על חשבון הברון – המטופל האמריקאי שקיבל מהממשלה 130 אלף ג’וינטים

הוא בן 64, ברוקר מצליח, מתנדב עם ילדים בסיכון, ומחזיק שיא עולם לאיש שעישן הכי הרבה ג’וינטים בהיסטוריה המתועדת: 130 אלף ג’וינטים, וכולם על חשבון הממשלה הפדרלית בארה”ב. זהו סיפורו של אירווין רוזנפלד, האיש שכבר 35 שנה מקבל קנאביס מממשלת ארצות הברית וטוען שזו הסיבה שהוא עדיין בחיים.

כשמסתכלים על אירווין רוזנפלד (Irvin Rosenfeld), ברוקר בן 64 מפלורידה, הוא נראה רגיל להחריד. בתמונות של אירווין משתקף גבר בוגר שמקרין בטחון והרבה טוב לב, וכמעט אפשר לטעות ולחשוב שהוא הגיע לידיעה החדשותית הזאת בטעות. מה הקשר בכלל בין ברוקר יהודי טוב ל-150,000 ג’וינטים?

התרופה האמיתית לכאבים – זבל?

הכל התחיל כשאירווין היה בן עשר ושיחק בייסבול – כשלפתע הופיע שיתוק בידו. לאחר זמן מה השיתוק נעלם, אך ההורים החוששים החליטו לקחת את אירווין לבית החולים בכל זאת. הוא עבר בדיקות, והתגלה שעצמותיו מכוסות בכמאתיים גידולים בגדלים שנים – אשר היו צפויים רק להמשיך לגדול ולהתפתח.

כשניתנה למשפחתו האבחנה, ניתנה גם תחזית שחורה להמשיך חייו של אירווין הצעיר: במקרה הטוב יסבול מכאבים כרונים כל חייו וייטול כמויות גדולות של משכחי כאבים, ובמקרה הרע אחד הגידולים יתפתח לגידול סרטני ויהרוג אותו בשנים הקרובות.

אירווין לא נתן לתחזית האפרורית הזאת לנצח אותו, המשיך ללמוד בבית ספר, וב-1971 אף התחיל ללמוד באוניברסיטה. לטענתו, לאוניברסיטה הגיע ללא שום ניסיון עם קנאביס, וגם לא הייתה לו כוונה לנסות. לדבריו, הוא הרגיש כל כך עייף מכל משכחי הכאבים שכבר לקח, ולא ראה למה להוסיף גם סם לא חוקי לחגיגה.

אירווין עבר במהלך ילדותו מספר ניתוחים להקלה על מצבו והיה מועד לפציעות. במשך חמש שנים נאלץ ללמוד בבית, מכיוון שבתי ספר לא רצו לקחת אחריות ביטוחית על הפציעות המרובות שנגרמו ממצבו הרפואי. בצל הכאבים ואינספור משכחי הכאבים, הגיע אירווין לאוניברסיטה כשהוא צמא לחברים בני גילו.

יום אחד הוזמן אירווין על ידי חברים “לשתות יין ולעשן קנאביס”, ומתוך סקרנות ורצון להתאים לסיטואציה החברתית הוא ניאות להסכמה ו-“נפל” ללחץ החברתי שדחק אותו לנסות לעשן קנאביס לראשונה. כשעישן ודיווח שאינו מרגיש דבר, הרגיעו אותו חבריו ואמרו לו כי כנראה לא ירגיש כלום בפעמים הראשונות.

בערך בפעם העשירית שעישן, אירווין שם לב לעובדה יוצאת דופן: הוא ישב ושיחק עם חבר שחמט כמעט חצי שעה, בעודו חסר כאבים לחלוטין. הוא היה נרעש מהגילוי, ולא רק שהצליח להנות ממשחק שחמט נטול כאבים, אלא הוא גם ישב כמעט ללא תזוזה – כשקודם מכן היה רגיל להתפתל ולשנות תנוחות ישיבה כדי להתאים לכאביו.

