  לשלם את אותו המחיר, אבל מטופלים עם 30 גרם ומעלה, כלומר בערך כל מי שמחזיק ברישיון לקנאביס בישראל, ישלם יותר מ-370 ש”ח כל חודש.

כאשר מסתכלים על המטופלים החולים ביותר, אלו שזקוקים למינון הגבוה ביותר, מדובר על מחירים של אלפי שקלים בחודש! מחירים שמטופלים במצב רפואי קשה החיים על קצבת נכות, אינם יכולים לעמוד בהם.

מעבר לעליית המחירים הגלובלית,  מעכשיו כבר אין אחידות בשוק. כל חברה יכולה לתמחר את עצמה במחיר שונה, מה שאמנם יכול לעודד תחרות, אך בפועל לא עוזר לכיס שלנו. בשורה התחתונה אנו המטופלים נשלם הרבה יותר ממה ששילמנו בעבר, וככל שאנו יותר חולים ומקבלים מינון יותר גבוה, כך ה”קנס” יהיה גבוה יותר.

זנים ומינון – גורסים הכל לטיפול אחיד

עד היום:

לכל חברה היו הזנים שלה, כאשר לכל זן נתונים אחרים והשפעה אחרת לגמרי על כל בן-אדם. הקנאביס שחולק עד כה על ידי הספקים היה מקוטלג לפי סאטיבה/אינדיקה, לפי כמות THC וכמות CBD, אך מעבר לכך קודם כל לפי זנים שונים.

אני יכולה להעיד על עצמי לדוגמא, שזן “אור” של תיקון עולם, וזן “ארז” של תיקון עולם, אשר שניהם בעלי נתונים די דומים ושניהם נחשבים כאינדיקה חזקה שהחומר הפעיל הגבוה והדומיננטי בה הוא THC, משפיעים עלי שונה לגמרי, ואת אחד מהם אפילו הפסקתי לצרוך בשל השפעתו השלילית עליי.

לאחר הרפורמה:

החלוקה החדשה לפיה מקוטלג הקנאביס בבתי המרקחת לזנים תהיה לפי חלש/חזק, ולפי THC/CBD בלבד. כלומר, לא תהיה משמעות לסוג הזן. הרופא המטפל, אשר אינו מכיר אותנו כלל, יחליט עבורינו במה להיות מטופלים כאשר יש התוויה לתחילת טיפול, אמצע טיפול וטיפול מתקדם.

למשל, לחולי קרוהן (כמוני), ההמלצה היא בכלל לא לתת זנים “ממסטלים” עם THC גבוה. החלטה שרירותית שלא ברור על מה היא מתבססת, הרי כל מי שיודע דבר או שניים על קנאביס מבין שאפקט הפמליה חשוב ביותר, ואי אפשר להגיע אליו על ידי שימוש בחומר פעיל בודד.

איכות ובקרה – השתפרו רק בתיאוריה

עד היום:

ספקיות הקנאביס היו צריכות לעמוד במדדי משרד הבריאות, והאיכות אכן הייתה משתנה מעת לעת, בעיקר כי מדובר בצמח וקשה מאוד לייצר את אותן איכויות של “צמח האם” פעם אחר פעם ללא תלות בתנאי מזג האוויר, בהשקייה, בדישון ובעוד תנאים רבים שמשתנים מגידול לגידול.

למרות זאת, במרבית הפעמים החומר שמגיע הוא באיכות טובה, לפחות כמו בשוק הפרטי ובדרך כלל אף באיכות טובה ממנה.

לאחר הרפורמה:

הטענה היא שהאיכות והבקרה יהיו טובים יותר, מכיוון שכעת החברות נדרשות לעמוד בתו התקן הבינלאומי על מנת למכור בבתי המרקחת, אך בפועל מה שקורה הוא שהחברות התחילו לגרוס את הזנים שלהן ולערבב ביניהם בכדי להגיע לתקנים הנדרשים.

אם ברשימת הזנים יש דרישות לפי כמויות THC ו-CBD,כלומר מחלה מסוימת שהטיפול הייעודי עבורה הוא זן שיש בו 20% THC ו-10% CBD – אז אי אפשר אפילו לדעת שמדובר בזן בודד, ולא בתערובת זנים.

אפילו אם הקנאביס עצמו היה באיכות גבוהה לפני כן, היות ובגריסה מערבבים גם את הענפים והשאריות האיכות יורדת. בנוסף, עצם העובדה שהקנאביס נגרס מראש הופכת אותו לפחות טרי, ואחוזי החומר הפעיל יורדים. אם המדבקה על האריזה והמדף בבית המרקחת אומרים שהבקרה השתפרה, אז אני אומרת כל הכבוד לתיאוריה.

נקודות חלוקה – במקום לקרב, מרחיקים

עד היום:

נקודות החלוקה משתנות לפי הספק. חלק מהספקים משרתים חולים באזור המרכז, וחלק בבתי חולים. יש גם חברות שיש להם נקודות חלוקה מחוץ למרכז, וכמובן יש אופציה לשינוע עד הבית בעלות של 100 ש”ח.

לאחר הרפורמה:

מספר מצומצם יחסית של בתי מרקחת בודדים בכמה אזורים בארץ. לא קרוב לכולם, מה שנהיה גרוע מאד כשאין שינוע עד הבית. כמובן שמדובר בהרעה בתנאים להרבה מטופלים שלא מסוגלים לצאת מהבית, כמו גם לאלו המתביישים לקחת קנאביס בבית מרקחת.

מחקר – עברנו מצמח למבחנות

עד היום:

עד היום עולם המחקר סביב צמח הקנאביס לא התפתח כפי שהיה אמור להיות, בעיקר בגלל הסטטוס החוקי הבעייתי של הצמח בארה”ב ובשאר העולם, אך מאות המחקרים שכן נעשו, מצאו סגולות מדהימות שניתן לייחס בוודאות לשימוש בצמח.

לאחר הרפורמה:

הטענה היא שיהיה קל יותר לחקור ושיהיו מענקים מהמדינה, מי שראה לאחרונה את הסרטון של “כאן” על חוות הקנאביס הרפואי הממשלתית, יכול לראות שמדובר במחקרים מאוד מיושנים אשר משתווים למה שדובר בעולם לפני כ-10-20 שנה.

מבקרים בחממת הקנאביס של המדינה

בנוסף, חקר הקנאביס המודרני יהיה מוגבל כעת לאינטרסים המדויקים של חברות הפארמה השונות המעוניינות להשתלט על שוק מוצרי הקנאביס החדשים, ולא יכלול יותר מחקר בצמח כולו אלא רק במספר בודד של חומרים פעילים הקיימים בו, בעזרתם ניתן לרשום פטנט על תרופה.

בקיצור, כיאה למדינת ישראל, גם כשמנסים לייצר התקדמות בתחום כל כך חשוב, הדברים משתבשים ובפועל הופכים את המצב (הבלתי נסבל) הקיים, למצב אפילו גרוע יותר. וכרגיל, אלו שהכי “נדפקים” מהמצב אלו החולים והנכים. תודה רבה ליצמן.