הוא הבין שהפעם האחרונה שנטל כדור נגד כאבים הייתה שש שעות לפני המקרה, וכי המשתנה היחידי הוא הג’וינט אותו עישן.
“הסתכלתי על חתיכת הזבל הזה (הג’וינט), בגלל שזה מה שמריחואנה הייתה בשבילי. זבל,” משתף אירווין בראיון שנערך עמו, “חשבתי לעצמי על הסיבה להרגשתי הטובה, וחשבתי, עד שהבנתי – הדבר היחידי שעשיתי שונה, זה שעישנתי את הזבל הזה”.

רישיון לעשן – 130 אלף ג’וינטים על חשבון המדינה

ב-1972 החליט אירווין לפרוש מהאוניברסיטה כדי להתמקד בהשגת התרופה שלו באופן חוקי, ולאחר מלחמה של עשור הוא הפך ב-1982 לאדם השני בארצות הברית שמטופל בקנאביס רפואי מאז שנות השלושים. רישיון הקנאביס הרפואי ניתן לו כחלק מהשתתפותו בתוכנית מחקרית לבחינת יכולותיו של הקנאביס לטפל בסימפטומים של מחלות נדירות.

הקנאביס אותו מקבל רוזנפלד גדל בחווה המחקרית שבאוניברסיטת מיסיספי, שהיא המוסד היחיד בארה”ב שהנו בעל היתר פדרלי לגדל קנאביס. משם נשלח הקנאביס למפעל עיבוד בברליג, צפון קרולינה, שם הוא נטחן בגריינדר תעשייתי ומגולגל בעזרת מגלגל ג’וינטים אוטומטי. הג’וינטים מסודרים בקופסאות המתכת בקבוצות של 300 בקופסה ונכנסים להקפאה. משם, הם מוטסים לבית המרקחת ליד ביתו של אירווין – שאוסף אותן בקצב של חבילה אחת לחודש.

אירווין לרוב מעשן בציר שנקטף וגולגל כשלוש או ארבע שנים לפני שקיבל את הקופסא, אבל טוען כי יצא לו לעשן גם פייסלים בני מעל לעשור. בסך הכך, לאורך 35 השנים בהן הוא מקבל קנאביס על חשבון המדינה, הוא קיבל 420 משלוחים ובהן בסך הכל כ-130,000 ג’וינטים של קנאביס. לצד אלפי ג’וינטים שעישן בחייו מחוץ למסגרת הניסוי, טוען רוזנפלד כי עד היום עישן מעל 150 אלף ג’וינטים., מה שמקנה לו תואר רשמי למחצה של שיאן עולמי בתחום.

הקנאביס שאירווין מקבל כנראה לא היה לטעמו של הסטלן הממוצע מאחר והוא מכיל רק 6% THC. אירווין, מצידו, לא מתלונן, ואף טוען כי ככה או ככה – אין לו את היכולת להתמסטל מקנאביס. כשנשאל בראיון אם אי פעם ניסה זנים אחרים של קנאביס במדינות בהן חוקי לצרוך קנאביס רפואי, צחק ואמר “כשאתה סובל מבעיה רפואית, אתה רוצה לדעת אם יש קנאביס אחר אי שם שיכול להיות יותר יעיל”, אך במקביל טען בתוקף כי הוא מעשן רק את הקנאביס המסופק על ידי המדינה.

במסגרת התוכנית, עובר רוזנפלד בדיקה רפואית מקיפה אחת ל-6 חודשים, שאת סיכומה שולח רופאו הפרטי לממשלת ארה”ב לבחינה. למרות שעד היום נשלחו מעל 70 דו”חות שכאלה, שלדבריו של רוזנפלד מראים על שינוי לטובה במצבו הבריאותי, לא התקבלה מהממשלה תשובה, הכוונה או תגובה כלשהי למידע ולא נראה שמישהו בממשל הנוכחי עוד עוסק באותו ניסוי נשכח.

בימים אלו מתגורר ארווין בפלורידה. לאחר השינוי הבריאותי שחווה, כיום הוא פעיל נלהב של קנאביס רפואי, מתנדב קבוע בקהילה ואף פרסם אוטוביוגרפיה אודות המאבק שלו ושל צמח הקנאביס כנגד המחלה שהסתיים בהצלת חייו. אירווין מספר כי ללא קנאביס, כנראה שלא היה היום בין החיים, ואת סיפורו הוא טוען שכל העולם צריך להכיר.